The full text of חוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985, in 91 sections.

בחוק זה –

”בני זוג“ –

(1)חייל או זכאי לקצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו;

(2)חיילת או זכאית לקצבת פרישה, ובעלה לרבות הידוע בציבור כבעלה;

”בן זוג לשעבר“, של חייל או חיילת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה – אחד מהמפורטים להלן, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי יועבר לו חלק מקצבת פרישה המגיעה לחייל או לחיילת שפרשו משירות:

(1)מי שהיתה אשתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו;

(2)מי שהיה בעלה של החיילת או של הזכאית לקצבת פרישה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה;

(3)פרוד של קבע;

”גיל פרישת חובה“ – כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004;

”גימלה“ – קיצבה או מענק;

”התרת נישואין“ – כהגדרתה בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון;

”ועדה רפואית“ – ועדה המוסמכת לקבוע את כשרם הרפואי של בני אדם המתקבלים לשירות קבע או המשרתים בו, וכן של זכאים לקיצבת פרישה;

”חוק הנכים“ – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב];

”חייל“ – חייל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 (בחוק זה – חוק השיפוט הצבאי), המשרת לפי התחייבות לשירות קבע למעט חייל חדש, כהגדרתו בסעיף 67א;

”חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני“ – חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע״ד–2014;

”חוק יחסי ממון“ – חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973;

”חוק משפחות החיילים“ – חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;

”חוק שירות בטחון“ – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;

”מועד ההעברה“ – 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה בדבר רישום הערה לפי הוראות סעיף 47ב(ג);

”מועד הפירוד“ – המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כמועד שבו חל פירוד בין חייל או זכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר;

”ממונה“ – מי שמונה לממונה על תשלום גימלאות לפי סעיף 43;

”מענק“ – תשלום חד פעמי;

”מענק שחרור“ – מענק המשתלם עקב שחרור משירות קבע;

”נכה“ – חייל שכשרו לשירות נפגע פגיעה שאינה פגיעה ארעית וכתוצאה מן הפגיעה אינו מסוגל לשירות שבן גילו ומינו מסוגל לו;

”פירוד“ – אחד מאלה:

(1)התרת נישואין;

(2)קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין על פי בקשה לפי סעיף 5א לחוק יחסי ממון, או קביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;

”פסק דין לאיזון“ – פסק דין לפי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בדבר חלוקת נכסים בין בני זוג שנפרדו בשל פקיעת נישואין עקב מותו של חייל או של זכאי לקצבת פרישה או פסק דין אחר לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם שניתן עקב מותו של חייל או של זכאי לקצבת פרישה;

”פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני“ – פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של קצבת פרישה המגיעה לחייל שפרש משירות או לזכאי לקצבת פרישה, בין החייל או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר, בשל פירוד;

”פרוד של קבע“, של חייל או של זכאי לקצבת פרישה – כל אחד מאלה:

(1)אשתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה, שחלה בינה ובין החייל או הזכאי כאמור פרידה של קבע;

(2)בעלה של החיילת או של הזכאית לקצבת פרישה, שחלה בינו ובין החיילת או הזכאית כאמור פרידה של קבע;

”פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון“ – פרוד של קבע, שנקבע בפסק דין לאיזון כי הוא היה זכאי לחלק מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לחייל שנפטר אילולא פטירתו או לחלק מקצבת הפרישה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר;

”פרידה של קבע“ – מצב שבו מתקיים לגבי בני זוג אחד מאלה:

(1)חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים המפורטים להלן ואותו הליך לא נסגר בתקופה האמורה:

(א)הליך להתרת נישואין;

(ב)תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;

(ג)תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;

(ד)בקשה לקביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין לפי סעיף 5א(א) לחוק יחסי ממון או לקביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;

(ה)בקשה לנקוט אמצעים לשמירת זכויות, לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון;

(2)קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של 20 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנתיים;

”פקודות הצבא“ – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי;

”פרישה משירות“ – לרבות יציאה לקיצבה, מוות או פיטורים;

”קיצבה“ – סכום המשתלם מדי חודש –

(1)לחייל שפרש משירותו (להלן – קיצבת פרישה);

(2)לשאיריו של חייל או של זכאי לקיצבת פרישה (להלן – קיצבת שאיר);

”הרמטכ״ל“ – ראש המטה הכללי של צבא־הגנה לישראל;

”השיעור להעברה“ – השיעור מקצבת הפרישה שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כשיעור שיועבר לבן הזוג לשעבר, או השיעור שנקבע בפסק דין לאיזון כשיעור שהיה מועבר לפרוד של קבע מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לזכאי לה אילולא נפטר;

”השיעור המשותף“ – השיעור המתקבל מחלוקת התקופה המשותפת שעד למועד הפירוד בתקופת השירות שעד למועד הפירוד;

”שירות“ – שירות קבע וכל שירות אחר המקנה זכות לפי חוק זה;

”שירות חובה“ – שירות צבאי שלא לפי התחייבות לשירות קבע, למעט שירות מילואים לפי סעיפים 6 ו־7 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;

”שירות קבע“ – שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע;

”התקופה המשותפת“ – תקופה החלה בתקופת השירות, שנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי נצברה במהלכה קצבת פרישה המשותפת לחייל או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר.

כל מקום שחוק זה מדבר בתקופת שירות, הכוונה היא לתקופת שירות רצופה.

רציפות בשירות אין רואים אותה כנפסקת מחמת העדרו של החייל משירותו לרגל אחת מאלה –

(1)חופשה או מנוחה שניתנו לפי כללי השירות;

(2)הפסקה שחלה בשירות ואין לחייל שליטה עליה;

(3)כל הפסקה אחרת שנקבעה בתקנות כבלתי מפסקת את רציפות השירות.

פורסמו תקנות שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) (הפסקות שאינן מפסיקות את רציפות השירות), תשי״ט–1958.

חייל שנתמלאו בו אלה:

(1)נסתיימה תקופת השירות הנקובה בהתחייבותו לשירות קבע וההתחייבות לא חודשה לתקופה כל שהיא;

(2)הציע, במועד ובדרך שנקבעו בפקודות הצבא, לחדש את התחייבותו והרשות שהרמטכ״ל הסמיך לכך בפקודות הצבא הודיעה לחייל, כי אינה מוכנה לחדש את ההתחייבות, או לא השיבה על הצעת החייל תוך תקופה שנקבעה בפקודות הצבא,

רואים אותו כמי שפוטר בתום תקופת השירות הנקובה בהתחייבות; אולם אם הציע החייל לחדש את ההתחייבות לשירות קבע לתקופה פלונית והרשות כאמור הודיעה לו על נכונותה לחדשה לתקופה אלמונית, ומשום כך לא חודשה ההתחייבות, לא יראו את החייל כמפוטר.

