Section 120 of חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016, דירות מגורים אשר לא יימנו לצורך הטלת המס.

דירת מגורים כמפורט להלן לא תימנה כדירת מגורים לצורך הטלת מס ריבוי דירות:

(1)דירת מגורים בבעלותם של עמותה לפי חוק העמותות, התש״ם–1980, הקדש ציבורי לפי חוק הנאמנות, התשל״ט–1979, או חברה לתועלת הציבור לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999.

(2)דירת מגורים שבעלה זכאי להטבות בשלה לפי פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, בשנות המס שבהן זכאי להטבות כאמור;

(3)דירת מגורים שהיא דירה בבניין להשכרה, כמשמעותה בחוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס״ז–2007, אשר חברה בעלת בניין להשכרה כהגדרתה בחוק האמור, מקבלת הטבות מכוח אותו חוק בשל הבניין שבו נמצאת הדירה;

(4)דירת מגורים שמשמשת להשכרה לטווח ארוך לפי מכרז שפרסמה המדינה או החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה;

(5)דירת מגורים המושכרת למגורים בשכירות שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972, חל עליה;

(6)דירת מגורים המהווה מלאי עסקי לעניין מס הכנסה;

(7)דירת מגורים המוחכרת לתקופה שבשלה יש לחוכר זכות במקרקעין בדירת המגורים, לא תימנה כדירתו של המחכיר;

(8)דירת מגורים שפוצלה בהתאם לכל דין, תחשב כדירת מגורים אחת;

(9)מספר דירות מגורים שחוברו לדירה אחת, ייחשבו כדירת מגורים אחת;

(10)דירת מגורים אשר בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, לא ניתן להעביר בה זכויות אלא כחלק מנחלה;

(11)דירת מגורים שהתקבלה בירושה, ובלבד שלא הושכרה בשנה הראשונה לאחר פטירת המוריש – לא תימנה כדירת מגורים בשנה הראשונה כאמור;

(12)דירת מגורים של מי שהוא יתום משני הוריו שטרם מלאו לו 18 שנים.