Section 47 of חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959, המס על הכנסה ממפעל מאושר בתקופת ההטבות.

(א)חברה שהיא בעלת מפעל מאושר תהא חייבת על הכנסתה החייבת, שהושגה מאותו מפעל, במס חברות –

(1)אם המפעל אושר עד יום ב׳ באלול תש״ל (31 בספטמבר 1970) – בשיעור שלא יעלה על 28% מאותה הכנסה;

(2)אם המפעל אושר אחרי היום האמור בפסקה (1) אך עד יום כ״ט באדר ב׳ תשל״ו (31 במרס 1976) – בשיעור שלא יעלה על 33% מאותה הכנסה;

(3)אם המפעל אושר אחרי היום האמור בפסקה (2) אך עד יום כ״ה בתמוז התשל״ח (30 ביולי 1978), למעט מי שבחר, לפי סעיף 42(א) לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס׳ 17), התשל״ח–1978 (להלן בסעיף זה – תיקון מס׳ 17), בקבלת הטבות לפי פסקת משנה (4) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו – בשיעור שלא יעלה על 35% מאותה הכנסה;

(4)אם המפעל אושר אחרי יום כ״ה בתמוז תשל״ח (30 ביולי 1978) אך לגבי מפעל באזור פיתוח א׳, עד יום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), למעט מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה (3) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(א) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו – בשיעור שלא יעלה על 25% מאותה הכנסה;

(5)אם המפעל אושר באזור פיתוח א׳, אחרי יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997) – בשיעור שלא יעלה על 25% מאותה הכנסה; ואולם בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות, כמשמעותה בסעיף 45, תהא חברה שהיא בעלת מפעל מאושר כאמור, פטורה מתשלום מס חברות בשל אותה הכנסה.

(א1)חברת משקיעי חוץ שהיא בעלת מפעל מאושר שהבקשה לאישורו הוגשה למינהלת הרשות עד המועד הקבוע לפי הוראות סעיף 18, תהא חייבת, על הכנסתה החייבת שהושגה מאותו מפעל, במס חברות בהתאם לאמור בפסקאות (1) עד (3) ותהא פטורה מכל מס אחר עליה:

(1)בשנת מס ששיעור השקעת החוץ שבה הוא 49% או יותר אך פחות מ־74% – בשיעור שלא יעלה על 20% מאותה הכנסה;

(2)בשנת מס ששיעור השקעת החוץ שבה הוא 74% או יותר אך פחות מ־90% – בשיעור שלא יעלה על 15% מאותה הכנסה;

(3)בשנת מס ששיעור השקעת החוץ שבה הוא 90% או יותר – בשיעור שלא יעלה על 10% מאותה הכנסה;

ואולם לגבי חברת משקיעי חוץ שהיא בעלת מפעל מאושר שאושר החל ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997) באזור פיתוח א׳, בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות כמשמעותה בסעיף 45, תהא פטורה מתשלום מס חברות בשל אותה הכנסה.

לענין סעיף קטן זה –

”חברת משקיעי חוץ“ – חברה בהשקעת חוץ, כמשמעותה בסעיף 53ח, שנתקיים בה אחד מאלה:

(א) (1)המפעל שבבעלותה אושר ביום 1 באפריל 1985 או לאחריו;

(2)המפעל שבבעלותה אושר בתקופה שתחילתה ב־1 באפריל 1983 וסופה ב־31 במרס 1985; לענין זה, ”מפעל“ – למעט הרחבת מפעל;

(3)הרחבת מפעל שבבעלותה אושרה לפני 1 באפריל 1985, והחברה היתה זכאית להטבות לפי פרק שביעי 3, ובלבד שיראוה כחברת משקיעי חוץ רק לגבי התקופה שמתום עשר שנים מיום תחילת תקופת ההטבות לפי פרק שביעי 3 עד תום תקופת ההטבות הקבועה בסעיף 45(ב) לגבי ההרחבה;

(ב)חברה שהיתה חברת משקיעי חוץ במועד שבו אושרה התכנית כמפעל מאושר או בשנת הבחירה של מפעל מוטב, תמשיך להיחשב כחברת משקיעי חוץ גם אם בעלי מניותיה שהיו תושבי חוץ במועד האמור, כולם או חלקם, היו לתושבי ישראל לראשונה, ובלבד שלא שונה שיעור החזקתם בחברה, והכל עד לתום תקופת ההטבות של אותו מפעל, לרבות תקופת ההטבות של חלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה בתוך חמש שנים מיום שבעלי המניות היו לתושבי ישראל לראשונה, אם היתה לחלק המפעל האמור הכנסה חייבת באותן שנים;