בפרק זה –

”אדם שאינו עומד ברשות עצמו“ – מי שלא הגיע לגיל עשרים ואחת, או מי שהגיע לגיל עשרים ואחת אך אין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;

”המשכורת השנתית“, לגבי חייל שפרש משירותו – המשכורת הקובעת של החייל במועד פרישתו כפול שנים עשר;

”היום הקובע“ – היום הראשון של שנת כספים או היום הראשון בחודש הרביעי, השביעי או העשירי של שנת כספים;

”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”מועד המעבר“ – יום י׳ בתמוז התשע״ב (30 ביוני 2012), ולעניין חישוב התוספות לפי סעיף 6א(ח) ו־(ט) – יום י׳ באב התשס״ט (31 ביולי 2009);

”המשכורת הקובעת“, לגבי אדם פלוני בזמן פלוני – המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, ולמעט רכיבי שכר מוחרגים, כמפורט להלן, לפי העניין, כפי שהיא מעודכנת לפי הוראות סעיף 6:

(1)לגבי פלוני שפרש משירות אחרי מועד המעבר – המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, ולמעט רכיבי שכר מוחרגים המגיעה ערב פרישתו של פלוני מהשירות, לחייל שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;

(2)לגבי פלוני שפרש משירות לפני מועד המעבר – המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיעה במועד המעבר, לחייל שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;

(3)על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), היה לפלוני, ערב פרישתו מהשירות, מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, תחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו;

(4)על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), שולמה לאחר מועד המעבר, תוספת על משכורתו של חייל שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ונכרת לאחר מועד המעבר, בעד התקופה שלפני מועד המעבר, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, אחרת, בצו;

”משכורת קובעת משוקללת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 6א – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה והתוספת לקצבה לפי חיקוק אחר ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;

(2)לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 6א – המשכורת הקובעת;

”רכיב שכר מוחרג“ – רכיב שכר שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)הוא מגיע לחייל שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;

(2)מקורו בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו, אשר נחתם ביום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) ואילך (בהגדרה זו – ההסכם הקיבוצי);

(3)נקבע בהסכם הקיבוצי כי הוא לא יובא בחשבון לצורך חישוב המשכורת הקובעת לעניין הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970;

(4)הוא לא היה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי; לעניין זה, רכיב שכר שבא במקום רכיב שכר אחר שהיה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי ולא נכלל בחישוב המשכורת הקובעת ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי, ייחשב כרכיב שכר שלא היה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי;

”רשימת הדירוגים הבסיסית“ – רשימת הדירוגים שבתוספת הראשונה;

”תוספות לקצבה“ – התוספות לקצבה כאמור בסעיף 6א המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו;

”תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר“ – תוספת לקצבה המגיעה לפי חיקוק אחר, במועד המעבר, למי שפרש משירות או לשאירו;

”תוספת קבועה“ – תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של חייל, שהממשלה הכירה בה כתוספת קבועה לענין חוק זה, או לענין הוראה מסויימת שבחוק זה או לפיו.

(א)המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בסעיף זה – חודש העדכון), בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם.

(א1)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בתוספת ראשונה א׳ ופרש בתקופות כמפורט באותה תוספת, תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ״ט באדר א׳ התשע״ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט בתוספת האמורה ואילך.

(א2)בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, בצו –

(1)כי בשל החלטות הממשלה מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בתוספת החמישית ופרש מהשירות בתקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום ב׳ בכסלו התש״ף (30 בנובמבר 2019), תעודכן משכורתו הקובעת בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי חיילים שונים; לעניין זה, ”החלטות הממשלה“ – החלטת הממשלה מספר 2399 מיום י״ט בשבט התשע״ז (15 בפברואר 2017), והחלטת הממשלה מספר 4887 מיום י״ז באדר התש״ף (13 במרץ 2020);

(2)בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף תעודכן משכורתו הקובעת של מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בתוספת החמישית ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ז (31 במרץ 2027), בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי חיילים שונים; לעניין זה, ”הסכם קיבוצי ארצי נוסף“ – הסכם קיבוצי (מסגרת) שנחתם ביום כ״ח בתמוז התשפ״ג (17 ביולי 2023), בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, כפי שהוחל בצבא הגנה לישראל בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 742 מיום כ׳ בתמוז התשפ״ג (9 ביולי 2023);

(3)כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה (1), בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעור שלהלן, לפי העניין:

(א)לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שהסתיימה לפני יום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) (בפסקה זו – המועד הקובע) – שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2024;

(ב)לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שמהמועד הקובע ועד ערב כניסתו לתוקף של הצו – שיעור עליית המדד שפורסם ערב התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש שבעדו ניתן התשלום.

פורסמו צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי), התשפ״ו–2026, צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח״ר ודירוג המח״ר המועדף), התשפ״ו–2026, צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים), התשפ״ו–2026, צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים), התשפ״ו–2026, צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות), התשפ״ו–2026, צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים), התשפ״ו–2026, צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן), התשפ״ו–2026, צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים), התשפ״ו–2026, צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים), התשפ״ו–2026, צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי), התשפ״ו–2026, צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי), התשפ״ו–2026 וצו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים), התשפ״ו–2026.

(ב)על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש מהשירות לפני יום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012), ושיעור הניכוי בעד קצבת חודש ינואר 2013 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) בעד שנת 2012.

(ג)בסעיפים קטנים (א) עד (ג) –

”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;

”המדד הקודם“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון –

(1)לגבי מי שפרש מהשירות עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – מדד חודש דצמבר 2011;

(2)לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – מדד החודש שבו פרש מהשירות;

”העדכון הנוסף“, לגבי אדם פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:

(1)לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט דירוג כאמור בפסקה (8) לרשימה האמורה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק א׳ לתוספת ראשונה א׳, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;

(2)לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור בפסקה (8) לרשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ב׳ לתוספת ראשונה א׳, בהתאם למועד פרישתו;

(3)לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג׳ באב התש״ע (14 ביולי 2010) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ג׳ לתוספת ראשונה א׳, בהתאם למועד פרישתו;

(4)לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ד׳ לתוספת ראשונה א׳, בהתאם למועד פרישתו;

”שיעור הניכוי“ – לפי פסקה (3) להגדרה ”שיעור הניכוי“ שבסעיף 6א(א);

”תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011“ – כמשמעותה בסעיף 6א(ה).

(ד) (1)בסעיף קטן זה –

”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;

”המדד הקודם“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון –

(1)לגבי מי שפרש מהשירות עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) – מדד חודש דצמבר 2024;

(2)לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) – מדד החודש שבו פרש מהשירות;

”שיעור ההפחתה“ – ההפרש שבין שיעור העדכון הבסיסי לבין שיעור העדכון המופחת באותה שנה;

”שיעור ההפחתה המצטבר“ – סך כל שיעורי ההפחתה במצטבר, ולא יותר משיעור ההפחתה המצטבר המרבי;

”שיעור ההפחתה המצטבר המרבי“ – 4.5% או שיעור כאמור בפסקה (2)(ו), לפי העניין;

”שיעור העדכון הבסיסי“ – שיעור עדכון המשכורת הקובעת, בגובה עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם, כפי שמחושב בכל שנה בהתאם לסעיף קטן (א);

”שיעור העדכון המופחת“ – הגבוה מבין שני אלה:

(1)ההפרש שבין שיעור העדכון הבסיסי לבין שיעור ההפחתה המצטבר המרבי;

(2)שיעור העדכון המופחת המזערי;

”שיעור העדכון המופחת המזערי“ – 0.5% או שיעור העדכון הבסיסי, לפי הנמוך שבהם.

