Law1961The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 78 of חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961, השעיה זמנית.
This section is in פרק שישי: אתיקה מקצועית ושיפוט משמעת
78. השעיה זמנית
תיקון: תשכ״ח, תש״ם־2, תשמ״ט, תש״ס, תשס״ח
(א)(בוטל).
(ב)עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון, להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי סעיף 75; לא הוגשה בקשה כזאת תוך שלושים יום מהיום שפסק הדין המרשיע נעשה הסופי, או שבוטלה ההרשעה, בטלה ההשעיה הזמנית.
(ג)עורך דין שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה המיוחסת לעורך דין משום קלון, להשעותו זמנית מעיסוק במקצוע של עורך דין, כולו או חלקו, הכל כפי שיקבע בית הדין, עד להכרעת דינו בבית המשפט או בבית הדין הצבאי; הורשע בדינו – רואים החלטה זו כהחלטה לפי סעיף קטן (ב).
(ד)החליט בית הדין על השעיה זמנית על־פי סעיף זה, רשאי הוא לקבוע כי ההחלטה תפורסם בדרך שיורה עליה.
(ה)על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות הסעיפים 70 ו־71.
(ו)ביצועה של החלטה על השעיה זמנית או על פרסום השעיה זמנית על פי סעיף זה לא יעוכב בשל כך בלבד שאפשר עוד לערער על ההחלטה או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש.
(ז)הושעה עורך דין זמנית לפי סעיף זה, תבוא תקופת ההשעיה הזמנית במנין ריצוי העונש שהוטל עליו.
The text on this page is adapted from the entry חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.