”שיעור השקעת חוץ“, בשנת מס פלונית – השיעור שלא היה נמוך ממנו במשך שנת המס בשום זכות מזכויות אלה שהשקעת החוץ הקנתה:

(1)זכות לרווחים;

(2)זכות הצבעה;

(3)זכות למינוי מנהלים;

(4)הון מניות כולל הלוואות בעלים;

(5)הון מניות לבדו;

ואולם אם השקעת החוץ הקנתה, בכל שנת המס, שיעור העולה על 50% בכל אחת מהזכויות המנויות בפסקאות (2), (3) ו־(5), לא יובאו בחשבון לצורך קביעת שיעור השקעת החוץ הזכויות המנויות בפסקאות (2) ו־(3); לענין הגדרה זו, מקום שהשקעת חוץ לא הקנתה זכות פלונית, יראו כאילו הקנתה שיעור אפס באותה זכות;

”השקעת חוץ“ ו־”הלוואת בעלים“ – כמשמעותן בסעיף 53ח;

(א2)על אף הוראות בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), חברה המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה של מפעל, שהושגה בתקופה שבה היתה החברה פטורה ממס לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1), תהא חייבת, בשנת המס שבה חולק הדיבידנד, במס חברות על סכום הדיבידנד המחולק, בשיעור מס החברות שהיתה חייבת בו על הכנסתה בשנה שבה הופקה ההכנסה אילולא היתה פטורה ממס חברות בשנה זו, והוראות סעיף 51ב(א)(2) יחולו על חלוקת הדיבידנד לפי סעיף קטן זה; המס האמור ישולם לפקיד השומה יחד עם מס ההכנסה שיש לנכותו במקור ממקבל הדיבידנד, ויחולו עליו כל ההוראות המתייחסות לניכוי במקור; לענין זה, ”סכום הדיבידנד המחולק“ – לרבות סכום מס החברות החל בשל חלוקתו;

(א3)(פקע).

(ב) (1)קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת, בניכוי מס החברות החל עליה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) שהושגה בשנת המס 1958 או לאחר מכן, יהיה פטור עליו מכל מס נוסף על המס ששולם על־ידי החברה והוא הדין לגבי פירות השקעה המשתלמים על־ידי חברה מתוך דיבידנד כאמור.

(2) (א)קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת, בניכוי מס החברות החל עליה, כאמור בסעיף קטן (א)(3) עד (5) או בסעיף קטן (א1) או בסעיף 53ג(ב), יהיה חייב עליו במס הכנסה בשיעור של 20%; הוא הדין לגבי דיבידנד שמשלמת חברה מתוך דיבידנד כאמור.

(ב)חברה שקיבלה דיבידנד כאמור בפסקת משנה (א), ומחלקת אותו כדיבידנד, תהא זכאית לנכות מהכנסתה החייבת במס הכנסה לפי פסקת משנה (א) (להלן בפסקה זו – הכנסה מועדפת) את הדיבידנד שחילקה באותה שנה; לא היתה לחברה באותה שנה הכנסה מועדפת או שהכנסתה המועדפת היתה קטנה מסכום הדיבידנד שחילקה, יותר לה לנכות את הדיבידנד שחילקה או את היתרה, לפי הענין, כנגד הכנסה מועדפת שהיתה לה בשנות המס שקדמו לאותה שנה, לפי הסדר, החל בשנת המס שקדמה לאותה שנה, ויראו את השומות לשנים הקודמות כמתוקנות בהתאם ובלבד שהחזר מס בשל תיקון שומה כאמור ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שבה חולק הדיבידנד ועד יום ההחזר.

(3)הוראות פסקאות (1) ו־(2) יחולו גם על דיבידנד בגובה הסכומים הדרושים לתיאום הרווחים שחילקה חברה זכאית מתוך רווחים שהותרו בניכוי כהפרשה לייצוב ההון; לענין זה תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפרק שביעי 3.