(2)על אף האמור בסעיף קטן (א), החל מחודש ינואר 2026 יחולו הוראות אלה:

(א)המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור העדכון המופחת, עד לשנה שבה שיעור ההפחתה המצטבר הגיע לשיעור ההפחתה המצטבר המרבי (בסעיף קטן זה – השנה הקובעת); עלה המדד החדש לעומת המדד הקודם בשנה הקובעת על ההפרש שבין שיעור ההפחתה המצטבר המרבי לבין שיעור ההפחתה המצטבר עד אותה שנה, תעודכן המשכורת הקובעת בשנה הקובעת בשיעור העדכון הבסיסי, בניכוי ההפרש האמור;

(ב)החל מהשנה שלאחר השנה הקובעת, המשכורת הקובעת תעודכן לפי שיעור העדכון הבסיסי, ובמשך שלוש שנים ייווסף מדי שנה לשיעור עדכון הגמלה האמור, שיעור של 0.5%;

(ג)הייתה השנה הקובעת השנה הראשונה שבה עודכנה לפי סעיף קטן זה משכורתו הקובעת של זכאי לקצבת פרישה, ייווסף לשיעור העדכון הבסיסי בחודש ינואר בשנה לאחר מכן, שיעור של 1.5% ולא יחולו בעניינו הוראות פסקת משנה (ב);

(ד)החל מהשנה שלאחר השנה האחרונה שבה נערך עדכון לפי פסקאות משנה (ב) או (ג), לפי העניין, תעודכן הקצבה לפי שיעור העדכון הבסיסי;

(ה)הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על זכאי לקצבת פרישה שלא צורפו לקצבתו שיעורים לפי סעיף 14ב;

(ו)זכאי לקצבת פרישה שהשיעור שצורף לקצבתו לפי סעיף 14ב קטן מ־4.5% ועולה על 3%, יהיה שיעור ההפחתה המצטבר המרבי בעניינו שווה לשיעור שצורף לקצבתו לפי סעיף 14ב; ואולם, התוספות לשיעור העדכון הבסיסי לפי פסקאות משנה (ב) או (ג), לפי העניין, יהיו שוות במצטבר להפרש שבין השיעור שצורף לקצבתו לפי סעיף 14ב לבין 3%;

(ז)זכאי לקצבת פרישה שהשיעור שצורף לקצבתו לפי סעיף 14ב אינו עולה על 3%, יהיה שיעור ההפחתה המצטבר המרבי בעניינו שווה לשיעור שצורף לקצבתו לפי סעיף 14ב, ולא יחולו בעניינו פסקאות משנה (ב) או (ג);

(ח)זכאי לקצבת פרישה רשאי לפנות לממונה בבקשה לתיקון העדכון של משכורתו הקובעת, אם סבר כי העדכון נעשה בניגוד להוראות פסקת משנה (ה) או כי חל בעניינו האמור בפסקת משנה (ו) או (ז);

(ט)הגיש זכאי לקצבת פרישה בקשה לפי פסקת משנה (ח), יחליט הממונה בבקשה ויודיע על החלטתו לזכאי;

(י)בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (ח), היו ברשות הממונה נתונים על כך שמתקיים לגבי זכאי לקצבת פרישה האמור בפסקת משנה (ו) או (ז), יקבע כי אותה פסקה תחול לגביו וישלח לזכאי הודעה על כך.

(א)בסעיף זה –

”המדד השנתי“, לשנה מסוימת – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;

”מוקבל לנושא משרה שיפוטית“ – מי שמשכורתו הקובעת חושבה, ערב מועד המעבר, לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;

”קצבת הבסיס“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, ככל שמגיעה לו;

(2)לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1) בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

(3)לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2) בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

(4)לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

”שיעור הניכוי“ – כמפורט להלן, לפי העניין –

(1)לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – 2.25%;

(2)לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית –

(א)אם פרש מהשירות לפני שנת 2011 – 8.5%;

(ב)אם פרש מהשירות במהלך שנת 2011 – 2.23%;

(3)לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים –

(א)אם פרש עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011), יהיה שיעור הניכוי לפי התקופות והשיעורים כלהלן:

(1)לגבי קצבת חודש אוגוסט 2011 עד חודש ינואר 2012 – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש אוגוסט 2011 בקצבה המגיעה לו בעד חודש יולי 2011, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא יובאו בחשבון תוספת ביגוד ותוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי להן;

(2)לגבי קצבת חודש פברואר 2012 ואילך – הסך הכולל של השיעור האמור בפסקה (1) והשיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, והפחתת 1 מהמנה האמורה; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא בחשבון תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;

(ב)אם פרש מיום א׳ באב התשע״א (1 באוגוסט 2011) עד יום ז׳ בשבט התשע״ב (31 בינואר 2012) – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא בחשבון תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;

(4)לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג המחקר הביטחוני –

(א)אם פרש עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) וערב פרישתו דורג בדרגה א׳ או א׳+, יהיה שיעור הניכוי לפי התקופות והשיעורים כלהלן:

(1)לגבי קצבת חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2011 – 2.8%;

(2)לגבי קצבת חודש ינואר 2012 ואילך – 5.6%;

(ב)אם פרש עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) וערב פרישתו דורג בדרגה ב׳ או ג׳ – יהיה שיעור הניכוי לפי התקופות והשיעורים כלהלן:

(1)לגבי קצבת חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2011 – 3.095%;

(2)לגבי קצבת חודש ינואר 2012 ואילך – 6.19%;

(ג)אם פרש בין יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) ליום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) וערב פרישתו דורג בדרגה א׳ או א׳+, יהיה שיעור הניכוי לגבי קצבת חודש ינואר 2012 ואילך – 2.7237%;

(ד)אם פרש בין יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) ליום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) וערב פרישתו דורג בדרגה ב׳ או ג׳, יהיה שיעור הניכוי לגבי קצבת חודש ינואר 2012 ואילך – 3.002%.

(ב)מי שפרש מהשירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, בחלק א׳ בתוספת השנייה, בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת שחיקה).

(ג)מי שפרש מהשירות לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה – תוספת בשל המדד לשנת 2008):

(1)לגבי מי שפרש לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור בנקודות האחוז הקבוע לגביו בחלק ב׳ בתוספת השנייה, בהתאם למועד פרישתו;

(2)לגבי מי שפרש מהשירות במהלך שנת 2008 – בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות.

(ד)מי שפרש מהשירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט הדירוגים המפורטים בפרטים (4), (5) ו־(6) לרשימה, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).

(ה)מי שפרש מהשירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור מקצבת הבסיס השווה להפרש או לשיעור כמפורט בפסקאות (1) עד (4), ובלבד שהפרש כאמור הוא הפרש חיובי, והכל בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011) –

(1)לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – ההפרש שבין מכפלת המדד השנתי לשנת 2009 במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;

(2)לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;

(3)לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, במדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;

(4)לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2011 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, ואולם לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש כאמור עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) וכן לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג המחקר הביטחוני ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית – ההפרש שבין השיעור האמור לבין שיעור הניכוי.

(ו)על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה סך השיעורים של כל התוספות לקצבה המגיעות לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ־5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו או לשאירו לפי סעיף קטן (ה), בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין סך השיעורים כאמור; לעניין זה, ”התוספות לקצבה“ – התוספות לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ה) וכן תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בסעיף קטן זה או לשאירו בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו מהשירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.

(ז)על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תוספות לפי אותם סעיפים קטנים בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2013 ישולמו בהתאם להוראות אלה:

(1)במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 – ישולם שליש מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;

(2)במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 – ישולמו שני שלישים מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;

(3)ההפרשים שבין מלוא התוספות בעד הקצבאות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) לבין התוספות ששולמו במועד תשלום הקצבאות כאמור באותן פסקאות, ישולמו בתשלומים במהלך השנים 2015 עד 2017, כך שבכל שנה ישולם שליש מההפרשים כאמור, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום לעומת מדד החודש שבעדו שולמה אותה תוספת.

(ח)מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין –

(1)לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה – תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה בחלק א׳ שבתוספת השנייה;

(2)לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 – תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות;

(3)לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר – תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות;

(4)לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ואולם לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור, בעד קצבת חודש מרס 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010, סכום השווה ל־0.61% מקצבת הבסיס –

(א)אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(ב)אם פרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(5)לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום כאמור הוא סכום חיובי, ואולם לגבי מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או בדירוג הרופאים, יופחת מהתוספת האמורה סכום השווה לשיעור הניכוי בעד אותה קצבה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהתוספת האמורה סכום השווה ל־4.51% מקצבת הבסיס –

(א)אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;

(ב)אם פרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;

(ג)אם פרש במהלך שנת 2010 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.

(ט)התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:

(1)סכום השווה ל־50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2012 עד 2016, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש ינואר 2012;

(2)סכום השווה ל־55% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2012 עד 2021, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.

(י)על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו־(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד־פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין תשלומים לפי סעיפים קטנים (ז)(3) ו־(ט)(1) – 0.64%;

(2)לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ט)(2) – 2.8%.

(י1)היה על הזכאי להשיב סכומים לתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, אילולא נפטר, בעד הלוואה שקיבל מהתאגיד הבנקאי בשל התשלומים לפי סעיפים קטנים (ז) ו־(ט), ינוכו הסכומים האמורים מהסכום החד־פעמי שישולם ליורשיו של אותו זכאי כאמור בסעיף קטן (י).

(יא)הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה של שאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבת פרישה לפי סעיף 25, ויחולו עליו הוראות אותו סעיף לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.

(א)תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי סעיף 6א, וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין סעיפים 20, 23(ד) ו־(ה), 23א, 28, 29, 31 עד 33, 54, 55, 61 ו־67, וכחלק מהקצבה בהגדרה ”גמלה“ שבסעיף 1 לעניין סעיפים 10(ב), 19, 32, 35, 42א, 43, 47, 53, 56 עד 60 ו־62 עד 65.

(ב)לעניין סעיף קטן (א) –

(1)תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין סעיף 29, כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;

(2)תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) יראו אותן לעניין סעיף 29 כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף ששולמו לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור, וגם אם המענק לפי אותו סעיף שולם לפני מועד המעבר כהגדרתו בסעיף 5.

בחישוב תקופת השירות לצורך חוק זה יחולו כללים אלה:

(1)תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה עשר ימים, תיחשב כחודש מלא, ותקופה שאינה עולה על חמישה עשר ימים – לא תיחשב כלל;

(2)תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא כאמור בפסקה (1), כחלק השנים עשר של השנה;

(3)אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לחייל;

(4)חייל שתקופת שירותו הרצופה בשירות קבע נפסקה, מותר, לפי הוראות הרמטכ״ל או מי שהוא הסמיך לכך, להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות.

פורסמו תקנות שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) (חישוב תקופת שירות קבע שאינה רצופה), תשל״א–1971.

על אף האמור בחוק זה, לגבי מי שהתגייס לשירות חובה עד יום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997), תובא לצורך חוק זה תקופת שירות החובה בחשבון תקופת השירות של חייל ששירת בשירות קבע לפחות עשר שנים או שהוצא לקיצבה מכוח סעיף 13.

(א)תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור בסעיף 7(3), אף אם לא הגיעה בעדה לחייל משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו ולשם רכישת זכות גימלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), חייל אשר בתקופת העדר כאמור בסעיף קטן (א) עבד בשירות המדינה, תובא תקופת אותה עבודה בחשבון תקופת השירות, אם הוכיח להנחת דעתו של הממונה כי לא קיבל פיצויי פיטורים או הטבות פרישה אחרות וכי הוא אינו זכאי ולא יהיה זכאי לגימלה כל שהיא בעד תקופת עבודתו כאמור מלבד הגימלה שיקבל על פי הוראות חוק זה.

פורסמו תקנות שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) (תשלומים לענין סעיף 13א לחוק), תשכ״ט–1969.

(א)אלה זכאים לקיצבת פרישה:

(1)מי שיצא לקיצבה לפי סעיפים 12, 12א או 13;

(2)מי שפוטר משירות קבע מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים שלקה בה באותו שירות, אם דרגת נכות זו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר;

(3)מי שפוטר משירות קבע לאחר תום חמש שנות שירות קבע מחמת נכות, וועדה רפואית, שהוקמה לפי סעיף 51 לחוק שירות בטחון, מצאה ערב פיטוריו שהוא בלתי כשר לשירות;

(4)מי שפוטר משירות קבע מחמת אי־מילוי תפקידו כנדרש, מחמת תפקוד לקוי, או מחמת התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו, לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א׳ בתוספת השלישית, או יותר, לאחר תום עשר שנות שירות קבע;

(5)מי שפוטר משירות קבע מסיבה שאינה מנויה בפסקאות (2) עד (4), לאחר שהשלים עשר שנות שירות קבע לפחות, והוא אחד מאלה:

(א)קצין שהגיע לגיל 42;

(ב)נגד שהגיע לגיל 47;

(ג)נגד שהגיע לגיל 42, אם אישר ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל שמתקיימים בו התנאים שקבע שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; תנאים כאמור ייקבעו כך שגיל הפרישה הממוצע לנגדים לא יפחת, בשנים הקבועות בתוספת הרביעית, מהגילאים הקבועים באותה תוספת.

פורסמו תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תנאים לפיטורים משירות קבע של נגדים שהגיעו לגיל 42 לפחות) (הוראת שעה), התשע״ח–2018.

(ב)מי שפוטר משירות קבע מחמת ביצוע עבירה שיש עמה קלון ושהורשע עליה בפסק דין חלוט, ולא היה בשעת ביצועה זכאי לצאת לקיצבה לפי סעיף 12, הרי בלי לגרוע מהאמור בסעיף 19, רשאי הרמטכ״ל, בהחלטה מנומקת ובאישור שר הבטחון, להורות שהאדם אינו זכאי לגימלה, כולה או מקצתה.

(ג)(בוטל).

בדיקה בידי הועדה הרפואית כאמור בסעיף 10 תיערך לפי המבחנים שנקבעו לפי סעיף 5(ב) לחוק שירות בטחון, וסעיפים 5א, 5ב ו־7 לחוק האמור יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים.

חייל רשאי לצאת לקיצבה –

(1)לאחר עשרים וחמש שנות שירות קבע;

(2)לאחר עשרים וחמש שנות שירות ובכללן לא פחות מעשר שנות שירות קבע, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השלישית;

(3)לאחר עשר שנות שירות קבע אם הגיע לגיל ששים.

(א)חייל שהסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנות שירות קבע, שאינו זכאי לקצבת פרישה לפי הוראות אחרות של חוק זה ושהתקיימו בו התנאים שנקבעו בפקודות הצבא, יחולו עליו הוראות סעיף 54(ג); ואולם אם הופחתה, הותלתה או נשללה קצבתו של החייל, כולה או מקצתה, לפי הוראות חוק זה, לא יחולו הוראות הסעיף האמור או תצומצם תחולתו, לפי הענין.

(ב)הוראות סעיף זה לא יחולו על כל אחד מאלה:

(1)מי שקיבל מענק שחרור, ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי סעיף 47ב(א), תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של החייל לבחירת החייל בקבלת מענק שחרור, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור;

(2)מי שזכויותיו לגמלאות נשמרו לפי סעיפים 38 או 42(ב) או לפי חוק אחר.

(ג)לעניין ההגדרה ”המשכורת הקובעת“ שבסעיף 5, ולעניין סעיפים 6 עד 6ב, יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה, כמועד פרישתו מהשירות.

חייל ששירת בשירות קבע שמונה שנים לפחות והגיע לגיל 42 אם הוא קצין, ואם הוא נגד – גיל 47 או גיל 42 אם התקיימו בו התנאים לפי סעיף 10(א)(5)(ג), רשאי הרמטכ״ל להורות על יציאתו לקיצבה.

(א)הזכאי לקיצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קיצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חדשי שירותו, ולגבי חייל זכאי כהגדרתו בסעיף 14ב – בצירוף השיעורים ממשכורתו הקובעת המפורטים בסעיף האמור, והכול ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוזים ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוזים ממנה.

(ב)אדם שועדה רפואית קבעה סמוך לפרישתו, כי הוא בעל דרגת נכות של חמישים אחוזים או יותר, וכן אדם שפוטר משירות קבע בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קיצבתו מעשרים אחוזים ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.

(ג)מי שנתקבל לשירות קבע כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות קבע ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.

(ד)הזכאי לקיצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה בשירות קבע ודרגת נכותו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:

(1)קיצבה לפי סעיף קטן (א) או (ב) ועל אף האמור בסעיף 32(ב) ו־(ג) – גם מלוא התגמולים והזכויות לפי חוק הנכים;

(2)קיצבה של עשרים וחמישה אחוזים ממשכורתו הקובעת,

ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קיצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים לא יפחתו מחמישים אחוזים ממשכורתו הקובעת.

(א)ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, נרשמה הערה לפי סעיף 47ב, ומתקיימות הוראות סעיף 62א לעניין ההעברה, יחולו הוראות אלה:

(1)תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – הקצבה המלאה) בסכום השווה למכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע, בהתאם למינו של בן הזוג לשעבר, בתוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני (בסעיף זה – סכום ההפחתה);

(2)לאחר ביצוע ההפחתה כאמור בפסקה (1) והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות סעיף 62א ייוותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה ובין מחצית סכום ההפחתה; בסעיף זה, ”הסכום הנותר בידי זכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה“ – ההפרש שבין הקצבה המלאה ובין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי סעיף 62א(א)(1);

(3)לעניין התקופה שקדמה למועד העברת חלק מקצבת פרישה לפי סעיף 62א, יחולו הוראות אלה:

(א)הפחתה כאמור בפסקה (1) תבוצע בעד התקופה שהחל מהחודש שלאחר החודש הראשון שבו שולמה קצבה לזכאי לקצבת פרישה או החודש שבו חל מועד הפירוד, ואם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני מועד אחר לתחילת זכאות בן הזוג לשעבר לקבלת חלק בחיסכון הפנסיוני – החודש האמור, והכול לפי המאוחר;

(ב)ההפחתות כאמור בפסקת משנה (א) יחושבו בתוספת שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו הופחת סכום כאמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמה לזכאי לקצבת פרישה קצבה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א), ויחולו לגביהן הוראות פסקה (2);

(4)נפטר בן הזוג לשעבר, תבוצע מלוא ההפחתה כאמור בפסקה (1) מסכום הקצבה המלאה המשולמת לזכאי לקצבת פרישה.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:

(1)נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה;

(2)הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 47א הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל החייל לקבל קצבת פרישה, לפי המאוחר.

(א)בסעיף זה –

”חייל זכאי“ – חייל שזכאי לקצבת פרישה לפי סעיף 10(א), שירת עשר שנים לפחות בשירות קבע ופרש מן השירות לאחר שהגיע לגיל 40;

”חייל זכאי לתוספת לחימה“ – חייל זכאי שמתקיימים לגביו שני אלה:

(1)הוא שירת תקופה של שש שנים לפחות במהלך שירותו בשירות קבע בעיסוק לחימה כמשמעותו בפקודות הצבא;

(2)שולמה בשכרו, במשך תשע שנים לפחות במהלך שירותו בשירות קבע, תוספת רמת פעילות א׳ או רמת פעילות גבוהה ממנה כהגדרתן בפקודות הצבא;

”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס׳ 37), התשפ״ו–2026;

”שירות בתנאי קבע“ – שירות צבאי שלא לפי התחייבות לשירות קבע, אם שירות זה מזכה את החייל בשכר המקביל לשכרם של חיילים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע.

(ב)לשיעור קצבתו של חייל זכאי, שביום התחילה טרם מלאו לו 40 שנים, יצורף החלק האלף ומאתיים ממשכורתו הקובעת בעבור כל חודש ששירת בשירות קבע, החל מהשנה האחת עשרה לשירותו בשירות קבע, ולא יותר משבעה אחוזים ממשכורתו הקובעת, בתוספת שיעורים אלה, לפי העניין:

(1)לחייל זכאי לתוספת לחימה – ארבעה אחוזים ממשכורתו הקובעת;

(2)לחייל המפורט בפסקאות משנה (א) ו־(ב) – על אף האמור בסעיפים 2 ו־7(3), שיעור בגובה החלק האלף ומאתיים ממשכורתו הקובעת בעד כל חודש בתקופות המפורטות באותה פסקת משנה, ובלבד שלא יעלו בסך הכול על שלושה אחוזים ממשכורתו הקובעת:

(א)לחייל זכאי לתוספת לחימה שתקופת שירותו בשירות קבע לא הייתה רציפה – בעד כל חודש שבו לא היה בשירות קבע, ממועד תחילת שירותו בשירות קבע ועד למועד יציאתו לקצבה;

(ב)לחייל זכאי ששירת במסלול עתודה אקדמית או עתודה טכנולוגית – בעד כל חודש שבו מועד גיוסו או המשך שירותו לאחר שהתגייס נדחו לשם לימודים בעתודה כאמור.

