The full text of תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקה וטרינרית של בשר חזיר בר), תשל״ז–1977, in 11 sections.

1.

המיתקנים והאבזרים במיתקן בדיקה יהיו אלה:

מבנה עם רצפה מוצקה וגג שיש בו ביוב;

מנגנון לתליית 2 חזירי בר לפחות;

2 כיורים לרחיצת ידיים במים קרים וחמים;

2 ברזי מים חמים וקרים שאליהם מחוברים צינורות לרחיצת הרצפה;

בור רקב לחיסול פסולת;

חמרי חיטוי וחמרים להדברת זבובים.

2.

הבדיקה:

(1)בשר חזיר בר ייבדק בדיקה אורגנולפטית לאחר הוצאת האברים הפנימיים והקרביים.

(2)כל אבר ייבדק לפי חזותו, הן במישוש והן על ידי חיתוך.

(3)כל גופה תיבדק לשם קביעת אלה:מצבה התזונתי;

נוכחות פצעים;

מידת הקזת דם;

תפיחויות ושינויים יוצאי דופן בעצמות ובפרקים;

ריחות בלתי רגילים;

מצב קרום החזה והבטן.

3.

בדיקת מחלת זניבן הכיס בחזיר הבר תבוצע על ידי חתכים בלשון, שרירי המסטר, לב, והשרירים שבין הצלעות והסרעפת.

4.

פרטי הבדיקה לאבחנת מחלת השערונית:

(1)הרופא הוטרינרי חייב לשים לב, באופן מיוחד, לאבחנת מחלת השערונית (טרכינוזיס) ולבדוק כל גופה בהתאם להוראות אלה:

(א)נוטלים שתי דוגמאות בשר מעמודי הסרעפת על גבול המעבר שבין החלק השרירי לחלק הגידי;

(ב)מכל אחת מהדוגמאות של עמודי הסרעפת מכינים 7 חתיכות בגודל שעורה, ובסך הכל 14 דגמים מכל חזיר;

(ג)מניחים את כל 14 הדגמים בין שתי זכוכיות־לחץ (קומפרסור, לטריכינוסקופיה) ובודקים במיקרוסקופ בהגדלה נמוכה – פי 40;

(ד)מובא לבדיקה חזיר ללא עמודי הסרעפת, מותר ליטול 2 דוגמאות מהשרירים שבין הצלעות או משריר הבטן או מהחלק של שריר הסרעפת הסמוך לצלעות אך ללא שומן.במקרים אלה יש להכין 14 דגמים מכל דוגמה – סך הכל 28 דגמים.

(2)על הבודק לזכור כי קיימים בהתפתחות של הטיפול בשריר הבשר או הסרעפת שלושה שלבים כלהלן:

(א)שלב הנדידה ההתחלתית של השערונית – תקופה זו אורכה בין 7 ל־30 יום, ובה ימצא הטיפול בתוך סיב השריר, גודלו אינו שווה וצורתו ישרה, עם קצוות הנוטות להתקפלות.

(ב)שלב התקפלות הטיפול – מתחיל בין 30 ל־40 יום לאחר ההדבקה, ומתבטא בהתקפלות אופיינית לשערונית וכן בהתחלת אינקפסולציה.

(ג)לאחר כ־40 יום הקפסולה מושלמת ובתוכה שוכן הטפיל.

(3)אם מוצאים שערונית בדוגמא אחת של הסרעפת או של הבשר, יש להשמיד את הבשר על כל חלקיו, וזאת ללא כל הבדל בשלב התפתחותה, גם אם הטפיל נמצא במצב של הסתיידות.

5.

החרמה והשמדה:

(1)אברים פנימיים של חזירי בר שהודברו על ידי תרדמון (אלפא כלורלוז) שיש חשד להימצאות שאריות סם בהם יוחרמו ויושמדו בבור רקב, גם אם לא גילו בהם שינויים פתולוגיים.

(2)במקרה של הימצאות שינויים בבשר ובאברים יטופל בבשר בהתאם לאמור בתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964.

6.

בגמר כל הבדיקות יסמן הרופא את הגופה בארבע תוויות רשמיות כאמור בתקנה 6.

(1)

בשר שנמצא ראוי למאכל אדם לאחר בדיקה וטרינרית יסומן בתוית סימון מחותם עופרת לפי הדוגמה שלהלן:

(2)

להלן דגם החותמת שיש להטביעה לפי תקנה 6(ב):

אני הח״מ, ד״ר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רופא וטרינר ב. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מודיע בזה, שביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בדקתי בשר חזיר הבר שהובא אלי על ידי מר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מ. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – המחזיק) ומצאתי את בשרו ראוי למאכל אדם.

עותק: למחזיק

עותק: ישמר בידי הרופא הוטרינר

מדינת ישראל
משרד החקלאות – השירותים הוטרינריים

יומן לרישום חזירי בר