Section 13 of תקנות הסמים המסוכנים, תש״ם–1979, מרשם לסם מסוכן שאינו מוצר קנבוס.

(א)מרשם לסם מסוכן שאינו מוצר קנבוס, לרבות מרשם אלקטרוני, יישא את חותמת הגורם המורשה, מספר רישיונו, מען מרפאתו או מען מרפאת המוסד הרפואי שבו הוא מועסק ומספר הטלפון שלו, ויפורטו בו כל אלה:

(1)שם החולה ומענו ומספר התעודה שלו בציון שמה;

(2)שמות מרכיבי התכשיר או שם התכשיר המכיל סם מסוכן;

(3)בתכשירים שאינם מחולקים למנות – ריכוזו או כמותו של הסם וכן הכמות הכוללת של התכשיר שיש לספק;

(4)בתכשירים המחולקים למנות – כמות הסם המסוכן בכל מנה וכן המספר הכולל של המנות שיש לספקן;

(5)כמות הצריכה היומית והכמות המרבית; לענין פסקה זו כמות הצריכה היומית הנרשמת במרשם לגבי סם הנקוב בטור א׳ של התוספת השניה לא תעלה על הנקוב לצידו בטור ב׳ אלא אם כן נכתב המרשם על גבי טופס מיוחד שקבע המנהל לפי תקנת משנה (ד) הנושא מספר סידורי (להלן – מרשם מיוחד) ונתקיים אחד מן התנאים הבאים:

(א) (1)המרשם ניתן במרפאת קופת חולים לחבר קופת חולים בידי רופא המועסק באותה קופת חולים, או במרכז גמילה מן המפורטים בתוספת השלישית (להלן – מרכז גמילה) בידי רופא המועסק בו;

(2)המרשם ניתן למי שאינו חבר בקופת חולים כלשהי בידי רופא המועסק במרפאה לבריאות הנפש מן המפורטות בתוספת החמישית או בידי רופא המועסק במרכז גמילה;

(ב)כמות הסם הרשומה במרשם המיוחד היא לתקופת צריכה של חדשיים מן התאריך הנקוב במרשם;

(ג)כמות הצריכה המרבית ליממה לא עולה על הנקוב לצד שם הסם המסוכן בטור ג׳ של התוספת השניה;

(ד)הצרכן המציא לרופא תעודת בדיקה של מרכז גמילה בנוסח שבתוספת החמישית המעידה על כך שהצרכן הוא נפגע סמים, ובלבד שתעודת הבדיקה הוצאה לא יאוחר מאשר ששה חדשים מיום ביצוע הבדיקה המצויינת בסימן 5 של התוספת החמישית;

(6)תאריך המרשם, ותוקפו אשר לא יעלה על 15 ימים מתאריך המרשם; ואולם במרשם שאינו אלקטרוני לסם מסוכן המנוי בתוספת השישית, תוקפו לא יעלה על 5 ימים מתאריך המרשם, למעט במקרים המוחרגים כמפורט בתקנות 13א(ב)(3)(א) (ב) ו־(ג) ו־13א(ד), ובלבד שההחרגה תצוין על גבי המרשם, לפי העניין;

(7)חתימת הגורם המורשה נותן המרשם;

(8)כמויות הסמים המסוכנים וכמות התכשיר יצויינו בספרות ובמלים ויהיו בכמות שלא תעלה על הכמות המתאימה לעשרה ימי טיפול; על אף האמור בפסקה זו –

(א)רשאי גורם מורשה לרשום מרשם שכמות הסמים המסוכנים בו עולה על הכמות המתאימה לעשרה ימי טיפול אך לא עולה על הכמות המתאימה ל־31 ימי טיפול, אם ציין במרשם בצורה ברורה את הסיבה לכך;

(ב)רשאי רופא לרשום מרשם לסם מסוכן לטיפול בהפרעות קשב וריכוז וכן לטיפול בנרדמות (Narcolepsy) והפרעת אכילה כפייתית (Binge Eating Disorder) בכמות המתאימה ל־62 ימי טיפול לכל היותר, או שני מרשמים בכמות המתאימה לעד 31 ימי טיפול בכל אחד, לפי תקנה 13(ב), ובלבד שהטיפול הוא טיפול המשכי והרופא השתכנע בהתאמת הטיפול למטופל; הרופא יורה על כך על גבי מרשם כאמור בצורה ברורה, ויציין את האבחנה ואת הסיבה לכמות שבמרשם כאמור; לעניין פסקה זו, ”טיפול המשכי“ – טיפול שניתן באותו תכשיר ובאותו מינון בטרם מתן המרשם למשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות;

(ג)רשאי גורם מורשה לרשום מרשם שאינו אלקטרוני לסם מסוכן המנוי בתוספת השישית, לכמות מנות שאינה עולה על הכמות המתאימה לחמישה ימי טיפול; ההגבלה בפסקת משנה זו לא תחול לעניין מרשם כאמור הניתן –

(1)למטופלי הוספיס בית ולמטופלי מסגרת חוץ־ביתית כאמור בתקנה 13א(ב)(3)(א), ובלבד שיצוין על גבי המרשם כי הוא ניתן למימוש במלואו רק בבית מרקחת של קופת חולים או בבית מרקחת שבהסדר;

(2)לטיפול בגמילה מסמים כאמור בתקנה 13א(ב)(3)(ב);

(3)לאדם הזכאי לטיפול לפי חוק הנכים על ידי רופא מוסמך במשרד הביטחון כאמור בתקנה 13א(ב)(3)(ג);

(ד)על אף האמור בפסקת משנה (א), לעניין מי שחלות עליו הוראות תקנה 13א(ד), ולמעט חייל בשירות סדיר כמשמעותו בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, וכן לעניין מרשם הניתן לטיפול בגמילה מסמים לסם המסוכן בופרנורפין כחומר בודד, כמפורט בתקנה 13א(3)(ב), רשאי גורם מורשה לרשום מרשם שאינו של קופת חולים לסם מסוכן המנוי בתוספת השישית שהכמות בו לא עולה על הכמות המתאימה לעשרה ימי טיפול.

(א1)על אף האמור בתקנת משנה (א)(5), רשאי גורם מורשה לרשום מרשם לסם מסוכן לשיכוך כאבים קשים בכמות העולה על כמות הצריכה המרבית שבתוספת השנייה, ובלבד שהמרשם נרשם לטיפול במטופל החולה במחלה אונקולוגית או חולה במחלה קשה אחרת ונותן המרשם ציין בו את האבחנה הרפואית ונימק אותה.

(ב)לא ייתן גורם מורשה יותר ממרשם אחד באותו תאריך, לאותו חולה ולגבי אותו סם מסוכן אלא אם כן הגורם המורשה הוא רופא אשר ציין בכל מרשם במפורש ובאופן ברור את הסיבה למתן המרשם הנוסף.

(ב1)גורם מורשה הרושם מרשם שאינו של קופת חולים לסם מסוכן המנוי בתוספת השישית, יידע את המטופל כי בעת ניפוק הסם המסוכן בבית המרקחת יעבור המידע על אודות ניפוק הסם המסוכן לקופת החולים ויוטמע ברשומה הרפואית של המטופל.

(ג)המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאי לקבוע צורת מרשם לסם מסוכן ומשקבע את צורתו כאמור לא יירשם ולא יסופק סם מסוכן אלא על פיו; בתקנת משנה זו, ”צורה“ – לרבות טיב, גודל, סוג הנייר שיש להשתמש בו, דרכי השגתו והטיפול בו.