(ג)לשיעור קצבתו של חייל זכאי, שביום התחילה מלאו לו 40 שנים וטרם פרש מן השירות, יצורף אחד מהשיעורים המפורטים להלן, לפי הנמוך שבהם:

(1)מחצית שיעור זכאותו לקצבה בעד תקופת שירותו בקבע;

(2)על אף האמור בסעיפים 2, 7(3) ו־8, החלק השש מאות ממשכורתו הקובעת לכל חודש מן החודשים שבהם לא שירת בשירות קבע מיום שהגיע לגיל 18 עד למועד יציאתו לקצבה, ושאינו נכלל בתקופות שלהלן:

(א)שירות בתנאי קבע;

(ב)תקופות שירות שצורפו לתקופת שירות הקבע בהתאם להוראות סעיפים 36 עד 38 והחייל זכאי בשלהן לקצבה;

(ג)תקופת העסקה כאזרח עובד בצבא הגנה לישראל, אף אם לא הובאה בחשבון על ידי החייל לצורכי זכאות לקצבה בהתאם להוראות סעיפים 36 עד 38;

(ד)תקופת שירות בחופשה ללא תשלום, אף אם לא הובאה בחשבון על ידי החייל לצורכי זכאות לקצבה בהתאם להוראות סעיף 9(א);

(ה)תקופות שבהן נעדר חייל משירות ואשר בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק שירות ביטחון, אינן נמנות לעניין חישוב משך השירות לשם מילוי חובת שירות סדיר;

(3)סכום השיעורים המפורטים להלן, לפי העניין:

(א)לגבי חייל שלפני יום ה׳ בניסן התשע״ז (1 באפריל 2017) היה בדרגת רס״ן ומעלה או בדרגת סרן במינוי רס״ן ומעלה, ואם הוא נגד – בדרגת רס״ר ומעלה –

(1)בעד כל חודש שירות בין גיל 40 לגיל 42 – החלק השלוש מאות ממשכורתו הקובעת;

(2)בעד כל חודש שירות בין גיל 42 לגיל 45 – החלק השש מאות ממשכורתו הקובעת;

(3)בעד כל חודש שירות בין גיל 45 לגיל 50 – החלק האלף ומאתיים ממשכורתו הקובעת; לא יצורף שיעור נוסף בעד תקופה ששירת החייל מעל גיל 50;

(ב)לגבי חייל שקיבל דרגה או מינוי כאמור בפסקת משנה (א) ביום ה׳ בניסן התשע״ז (1 באפריל 2017) או במועד מאוחר יותר –

(1)בעד כל חודש שירות בין גיל 40 לגיל 42 – החלק השלוש מאות ממשכורתו הקובעת;

(2)בעד כל חודש שירות בין גיל 42 לגיל 43 – החלק השש מאות ממשכורתו הקובעת; לא יצורף שיעור נוסף בעד תקופה ששירת החייל מעל גיל 43.

(ד)לשיעור קצבתו של חייל זכאי, שביום התחילה מלאו לו 40 שנים וטרם פרש מן השירות, והוא ויתר על חופשת התארגנות לקראת פרישתו מן השירות או על חלקה, בהתאם להסדרים הקבועים בפקודות הצבא, יצורף גם החלק השש מאות ממשכורתו הקובעת בעבור כל חודש של חופשת התארגנות שעליו ויתר, ובלבד שהשיעור שיצורף לקצבתו לפי סעיף קטן זה ולפי סעיף קטן (ג) לא יעלה על השיעור שהיה מצורף לפי סעיף קטן (ג), אילולא הוויתור.

(ה)חייל זכאי שפוטר משירות קבע מחמת ביצוע עבירה שיש עימה קלון או מחמת התנהגות החורגת מאמות המידה המצופות מחייל בדרגתו ובמעמדו, לא יצורפו לקצבתו שיעורים כאמור בסעיף זה; ואולם, סבר הרמטכ״ל כי נסיבות מיוחדות מצדיקות זאת, רשאי הוא להורות כי יצורפו לקצבת החייל שיעורים כאמור, כולם או חלקם.

(ו)על אף האמור בהוראות אחרות בחוק זה, חייל שפרש מן השירות לפני יום התחילה, יהיה זכאי, החל ממועד יציאתו לקצבה, לשיעור השלמת תקופות שירות כפי שנקבע לו במועד פרישתו בהתאם לכללים לעניין זה שנהגו באותו מועד.

חייל שפוטר מהשירות והוא זכאי לקיצבת פרישה לפי פסקאות (2) עד (5) של סעיף 10(א), וכן חייל שהרמטכ״ל הורה על יציאתו לקיצבה לפי סעיף 13 – ישולם לו, נוסף על הקיצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית.

(א)מי שפרש משירות קבע וזכאי לקיצבת פרישה ובחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות בטחוני, תשולם לו בעד תקופת שירותו הבטחוני קיצבה בשיעור השווה לשיעור שהיה מגיע לו אילו היתה זאת תקופת שירות קבע.

(ב)בסעיף זה, ”שירות בטחוני“ – שירות שאדם שירת לפני הקמת צבא־הגנה לישראל, והוא נקבע בתקנות כשירות בטחוני ורשות שנקבעה לכך הכירה בו לפי התקנות.

פורסמו תקנות שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) (שירות בטחוני), תשי״ח–1958.

על אף האמור בסעיף 14(א), מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף 8, תשולם לו קיצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על שבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.

(א)חייל המשרת בתפקיד שהממשלה קבעה אותו כתפקיד מיוחד לענין חוק זה, תחושב תקופת שירותו בתפקיד זה כתקופה גדולה משהיתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה.

(ב)הרמטכ״ל רשאי, בתנאים שהממשלה קבעה, להורות כי לצורך קביעת כל זכות של חייל פלוני לפי חוק זה תחושב תקופת שירות הקבע ששירת אותו חייל בהיותו מעל לגיל ארבעים, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה.

ראו הודעות בדבר קביעת תנאים להגדלת תקופת השירות.

מי שנידון בידי בית דין צבאי לגירוש מן הצבא, לא יהיה זכאי לגימלה.

(א)זכאי לקיצבת פרישה שחזר לשירות קבע, יהיה רשאי להודיע בכתב, תוך שנים עשר חדשים מיום שחזר לשירות, אך לא לאחר פרישתו מהשירות החוזר, כי במקום זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותו הקודם לתקופת שירותו החוזר.

