Law1961The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 23 of חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961, סניגור־חוץ במקרים מיוחדים.
This section is in פרק שלישי: תחום המקצוע וייחודו
23. סניגור־חוץ במקרים מיוחדים
תיקון: תשכ״ח
אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש״י–1950, או לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש״י–1950, או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך דין כמשמעותו בחוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין – בהסכמת בית המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור – בטל מינויו של הסניגור.
The text on this page is adapted from the entry חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.