Skip to main content

Law1972

Section 2 of חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל״ב–1972, הזכות לתשלום לפי חוק זה.

This section is in פרק ב׳: תשלום לזוכה מאת המוסד

2. הזכות לתשלום לפי חוק זה

תיקון: תשנ״ה, תשנ״ח־2, תשס״ב

(א)זוכה שהוא תושב ישראל, זכאי לבקש מאת המוסד תשלום חדשי לפי הוראות חוק זה, ובלבד שהחייב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין למזונות או במשך עשרים וארבעה חודשים לפחות מתוך ארבעים ושמונת החודשים שקדמו בתכוף ליום מתן פסק הדין למזונות.

(ב)בסעיף זה –

”יום מתן פסק הדין“, לענין פסק חוץ, פסק חוץ זמני וצו ביניים – היום שבו הוכרזו אכיפים לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי״ח–1958;

”תושב ישראל“ – מי שהוא תושב לענין חוק הביטוח הלאומי, לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק האמור.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל״ב–1972⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring