Skip to main content

Regulations1961

Section 564 of תקנות התעבורה, תשכ״א–1961, מתן תעודה, אישור או רשיון נהיגה בין־לאומי.

This section is in חלק ט׳: תנועה בין־לאומית

564. מתן תעודה, אישור או רשיון נהיגה בין־לאומי

תיקון: תשל״א־4, תשמ״ה־4, תשס״ב־7, תשפ״א־3

הרוצה ברשיון נהיגה בין־לאומי, או באישור או בתעודת רישום, יגיש בקשה לאגודה או לרשות הרישוי והיא תתן –

(1)רשיון נהיגה בין־לאומי או אישור בהתאם לסוג רשיון נהיגה בר־תוקף שניתן לפי הפקודה; לענין פסקה זו יראו רשיון נהיגה שניתן מאת רשות הרישוי באזור כאמור בתקנה 578א כרשיון שניתן לפי הפקודה;

(2)תעודה, לאחר שהוכח לה –

(א)שהרכב רשום לפי הפקודה;

(ב)שמותקנים עליו מספר הרישום וכן סימן האבחנה של ישראל בהתאם לאמנה;

(ג)שיש עליו רשיון רכב בר־תוקף.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות התעבורה, תשכ״א–1961⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring