Skip to main content

Law1957

Section 37ב of חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי״ז–1957, דין שביתה או השבתה בלתי מוגנות.

This section is in פרק רביעי: הסכם קיבוצי בשירות ציבורי

37ב. דין שביתה או השבתה בלתי מוגנות

תיקון: תשל״ב, תשל״ז־2, תשע״ד

(א)שביתה והשבתה בלתי מוגנות אינן בגדר שביתה או השבתה לענין סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אולם הוראה זו לא תחול אלא על תובענה שהגישו עובד או מעסיק שהיו צד לשביתה או להשבתה, לפי הענין, או חליפיהם.

(ב)שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי״ז–1957.

(ג)שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין הפיסקה השניה לסעיף 44 לחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959, לגבי שליחת עובדים למקום עבודה שבו מתקיימת השביתה; ואולם דורש עבודה שלשכת שירות התעסוקה [במקור: שלשכת עבודה] הציעה לו עבודה במקום עבודה שמתקיימת בו שביתה בלתי מוגנת ובשל כך סירב לקבל את העבודה האמורה, לא ייפגעו עקב סירוב זה זכויותיו לפי התקנון שהותקן מכוח סעיף 41 לחוק האמור.

(ד)ארגון עובדים וארגון מעבידים לא ישאו באחריות כלשהי לשביתה או להשבתה בלתי מוגנות שלא הכריזו או אישרו; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון עובדים מוסמך או של ארגון מעבידים כי הארגון לא הכריז ולא אישר שביתה או השבתה פלונית, לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין סעיף קטן זה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי״ז–1957⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring