Regulations2000The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000, מקום שיפוט.
This section is in פרק ב׳ – עתירה מינהלית
2. מקום שיפוט
תיקון: תש״ע, תשפ״א־2
(א)עתירה מינהלית (להלן – עתירה) תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה, ובהחלטה בענין מקרקעין – לבית המשפט שבאיזור שיפוטו נמצאים המקרקעין.
(א1)על אף האמור בתקנת משנה (א), עתירה נגד החלטת ועדת ההשגות, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין נושא החלטת הוועדה.
(ב)הוגשו כמה עתירות בנושא אחד או בנושאים דומים בעיקרם לבתי משפט שונים, רשאי שופט של בית המשפט העליון, לבקשת בעל דין, לקבוע כי העתירות, כולן או חלקן, יידונו במאוחד בבית משפט שקבע לכך.
(ג)עתירה שאין לה מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט בירושלים; ואולם רשאי שופט של בית המשפט העליון, לבקשת בעל דין, להורות כי העתירה תועבר לבית משפט אחר.
(ד)בקשות לפי תקנות משנה (ב) ו־(ג) יחולו הוראות תקנות 49(ח) ו־50 פסקאות (1) עד (4) ו־(6) לתקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים.
The text on this page is adapted from the entry תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.