(ב)הודיע חייל כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1)זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקיצבה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;

(2)תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;

(3)קיבל החייל בעד פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי סעיף 15 ופרש מהשירות החוזר בנסיבות שאף הן מזכות אותו במענק (להלן – המענק השני), תקופת השירות הקודם לא תובא בחשבון בחישוב השיעור של המענק השני, והמענק השני ביחד עם המענק שקיבל בעת פרישתו מהשירות הקודם לא יעלה על המשכורת השנתית;

(4)היוון הזכאי חלק מקיצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקיצבה שתגיע לו אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את תקופת שירותו הקודם כמופחתת בשיעור שבו היוון את הקיצבה כאמור;

(5)המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקיצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של החייל בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, לפי הדרגה הגבוהה יותר; היתה, המשכורת הקובעת שלפיה חושבה קיצבתו של החייל בזמן פרישתו הראשונה גבוהה מן המשכורת הקובעת בעת פרישתו משירותו החוזר, תחושב הקיצבה לפי המשכורת הקובעת הגבוהה יותר.

(ג)סעיף זה יחול גם על מי שזכאי לקיצבה לרגל פרישה מכל שירות אחר מטעם המדינה שנתקבל לשירות קבע, כאילו היה שירותו האחר שירות לפי חוק זה, וכאילו המענק והקיצבה שקיבל בזכות השירות האחר, הם מענק וקיצבה לפי חוק זה, לפי הענין.

אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה –

(1)מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו, או מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותה היה פרוד של קבע שלה (להלן – בן־זוג);

(1א)בן זוגו לשעבר;

(1ב)פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;

(2)ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן – יתום);

(3)בן משפחה אחר אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קיצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; אם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור המשכורת או הקיצבה – בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן – תלוי).

פורסמו תקנות שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) (הכרת תלות בנפטר), תשכ״ה–1965.

(א)חייל שנפטר בזמן שירות קבע והוא שירת בו לפחות שלוש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קיצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם:

(1)לבן זוג –

(א)באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – ארבעים אחוזים;

(ב)אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) –

(1)עד החודש שבו היה מגיע החייל לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – ארבעים אחוזים;

(2)החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

(1א)לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע – מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

(2)ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן־זוג הזכאי לקיצבה – עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(3)ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן־זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה עשר אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4)לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם – עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר בן־זוג ויתום הזכאים לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל אחד.

(ב)לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

(א)חייל שנפטר בזמן שירות קבע ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם בסעיף 32(א) (בסעיף זה – תגמולים), יהיו שאיריו זכאים לקיצבה כמפורט להלן:

(1)בן־זוג ויתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם, יהיו זכאים לקיצבה לפי סעיף 22 אף אם החייל שירת בשירות קבע פחות משלוש שנים;

(2)(נמחקה);

(3)(נמחקה);

(4)(נמחקה);

(5)תלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם, יהיו זכאים לקיצבה של עשרה אחוזים מהמשכורת הקובעת של החייל, לכל תלוי.

(ב)(בוטל).

(ג)(בוטל).

(ד)שאירים הזכאים לקיצבה לפי סעיף 22 ולפי סעיף זה, הברירה בידם לבחור באחת מהן; לא היתה בחירת כל השאירים אחידה, יכריע הממונה.

(ה)השאיר אחריו הנפטר יותר מבן־זוג אחד או שבן־הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד, או שהתלויים אינם סמוכים כך, יקבע הממונה את אופן חלוקתה של הקיצבה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם.

(ו)לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, שזכאי לתגמולים, כבן זוג.

(א)חייל שנפטר בזמן שירות קבע לאחר שירות צבאי של חמש עשרה שנים לפחות, הברירה בידי שאיריו לבחור בקיצבה לפי סעיף 22 או בקיצבה לפי סעיף 25 שהיתה משתלמת להם אילו יצא הנפטר לקיצבה ביום פטירתו, בתוספת המענק לפי סעיף 15 שהיה משתלם לו במקרה כאמור.

(ב)שאיריו של חייל כאמור בסעיף קטן (א), הזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום כהגדרתם בסעיף 32(א), הברירה בידיהם לבחור בקיצבה לפי סעיף 23 או בקיצבה לפי סעיף 25 שהיתה משתלמת להם אילו יצא הנפטר לקיצבה ביום פטירתו ובחר בקיצבה לפי סעיף 14(א) בתוספת המענק לפי סעיף 15 שהיה משתלם לו במקרה כאמור.

(ג)המענק שישולם לשאיריו של חייל כאמור בסעיף קטן (א), שבזמן פטירתו טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג׳ בתוספת השלישית, יהיה, על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), שיעור באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו, לפי שנות שירותו, כמפורט להלן:

(ד)השאיר אחריו הנפטר יותר מבן זוג אחד או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד או שהתלויים אינם סמוכים כך או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, יעשה הממונה את הבחירה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב במצבם ובכל הסכם שביניהם; לעניין זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

(ה)לא השאיר הנפטר אחריו שאירים יהיו יורשיו זכאים למענק לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג).

(א)חייל שנפטר בזמן שירות קבע לאחר ששירת בו פחות משלוש שנים ושאיריו אינם זכאים לקיצבה לפי סעיף 23, ישולם להם מענק בשיעור שתקבע הממשלה, ובלבד שלא יעלה על משכורתו השנתית של הנפטר.

פורסמה הודעה בדבר קביעת שיעור המענק לרגל פטירתו של חייל (י״פ תשי״ח, 940).

(ב)המענק ישולם לבן־זוגו וליתומיו של הנפטר, ובאין אחריו לא בן־זוג ולא יתומים – לשאיריו האחרים.

(ג)אופן חלוקת המענק בין השאירים ייקבע בתקנות.

פורסמו תקנות שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) (חלוקת מענק בין שאירים), תשי״ח–1958.

(ד)בסעיף זה, ”שאיר“ – למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.

(א)זכאי לקיצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה קיצבה באחוזים מהקיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם:

(1)לבן־זוג, אם היה בן־זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד –

(א)באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר;

(ב)אם הותיר אחריו הזכאי שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) – ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי סעיף 14א(א), אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

(1א)לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 14א(ב) – מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 14א(א);

(2)ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן־זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום;

(3)ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן־זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4)לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין אחרי הנפטר לא בן־זוג ולא יתום הזכאים לקיצבה – עשרים אחוזים לכל אחד.

(א1)לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

(ב)קיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כאמור ברישה של סעיף קטן (א), היא הקיצבה שהיה מקבל אותה סמוך לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 31, 33 ו־54(ב) בצירוף תוספות לפי סעיף 6א, ככל שהיה זכאי להן.

(ג)הופחתה או נשללה מקצתה של קיצבתו של זכאי לפי סעיפים 10(ב), 59, 64(ב) או 67, יראו כקיצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקיצבה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה; ואם נשללה כאמור כולה – לא תשולם קיצבה לשאירים.

(ד)הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 12א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי הוראות סעיף 54(ג), ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה כבר היה זכאי לה.

(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ד) –

(1)לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 12א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 54(ג), והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:

(א)עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר;

(ב)החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

(2)לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם, קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 14א(א), אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.

