Ordinance1939The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 7 of פקודת המסחר עם האויב, 1939, העברת נירות־ערך והקצאתן.
This section is in חלק ב׳ – המסחר עם האויב וענינים הקשורים בכך
7. העברת נירות־ערך והקצאתן
תיקון: תש״ח, תש״ח־3
(1)אם –
(א)כל נירות־ערך שסעיף זה חל עליהם הועברו ע״י האויב או בשמו, או
(ב)כל נירות־ערך כאלה, שהם נירות־ערך שהוצאו ע״י חברה בגדר מובנה של פקודת החברות, הוקצו או הועברו לנתין אויב או לטובתו בלא אישור מאת שר האוצר;
הרי לא יהא למקבל־ההעברה או למקבל־ההקצאה בתוקף אותה ההעברה או הקצאה כל זכויות או סמכויות בקשר עם נירות־הערך, אלא בהסכמתו של שר האוצר; ושום גוף מאוגד שהוציא או מנהל אותם נירות־ערך לא יכיר באותה העברה או יפעל על פיה בדרך אחרת, אלא עפ״י רשות מאת שר האוצר.
(2)תעודות־מניות, תעודות־הון, או שטרי־ערובה, שהם תעודות או שטרות הנפרעים למוכ״ז, לא יוצאו בקשר עם נירות־ערך שסעיף זה חל עליהם, דהיינו נירות־ערך הרשומים או כתובים על שמו של אויב או בשמו של אדם הפועל בשמו או לטובתו.
(3)כל העובר על הוראות סעיף זה יהא צפוי למאסר לא יותר מששה חדשים או לקנס של לא יותר ממאה לירות או למאסר ולקנס כאחד.
(4)סעיף זה חל על נירות הערך דלקמן, דהיינו, תשלומים שנתיים, תעודות־הון, תעודות־מניות, שטרי־ערובה, אגרות־חוב או הון של אגרות־חוב הרשומים או כתובים בכל פנקס, פנקס־סניף או בכל ספר אחר המתנהלים בישראל.
The text on this page is adapted from the entry פקודת המסחר עם האויב, 1939 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.