דילוג לתוכן הראשי

פקודה

סעיף 48 לפקודת המכרות, זכויותיו וחובותיו של בעל זכות כריה.

הסעיף הזה נמצא תחת חלק ד׳ – חוזי חכירה לכריה וזכויות כריה / זכויות כריה

48. זכויותיו וחובותיו של בעל זכות כריה

תיקון: תש״ח

(1)שטחו של האזור שיהא נכלל בזכות הכריה לא יהא גדול מן המקסימום הקבוע ולא תנתן הזכות אלא לאחר תשלום המס הקבוע; כחה של הזכות יהא יפה לשנה אחת אך יכול שר הפיתוח לחדשה לתקופות בנות שנה אחת, והיא תקנה לבעליה את הזכות לעלות על הקרקעות שניתנה עליהן זכות כריה ולכרות בתוכן לשם חיפוש המחצבים האלוביאליים המפורשים בזכות ולקחת ולהעביר כל אותם המחצבים שיתקבלו, בתנאי שישולמו דמי השכירות הקבועים בעד פני הקרקע ודמי הזכות הקבועים.

(2)לא תנתן זכות כריה אלא לגבי מחצבים אלוביאליים.

(3)יכול בעל זכות כריה להשתמש בכל הזכויות או במקצת מן הזכויות הנתונות בסעיף 50(2) לבעל חוזה חכירה ובהתחשב עם אותם תנאים, במדה שהשימוש בזכויות אלו יהא נחוץ לו לשם הנהלת כרית המחצבים האלוביאליים המתוארים בתעודת ההיתר שלו.

כאן נמצא סעיף 48 בין 159 הסעיפים של הטקסט.

כל משבצת היא סעיף, ומשבצת כהה יותר מכילה יותר טקסט.הסעיף הזה

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨פקודת המכרות⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר