Section 6 of חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967, בקשת ביצוע.

(א)הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.

(ב)לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.

(ב1)על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי־פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

(ב2) (1)על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2):

(א)תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק ריבית שקלית, אלא אם כן נקבע אחרת לפי סעיף 2(ג), מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם –

(1)קבעו בהסכם הפרשי הצמדה – ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;

(2)הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;

(ב)יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הגשת הבקשה ועד למועד התשלום בפועל לפי הוראות סעיפים 5 ו־5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים כאמור בסעיף 5א לחוק האמור יחל –

(1)לעניין פסק דין – ממועד מסירת האזהרה לפי סעיף 7, ואם פסק הדין הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים – ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל;

(2)לעניין שטר – מהמועד להגשת התנגדות הקבוע בסעיף 81א(ג1).

(2)לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:

(א)לעניין פסק דין – לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;

(ב)לעניין שטר – מועד הפירעון, כהגדרתו בסעיף 81א3(א)(1).

(3)רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו.

(4)הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.

(ב3)הוגשה בקשה לביצוע פסק דין, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי הפיגורים על הסכום שנקבע בפסק הדין לפי סעיף 5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה במועד הפירעון כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור; ואולם, נקבעה בפסק הדין חובת המצאה לצדדים של פסק הדין, יחל מניין התקופה כאמור במועד ההמצאה או במועד מסירת האזהרה לפי סעיף 7, לפי המוקדם.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

(ג1)על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

(ד) (1)שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה – פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.

(2)לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.

(3)שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.