Skip to main content

Law1950

Section 1 of חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950, פירושים.

1. פירושים

בחוק זה –

(א)”נכס“ - כולל מקרקעים ומטלטלים, כספים, זכות בנכס, מוחזקת או ראויה, מוניטין, וכל זכות בחבר בני אדם או בניהולו;

(ב)”נפקד“ פירושו –

(1)אדם אשר – בכל עת בתוך התקופה שבין יום ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) ובין היום בו תפורסם אכרזה, בהתאם לסעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כי מצב החירום שהוכרז על ידי מועצת המדינה הזמנית ביום י׳ באייר תש״ח (19 במאי 1948) חדל מהתקיים – היה בעל חוקי של נכס שבשטח ישראל או נהנה ממנו או החזיק בו, בעצמו או על ידי אחר, ובכל עת בתוך התקופה האמורה –

(I)היה אזרח או נתין של לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עבר הירדן, עיראק או תימן, או

(II)נמצא באחת הארצות האלה או בכל חלק של ארץ־ישראל שמחוץ לשטח ישראל, או

(III)היה אזרח ארצישראלי ויצא ממקום מגוריו הרגיל בארץ־ישראל –

(א)אל מקום שמחוץ לארץ־ישראל, לפני יום כ״ז באב תש״ח (1 בספטמבר 1948); או

(ב)אל מקום בארץ־ישראל שהיה מוחזק אותה שעה בידי כוחות שביקשו למנוע הקמתה של מדינת ישראל או שנלחמו בה לאחר הקמתה;

(2)חבר בני אדם אשר – בכל עת בתוך התקופה האמורה בפסקה (1) – היה בעל חוקי של נכס שבשטח ישראל או נהנה ממנו או החזיק בו, בעצמו או על ידי אחר ושכל חבריו, שותפיו, בעלי מניותיו, מנהליו או מנהלי עסקיו הם נפקדים כמשמעותם בפסקה (1), או שנפקדים כאלה מכריעים באופן אחר בהנהלת עסקיו, או שכל הונו הוא בידי נפקדים כאלה;

(ג)”אזרח ארצישראלי“ פירושו – אדם אשר, ביום ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) או לאחר מכן, היה אזרח ארצישראלי לפי הוראות ”איחוד דברי־המלך במועצה על האזרחות הארצישראלית, 1925–1941“, וכולל תושב ארצישראלי אשר, ביום האמור או לאחר מכן, לא היתה לו אזרחות או נתינות, או שאזרחותו או נתינותו לא היתה מוגדרת או ברורה;

(ד)”חבר בני אדם“ פירושו – חבר שנתכונן בארץ־ישראל או מחוצה לה, מאוגד או בלתי מאוגד, רשום או בלתי רשום, וכולל חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה לפי חוק האגודות מיום 29 ברג׳ב 1327 – 3 באוגוסט 1909, וכל גוף משפטי אחר וכל מוסד בעל נכסים;

(ה)”נכס נפקד“ פירושו – נכס אשר – בכל עת בתוך התקופה שבין יום ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) ובין היום בו תפורסם אכרזה, בהתאם לסעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כי מצב החירום שהוכרז על ידי מועצת המדינה הזמנית ביום י׳ באייר תש״ח (19 במאי 1948), חדל מהתקיים, – נפקד היה בעלו החוקי או נהנה ממנו או החזיק בו, בעצמו או על ידי אחר; אך אינו כולל מטלטלים המוחזקים על ידי נפקד ופטורים מעיקול או מתפיסה בהתאם לסעיף 3 לפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938;

לפי סעיף 6 לחוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, התשנ״ה–1995, החל ביום ז׳ בכסלו התשנ״ה (10 בנובמבר 1994), לא יהיה נכס לנכס נפקד בשל כך שבעל זכות בו היה אזרח או נתין של ירדן, או נמצא בירדן לאחר המועד האמור.

(ו)”נכס מוקנה“ פירושו – נכס המוקנה לאפוטרופוס לפי חוק זה;

(ז)”נכס מוחזק“ פירושו – נכס מוקנה שהאפוטרופוס מחזיק בו בפועל, וכולל נכס שנרכש תמורת נכס מוקנה;

(ח)”נכס משוחרר“ פירושו – נכס ששוחרר לפי סעיף 28;

(ט)”שטח ישראל“ פירושו – השטח בו חל משפט מדינת ישראל;

(י)”שטר“ פירושו – שטר חליפין, שיק, שטר חוב, או כל שטר אחר העובר לסוחר.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring