Section 110נט of פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971, עונש על תנאי.

(א)הטיל בית דין או דן יחיד עונש מחבוש, קנס, הורדה בדרגה או ריתוק, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי (בסימן זה – עונש על־תנאי).

(ב)מי שנידון לעונש על תנאי לא יישא את עונשו, אלא אם כן עבר, בתוך התקופה שנקבעה בגזר דינו, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסימן זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בגזר הדין, והורשע בעבירת המשמעת הנוספת (בסעיף זה – עבירת משמעת נוספת), בתוך תקופת התנאי או לאחריה.

(ג)תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין.

(ד)קביעת עבירות משמעת נוספות לפי סעיף קטן (ב) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסוימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; היתה העבירה כאמור עבירה המפורטת בפרטים 1 או 3 לתוספת השניה, תתואר ההתנהגות העבריינית המהווה אותה; אוזכרה הוראת חוק ובוטלה לאחר מכן, והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.

(ה)נאשם שנידון לעונש על תנאי והורשע בשל עבירת משמעת נוספת, יורה בית הדין או הדן יחיד על הפעלת העונש על תנאי.

(ו)הוטל על נאשם מחבוש בפועל בשל עבירת משמעת נוספת והופעל נגדו עונש המחבוש על תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 110סא, את שתי תקופות המחבוש בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין או הדן יחיד שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות; ואולם תקופת המחבוש הרצופה שעל הנידון לשאת לא תעלה על 70 ימים.

(ז)הוטל על נאשם ריתוק בפועל בשל עבירת משמעת נוספת והופעל נגדו עונש הריתוק על־תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 110סא, את שתי תקופות הריתוק בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין או הדן יחיד שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות; ואולם תקופת הריתוק הרצופה שעל הנידון לשאת לא תעלה על 70 ימים.

(ח)הוטלה על נאשם הורדת דרגה בפועל בשל עבירת משמעת נוספת והופעל נגדו עונש הורדת דרגה על־תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 110סא, את שתי תקופות הורדת הדרגה בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות.

(ט)הוטל על נאשם קנס בפועל בשל עבירת משמעת נוספת והופעל נגדו עונש קנס על־תנאי, ישלם את שני הקנסות, ואולם סכום הקנס הכולל לא יעלה על כפל הקנס המרבי שרשאי בית הדין או הדן היחיד להטיל, לפי העניין.