Ordinance1971The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 110נד of פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971, סמכות בית הדין לערעורים.
This section is in פרק ג׳: בתי סוהר / סימן ט׳3: בית דין לערעורים
110נד. סמכות בית הדין לערעורים
תיקון: תשס״ח־2
בית הדין לערעורים רשאי לעשות אחת מאלה:
(1)לקבל את הערעור, כולו או חלקו, לשנות את פסק הדין של בית הדין למשמעת, או לבטלו ולתת אחר במקומו;
(2)לדחות את הערעור;
(3)לתת בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין למשמעת היה מוסמך לתתה, ובכלל זה להרשיע נאשם בעבירת משמעת שאשמתו בה התגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם העבירה שונה מזו שהורשע בה בבית הדין למשמעת, או שהעובדות שהוכחו לא נטענו בו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; ואולם לא יטיל בית הדין לערעורים על הנאשם עונש חמור מהעונש שהוטל עליו, אלא אם כן הוגש ערעור על קולת העונש;
(4)להחזיר את הדיון לבית הדין למשמעת שנתן את פסק הדין, עם הוראות.
The text on this page is adapted from the entry פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.