(ג)מי שזכאי למענק השקעה לפי סעיף 40ב(2) עד (5) (בסעיף קטן זה – זכאי למענק השקעה) או יחיד, שהוא בעל מפעל מאושר, יהא חייב על הכנסתו החייבת, שהושגה מהמפעל המאושר, במס הכנסה –

(1)אם המפעל אושר עד יום כ״ט באדר ב׳ תשל״ו (31 במרס 1976) – בשיעור 25%;

(2)אם המפעל אושר אחרי היום האמור בפסקה (1) אך עד יום כ״ה בתמוז התשל״ח (30 ביולי 1978), למעט מי שבחר לפי סעיף 42(א) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות על פי פסקת משנה (3) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו – בשיעור 35%;

(3)אם המפעל אושר אחרי יום כ״ה בתמוז התשל״ח (30 ביולי 1978), למעט מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה (2) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(א) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו – בשיעור 25%;

(4)אם מפעל אושר אחרי יום כ״ז באייר התשמ״א (31 במאי 1981) אך לגבי מפעל באזור פיתוח א׳ שבבעלות זכאי שאושר עד יום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996) – בשיעור שלא יעלה על 35%, ואם השקיע בשנת המס בנכסים קבועים שניתן עליהם פחת לפי סעיף 21 לפקודה, למעט רכב פרטי – בשיעור של 25% על אותו חלק מההכנסה החייבת של המפעל המאושר השווה לסכום שבו עודפת ההשקעה בנכסים הקבועים על התמורה ממכירת נכסים קבועים בשנת המס;

(5) (א)אם המפעל באזור פיתוח א׳ הוא בבעלות של זכאי למענק השקעה ואושר החל ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997) – בשיעורים הקבועים בפסקה (4), ואולם –

(1)בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות כמשמעותה בסעיף 45, תהא ההכנסה החייבת, שהושגה מהמפעל המאושר כאמור, פטורה ממס, אם המפעל המאושר רכש בשנת המס נכסים קבועים שניתן עליהם פחת לפי סעיף 21 לפקודה, בגובה הסכום שבו עודף סכום הרכישה של הנכסים הקבועים על סכום התמורה ממכירת נכסים קבועים בשנת המס (להלן – עודף הרכישות);

(2)בכל אחת משנות המס שלאחר שנת המס שבה ההכנסה החייבת של המפעל המאושר היתה פטורה ממס כאמור בפסקה (1) ועד תום תקופת ההטבות כמשמעותה בסעיף 45, אם עלה סכום התמורה ממכירת נכסים קבועים על סכום הרכישה של נכסים קבועים במפעל המאושר (להלן – סכום עודף המכירות), יהא סכום עודף המכירות חייב במס בשיעור שהיה חייב בו הזכאי למענק השקעה אילולא היה פטור ממס לפי פסקה (1) או בשיעור של 25%, לפי הנמוך מביניהם; הוראות פסקה זו יחולו על סכום עודף המכירות עד לנמוך מבין סכומים אלה:

(א)סכום עודף הרכישות בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות, כשהוא מתואם לגבי כל אחת משתי שנות המס האמורות, לפי שיעור עליית המדד מתום אותה שנת מס עד תום שנת המס שבה מחויב סכום עודף המכירות;

(ב)סכום ההכנסה החייבת שהיתה פטורה ממס בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות, כשהוא מתואם לגבי כל אחת משתי שנות המס האמורות, לפי שיעור עליית המדד מתום אותה שנת מס עד תום שנת המס שבה מחויב סכום עודף המכירות;

(ב)לענין פסקה זו –

”סכום הרכישה של נכס קבוע“ – המחיר המקורי של הנכס הקבוע שלגביו יחושב הפחת לפי סעיף 21 לפקודה, ובתוספת רווח הון שלא התחייב במס לפי סעיף 96 לפקודה, אשר נגרע מהמחיר המקורי של נכס זה;

”נכסים קבועים“ – נכסים ששימשו או שישמשו את המפעל המאושר בייצור הכנסתו, למעט 30% מנכסי המפעל כהגדרתם בסעיף 40א, ושנרכשו כחלק מתכנית מאושרת לפי סעיף 21(1) או (2), שבשלה ניתנת ההטבה בשנת המס ואשר ניתן לגביהם מענק לפי חוק זה.

(ד)השרים רשאים לקבוע שההטבות לפי סעיף זה לגבי כלל המפעלים שאינם באזורים א׳ או ב׳ או לגבי סוגים מהם יהיו מותנות בכך שהמפעל ייצא שיעור מסויים מתוצרתו.