Skip to main content

Law1972

Section 1 of חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל״ב–1972, הגדרות.

This section is in פרק א׳: פרשנות

1. הגדרות

תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ב, תשס״ג

בחוק זה –

”פסק דין למזונות“ – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך שניתנו בישראל, וכן פסק חוץ, פסק חוץ זמני או צו ביניים שהוכרזו אכיפים לפי סעיפים 3 או 8 לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי״ח–1958, שלפיהם חייב אדם לשלם מזונות לבן זוגו או לילדו הקטין או להורהו;

”זוכה“ – מי שפסק דין למזונות ניתן לזכותו ואינו מתגורר עם החייב, לרבות הורה שאינו מתגורר עם החייב שפסק דין למזונות ניתן לזכות ילדו הקטין הנמצא בהחזקתו אף אם אינו עמו;

”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”חייב“ – יחיד שפסק דין למזונות ניתן לחובתו;

”ילד קטין“ – לרבות קטין מאומץ וילד בגיר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו;

”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל״ב–1972⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring