The full text of תקנות ההתגוננות האזרחית (הגנה על שמשות), תשי״ז–1956, in 7 sections.

בתקנות אלה –

”בנין“ – כל מבנה קבע או ארעי, המשמש או המיועד לשמש, כולו או מקצתו, מקום מגורים, עבודה, עסק, או לשהיית אנשים או בעלי חיים, לרבות מיתקן המשמש או המיועד לשמש לצורך תצוגה או פרסומת ושנקבעה בו שמשה, בין שהמיתקן מחובר לבנין ובין שאינו מחובר אליו;

”בעל בנין“ – לרבות מי שמקבל או זכאי לקבל דמי שכירות מהבנין בין בזכות עצמו ובין בתורת סוכן, נאמן או אפוטרופוס, או מי שהיה מקבל דמי שכירות מהבנין אילו היה מושכר, ולגבי בנין שיש עליו חוכר או חוכר משנה לתקופה העולה על 15 שנה – אותו חוכר או חוכר משנה;

”וילון הדף“ – וילון עשוי בד המונע חדירת רסיסים, מסוג שאישר ראש הג״א או מי שהוא הסמיכו לכך;

”חלון“ או ”דלת“ – כל פתח בקירותיו החיצוניים או בגגו של בנין.

(א)המחזיק בבנין או בחלק מבנין חייב להגן על השמשות שבחלונות ובדלתות של אותו בנין, בהתאם להוראות תקנות אלה.

(ב)שמשות שבחדר המדרגות, או שבחלק אחר של הבנין שאינו ברשות המחזיק, חובת הגנתן חלה על בעל הבנין.

שמשות יוגנו באחת מדרכים אלה:

(1)על כל שטח השמשה, תודבק מצדה הפנימי:

(א)יריעת פוליאסטר דביקה מאליה בעובי של 100 מיקרון לפחות; או

(ב)יריעת פוליפרופילן דביקה מאליה בעובי של 60 מיקרון לפחות;

(2)על כל שטח השמשה, מצדה החיצוני ומצדה הפנימי, יודבקו שתי וערב, סרטים דביקים מפוליפרופילן בעובי של 30 מיקרון וברוחב של 5 ס״מ לפחות, באופן שתהיה חפיפה של 4 מ״מ על הרצועות;

(3)מצדו הפנימי של החלון יותקן וילון הדף שיחובר לקיר שמעל ומתחת לחלון לפי הוראות ראש הג״א או מי שהוא הסמיכו לכך.

במקום הגנה על שמשות כאמור בתקנה 3, יכול שיוחלפו השמשות באחרות מחומר שאינו זכוכית, ושאושר לכך בידי ראש הג״א או מי שהוא הסמיכו לכך.

(א)שר הבטחון רשאי לתת היתר כללי וראש הג״א רשאי לתת היתר מיוחד, שעל פיהם מותר לא להגן על שמשות לפי תקנות אלה, כולן או מקצתן.

(ב)בהיתר כאמור יכול שייקבעו סייגים או תנאים.

מי שעבר על הוראה מהוראות תקנות אלה או שהתרשל במילוין, דינו – מאסר 3 חדשים או קנס 75.- לירות או שני הענשים כאחד, ואם נעברה העבירה בתקופת קרבות, דינו – מאסר שנה או קנס 300.- לירות או שני הענשים כאחד.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ההתגוננות האזרחית (הגנה על שמשות), תשי״ז–1956“.