Skip to main content

Law1967

Section 21 of חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967, עיקול מטלטלין ומכירתם.

This section is in פרק ב׳: עיקול מיטלטלין

21. עיקול מטלטלין ומכירתם

תיקון: תש״ן, תש״ס, תשס״ט, תשפ״א, תשפ״ד־3

(א)רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל –

(1)להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;

(2)להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;

(3)למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.

(א1)הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק, ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (בסעיף זה – עיקול ברישום), ועל הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק או על כל אחד מהם, וכן על הוצאת המיטלטלין ללא רישומם תחילה בדוח כאמור, ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי בפרט 1 לתוספת רביעית א׳, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לצוות כאמור אף אם לא התקיימו התנאים האמורים, מטעמים שיירשמו.

(א2)הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו שהוא אינו מנהל בו עסק, רשאי רשם ההוצאה לפועל –

(1)להורות על עיקול ברישום אם התקיימו כל אלה:

(א)החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי בפרט 1 לתוספת רביעית א׳ – אם הזוכה הוא יחיד, או על הסכום המנוי בפרט 2 לתוספת רביעית א׳ – אם הזוכה הוא תאגיד;

(ב)חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;

(ג)רשם ההוצאה לפועל שוכנע, על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך ובפגיעה שעלולה להיגרם לחייב, וכן שוכנע כי ננקטו הליכים אחרים מספקים לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש, ואלה לא הביאו תועלת;

(2)להורות על הוצאת המיטלטלין שעוקלו ברישום לפי פסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:

(א)הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שנערך בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;

(ב)הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי־הוצאת המיטלטלין, לרבות פגיעה בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב.

(א3)הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) לא יחולו לגבי מיטלטלין שהם רכב, ויחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (א).

(א4)(החל מיום 15.3.2027): שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את הסכומים בתוספת הרביעית א׳.

(ב) (1)צו חיפוש לפי סעיף 15 כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי החיפוש.

(2)על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם בהחזקתו לפי סעיף 15(א) או (ב), לפי העניין, יראו צו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring