Skip to main content

Law2007

Section 4 of חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס״ז–2007, סמכות שיפוט ותרופות.

4. סמכות שיפוט ותרופות

תיקון: תשע״ז

(א)לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיפים 2 עד 3ב, והוא רשאי:

(1)לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;

(2)ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.

(ב) (1)מצא בית הדין לעבודה כי נתבע הפר את הוראות סעיפים 2, 3, 3א או 3ב, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או בנסיבותיה.

(2)אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לעבודה לא יפסוק פיצויים לפי אותה פסקה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006.

(ג)הסכומים הנקובים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –

”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם בחודש שלפני תחילתו של חוק זה;

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס״ז–2007⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring