Law1986The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1א of חוק הדואר, התשמ״ו–1986, זכות המדינה וחובת רישוי.
This section is in פרק א׳1: רישוי שירותי דואר
1א. זכות המדינה וחובת רישוי
תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ב־2
(א)למדינה הזכות לתת שירותי דואר.
(ב)לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
(החל מהמועד הקובע): לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר כללי שהוענק לפי חוק זה (בפרק זה – היתר), ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
(ג)הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:
(1)דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;
(2)כתב בי־דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;
(3)דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.
(ד)הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.
The text on this page is adapted from the entry חוק הדואר, התשמ״ו–1986 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.