Law1960The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), תשכ״א–1960, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תש״ס, תשס״ח
בחוק זה –
”בעל תחנת תדלוק“ – כל אחד מאלה:
(1)מי שבידו רישיון או היתר זמני לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, שלפיו ניתן לנהל עסק של תחנת תדלוק;
(2)מי שבהשגחתו, בפיקוחו או בהנהלתו פועלת תחנת תדלוק;
”המנהל“ – מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות;
”המפקח“ – המפקח על התעבורה ביחד עם המנהל;
”חוק התקנים“ – חוק התקנים, התשי״ג–1953;
”מכירה“ – לרבות הספקה, שיווק, הובלה, ניפוק לתחנת תדלוק או החזקה לצורך מכירה;
”מעבדה מאושרת“, ”תקן רשמי“ – כמשמעותם בחוק התקנים;
”רכב מנועי“ – כמשמעותו בפקודת התעבורה;
”רשיון“ – רשיון לרכב מנועי ורשיון נהיגה שניתנו לפי פקודת התעבורה;
”תובע“ – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;
”תחנת תדלוק“ – אתר שבו מתבצעת מכירה או הספקה של דלק לציבור בדרך של תדלוק;
”מפעל“ – כמשמעותו בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957;
”חוק זה“ – לרבות התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.
The text on this page is adapted from the entry חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), תשכ״א–1960 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.