Skip to main content

Law1982

Section 162 of חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, שתיקת הנאשם.

This section is in פרק ה׳: הליכי המשפט / סימן ה׳: בירור האשמה

162. שתיקת הנאשם

תיקון: [תשל״ו], תשס״ו־2, תשפ״ו־3 [145א]

(א)הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך סעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955 או לצורך סעיף 20(ד) לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות.

(ב)הימנעות הנאשם מהעיד לא תשמש ראיה לחובתו, אם התקבלה חוות דעת מומחה שלפיה הנאשם הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, ובשל מוגבלותו כאמור הוא נמנע מהעיד.

(החל מיום 29.7.2027): הימנעות הנאשם מהעיד לא תשמש ראיה לחובתו, אם התקבלה חוות דעת מומחה שלפיה הנאשם הוא אדם עם מוגבלות שכלית, אדם עם אוטיזם או אדם עם מוגבלות נפשית כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, ובשל מוגבלותו כאמור הוא נמנע מהעיד.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring