Law1973The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק הספנות (ימאים), תשל״ג–1973, הגדרות.
This section is in פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות
תיקון: תשע״ב
בחוק זה –
”איש צוות ישראלי“ – עובד בצוות שהוא אזרח ישראלי או תושב קבוע בישראל;
”בעל“, לענין כלי שיט – לרבות מי שבידו אותה שעה השליטה עליו ועל צוותו;
”הועדה המייעצת“ – הועדה שהוקמה לפי סעיף 228;
”המנהל“ – כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960, לרבות מי שהמנהל אצל לו מסמכותו;
”הסכם“ – לרבות חוזה שירות והסכם קיבוצי;
”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי״ז–1957;
”חוזה שירות“ – חוזה לפי סעיפים 65 ו־66;
”כלי שיט“ – כלי שיט הרשום במרשם הישראלי או החייב רישום בו לפי חוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960;
”כלי שיט המשמש למטרות פרטיות“ – כלי שיט שאורכו אינו עולה על 24 מטרים ומופעל, בלא תמורה, למטרת ספורט או פנאי או למטרה פרטית אחרת שקבע השר לפי סעיף 230(א)(5);
”מפקח“ – מפקח על הימאים שמינהו המנהל לפי סעיף 3;
”נמל בית“, לגבי איש צוות ישראלי – נמל ים או אויר בישראל, ולגבי איש צוות אחר – הנמל שבו נשכר או שבו הצטרף לשירות בכלי השיט, או נמל ים או אויר במדינה שאיש הצוות הוא אזרחה או כל מקום באותה מדינה הסמוך לאחד המקומות האמורים, והכל לפי בחירת בעל כלי השיט;
”נציג“ – נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת ישראל כמשמעותו בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971;
”פנקס ימאי“ – תעודה הניתנת מאת מפקח למבקש לשרת בצוות, והכוללת פרטי זהותו של המבקש ורישומים אחרים שהורה עליהם המנהל;
”פקיד דיג“ – כמשמעותו בפקודת הדיג, 1937;
”צוות“ –
(1)לעניין כלי שיט שאינו כלי שיט משמש למטרות פרטיות – כלל העובדים של בעל כלי שיט הממלאים תפקיד בכלי השיט, למעט קברניט, נתב ומתלמד כמשמעותו בפרק י״ח;
(2)לעניין כלי שיט המשמש למטרות פרטיות – מי שממלא תפקיד בכלי השיט וחייב להיות בו בעת השטתו, כתנאי לכשירותו לשיט בהתאם להוראות לפי כל דין;
”קברניט“ – מי שבידו הפיקוד על כלי השיט, למעט נתב;
”שכר“ – כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958;
”השר“ – שר התחבורה.
The text on this page is adapted from the entry חוק הספנות (ימאים), תשל״ג–1973 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.