(א)בכל אחד מהמקרים המנויים להלן ישולמו לשאיריו של נפטר, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיפים 22, 23 או 25, קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם, ובלבד שסך כל הקיצבאות שיקבע לא יעלה על השיעור המרבי או על סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאיריו אילולא הוראת סעיף זה, לפי הסכום הקטן יותר; ואלה המקרים:

(1)סך כל הקיצבאות המגיעות לשאיריו של נפטר עולה על השיעור המרבי;

(2)הנפטר השאיר אחריו יותר מבן־זוג אחד, או יתומים מבני־זוג אחדים, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד.

(ב)(בוטל).

(ב1)לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור בסעיף קטן (א) לא יחול אם השאיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד או בן זוג אחד ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.

(ג)בסעיף זה, ”השיעור המרבי“ –

(1)לגבי שאיריו של חייל – המשכורת הקובעת של החייל;

(2)לגבי שאיריו של זכאי לקצבת פרישה – קצבתו של הזכאי.

(בוטל).

(א)על אף האמור בסעיפים אחרים בחוק זה –

(1)בן־זוג שאין עמו יתום, וסעיפים 23 או 32(ה) אינם חלים עליו והוא עומד ברשות עצמו – לא תשולם לו קיצבת שאיר כל עוד לא הגיע לגיל ארבעים וחמש;

(2)(נמחקה);

(3)ילדם של הנפטר ובן־זוגו, שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן־הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.

(ב)לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

(א)בן־זוג שאינו מקבל קיצבת שאיר בגלל האמור בסעיף 28 או בפסקה (1) לסעיף 25(א) לגבי תקופת הנישואין – ישולם לו מענק שסכומו כסכום הקיצבה שהיה זכאי לה, אילולא האמור בסעיפים אלה, כפול שנים עשר; אולם לבן־זוג שאינו מקבל קיצבת שאיר בגלל האמור בסעיף 28, יהיה המענק –

(1)אם הגיע במות הנפטר לגיל ארבעים ושלוש – מכפלת מחצית הקיצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל ארבעים וחמש;

(2)(נמחקה).

(ב)(בוטל).

(ג)לעניין סעיף קטן (א) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום ”תקופת הנישואין“ יקראו ”התקופה המשותפת“.

(בוטל).

(א)בסעיף זה –

”גימלאות כפל“ – שתי קיצבאות או יותר לפי חוק זה, או קיצבה אחת או יותר לפיו בצירוף אחת או יותר מגימלאות אלה:

(1)(נמחקה);

(2)קיצבה או תשלום דומה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר, למעט גימלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם בסעיף 32;

(3)קיצבה או תשלום דומה המשתלמים לפי חוק אחר או הסכם או הסדר מקופה ציבורית שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קיצבה או תשלום כאמור.

(ב)היה אדם זכאי לגימלאות כפל וסך כולן, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת, ואם כלולה בחשבון תקופת שירותו תקופת שירות חובה – על הקיצבה הנקבעת לפי סעיף 17, תופחת הקיצבה לפי חוק זה או אחת משתי הקיצבאות או יותר לפיו, לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גימלאות הכפל של שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת או על הקיצבה הנקבעת לפי סעיף 17, לפי הענין; הוראה זו לא תחול על קיצבת יתום ועל קיצבה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ־ישראל שלא לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970.

(ג)הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי בן־זוג הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן־זוגו והשניה היא קיצבת פרישה.

(ד) (1)על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקיצבה לפי חוק זה זכאי לקיצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קיצבה לפי חוק זה (בסעיף זה – הקיצבה לפי החוק האחר) תהיה ההפחתה של כל קיצבה בשיעור שיחסו לסכום הכולל שיש להפחית, אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב), הוא כיחס כל קיצבה וקיצבה אל הסכום הכולל של הקיצבאות לפני ההפחתה.

(2)היתה הקיצבה לפי החוק האחר קיצבה לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970, ומשתלמת מאוצר המדינה, יחולו הוראות מיוחדות אלה:

(א)לא ינהגו לפי פסקה (1) ולפי סעיף 32 של אותו חוק;

(ב)הקיצבה לפי אותו חוק לא תעלה על הסכום שבו עודף הסכום הכולל שהיה משתלם לזכאי לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לולא הוראות פסקה זו, על קיצבה לפי חוק זה.

(ה)המשכורת הקובעת, לענין סעיף זה, תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קיצבה לפי חוק זה או המשכורת שלפיה מחושבות הגימלאות האחרות, לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגימלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת.

(א)בסעיף זה –

”חוקי השיקום“ – חוק הנכים, חוק משפחות החיילים, חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954, חוק התגמולים לנפגעי פעולת איבה, התש״ל–1970, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום לענין סעיף זה;

שר הבטחון הכריז על חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965 כעל חוק שיקום (י״פ תשכ״ז, 1044).

”גימלה לפי חוקי השיקום“ – תגמולים, הענקה, מענק, וכל תשלום חוזר או חד־פעמי אחר המגיעים לפי חוקי השיקום.

(ב)הזכאי עקב מאורע אחד לגימלה לפי חוק זה ולגימלה לפי חוקי השיקום, הברירה בידו לבחור באחת מהן.

(ג)בחר בגימלה לפי חוק זה, יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגימלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם, אולם מי שבחר בקיצבה לפי סעיף 14(ד)(2) יהיה רשאי לקבל את מלוא התגמולים נוסף לקיצבה לפי הסעיף האמור ואין רואים קיצבה זו כהכנסה לענין חוקי השיקום.

(ד)הזכאי שלא עקב מאורע אחד לגימלה לפי חוק זה ולגימלה לפי חוקי השיקום, זכאי לקבל את שתי הגימלאות גם יחד.

(ה)שאירים של חייל שנפטר בזמן שירות קבע או של זכאי לקצבת פרישה שנפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לקצבה לפי סעיף 22, 23 או 25, לפי העניין, וגם לתגמולים לפי חוקי השיקום, יהיו זכאים, על אף האמור בהוראות האחרות של סעיף זה, למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום נוסף על קצבה לפי הסעיפים האמורים, ואין רואים קצבה זו כהכנסה לעניין חוקי השיקום.

(א)בסעיף זה –

”הכנסה מקופת הציבור“ – משכורת מאוצר המדינה;

”קיצבה רגילה“ – קיצבה שהיתה מגיעה אלמלא הוראות סעיף זה;

”הכנסה כוללת“ – הכנסה מקופת הציבור בצירוף הקיצבה הרגילה.

(ב)זכאי לקצבה, להוציא בן זוג הזכאי לקצבת שאיר, שחזר לשירות קבע והכנסתו הכוללת ממשכורת ומקצבה עולה על המשכורת הקובעת המשוקללת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת כאמור על המשכורת הקובעת המשוקללת, לא תפחת קצבתו מכוח סעיף זה.

(ג)זכאי לקיצבת פרישה שהיוון חלק מקיצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (ב) כאילו הוא מקבל קיצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקיצבה עקב קבלת הכנסה מקופת הציבור ינוכה ממנה חלק הקיצבה שהיוון.

(ד)הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השלישית.

(ה)(בוטל).