Section 19 of חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל״ב–1972, סייג למתן רשיון.

(א)לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה, לארגן שירותי שמירה או לעסוק כשומר בסוגי שמירה שנקבעו לפי סעיף 18(ב), אם ראתה הועדה שאין לתתו מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו או התנהגותו של המבקש.

(א1)לא יינתן רישיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה או לארגן שירותי שמירה, אלא אם כן הפקיד ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערובה מתאימה אחרת (בסעיף זה – ערובה), או ביטח את עצמו ואת השומרים המועסקים על ידיו אצל מבטח, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו או של שומרים כאמור בשירותי שמירה; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הממונה או המפקח על הבנקים, לפי העניין, יקבע הוראות לעניין ערובה, לרבות סוג הערובה, תנאיה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט וכן הוראות לעניין ביטוח, לרבות סכומי הביטוח המזערים ופרטי הביטוח, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות שונות לסוגי שמירה שונים; בסעיף קטן זה –

”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”מבטח“ ו”הממונה“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;

”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח;

”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016.

פורסמו תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח), תשע״א–2010.

(ב)בעל משרד לשירותי שמירה או המארגן שירותים כאמור לא יעסיק שומר שאינו בעל רשיון לפי סעיף 18(ב), אלא אם קיבל אישור מאת המשטרה שאין לה לגבי העסקת אותו אדם התנגדות מהטעמים האמורים בסעיף קטן (א).