Law2016169 sections

The full text of חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016, in 169 sections.

These are the parts and chapters of the text.

31 headings

This is the first part of the text.

פרק א׳: מטרת החוק

1. מטרה

חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית ולעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית, להעמיק את גביית המסים ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה, זאת תוך חיזוק הצמיחה במשק, שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים וצמצום הפערים, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018.

פרק ב׳: חיסכון וסיוע לעצמאים

2. הגדרות – פרק ב׳

בפרק זה –

”הכנסה חייבת בהפקדה“ – הכנסה לפי סעיף 2(1) או (8) לפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, ולמעט תשלומים ממרכיב חיסכון למצב אבטלה; לעניין הגדרה זו, ”ניכוי“ – למעט ניכוי כמפורט להלן:

(1)ניכוי לפי סעיפים 17(5א), 47 או 47א לפקודה;

(2)ניכוי שהותר לפי סעיף 32(14)(ב) לפקודה;

”הכנסה מבוטחת“ – כהגדרתה בסעיף 47(א)(4) לפקודה;

”חוק קופות גמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”מצב אבטלה“, לעניין עצמאי – מצב שבו עצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, או מצב שבו הגיע העצמאי לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004 ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה;

”מרכיב חיסכון למצב אבטלה“ – סכומים שהפקיד עצמאי לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 5 לשם משיכתם במצב אבטלה;

”עצמאי“ – מי שיש לו הכנסה חייבת בהפקדה;

”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;

”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה בחוק קופות גמל;

”השכר הממוצע במשק“ – סכום השווה ל־12 פעמים השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי;

”שכר מינימום“, לחודש – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;

”שנת מס“ – כהגדרתה בפקודה;

”השר“ – שר האוצר.

3. חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה

(א)עצמאי יפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשל הכנסה חייבת בהפקדה, בשנת מס, בשיעורים כמפורט להלן:

(1)על חלק ההכנסה החייבת בהפקדה שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק – 4.45%;

(2)על חלק ההכנסה החייבת בהפקדה שעולה על מחצית השכר הממוצע במשק ואינו עולה על השכר הממוצע במשק – 12.55%.

(ב)מתשלומים שחייב עצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכו תשלומים שהפקיד העצמאי או שהופקדו בעדו בשל הכנסתו המבוטחת.

(ג)תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה יופקדו לא יאוחר מתום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים.

(ד)בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (ג), הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה, לאחר תום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים, לא תקנה לעצמאי זכויות שתחולתן למפרע ויראו אותם כתשלומים שהופקדו במועד הפקדתם בפועל, והכל למעט לעניין חובת הפקדה לפי סעיף זה שבוצעה עד תום התקופה להפקדת התשלום לפי סעיף 6.

4. חריגים לחובת הפקדה לקופת גמל לקצבה

חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי סעיף 3, לא תחול על אלה:

(1)עצמאי שמתקיים לגביו, בתום שנת המס, אחד מאלה:

(א)טרם מלאו לו 21 שנים;

(ב)הוא הגיע לגיל הפרישה המוקדמת, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004;

(ג)טרם חלפו ששה חודשים מהמועד שבו העצמאי נרשם לראשונה כעוסק לפי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

(2)עצמאי שמלאו לו 55 שנים ביום תחילתו של חוק זה.

5. סכומים שיופקדו למרכיב חיסכון למצב אבטלה

מתשלומים שמפקיד עצמאי לקופת גמל לקצבה, בשנת מס, ייוחס למרכיב חיסכון למצב אבטלה הסכום הנמוך מבין שני אלה:

(1)שליש מכל תשלום שהפקיד העצמאי לקופת גמל לקצבה;

(2)הסכום הנקוב בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה, לשנה.

6. התראה על אי־הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה

(א)לא הפקיד עצמאי שחלה עליו חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה, ושהכנסתו החייבת בהפקדה, בשנת מס, עולה על סכום השווה ל־12 פעמים שכר מינימום באותה שנת מס, תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 3, ישלח לו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התראה ולפיה אם לא יפקיד את התשלומים כאמור, בתוך 90 ימים ממועד משלוח ההתראה (בפרק זה – התקופה להפקדת התשלום), יוטל עליו קנס כאמור בסעיף 7 (בסעיף זה – התראה); ההתראה תישלח לאחר שקיבל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע מרשות המסים לפי הוראות סעיף 9 ולאחר המועד הנקוב בו.

(ב)בהתראה יפורטו כל אלה:

(1)חובתו של העצמאי להפקיד את התשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 3;

(2)סכום התשלומים שעל העצמאי להפקיד כאמור;

(3)המועד האחרון להפקדת התשלומים כאמור;

(4)גובה הקנס שיוטל על העצמאי אם לא יפקיד את התשלומים כאמור;

(5)האסמכתה לביצוע ההפקדה שעל העצמאי להמציא למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

(ג)התראה תישלח לעצמאי בדואר רשום, לפי מענו למשלוח דואר כפי שצוין בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה; התראה שנשלחה בדואר רשום כאמור, יראו אותה כאילו הומצאה כדין אם חלפו 30 ימים מיום שנשלחה, אלא אם כן הוכיח העצמאי שלא קיבל את ההתראה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מקבלתה.

(ד)עצמאי שהומצאה לו התראה כאמור יפקיד, בתוך התקופה להפקדת התשלום, את סכום ההפרש שבין הסכום שהוא חייב להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה בשל שנת המס שלגביה נשלחה ההתראה, ובין הסכום שהפקיד בפועל לקופת גמל לקצבה בשל אותה שנה, וכן ימציא למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות אסמכתאות לביצוע ההפקדה כאמור לרבות אסמכתאות לביצוע הפקדות בשל אותה שנת מס שבוצעו טרם משלוח ההתראה.

7. אי־הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה לאחר קבלת התראה – עבירה

(הסעיף חל על הפקדות לפי סעיף 3, בשל שנת המס 2018 ואילך):

הומצאה לעצמאי התראה לפי הוראות סעיף 6 ולא הפקיד העצמאי עד תום התקופה להפקדת התשלום את סכום ההפרש לפי הוראות סעיף קטן (ד) של אותו סעיף, דינו – קנס 500 שקלים חדשים.

8. עדכון סכום הקנס

סכום הקנס הקבוע בסעיף 7 יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום הקנס המעודכן.

9. העברת מידע מרשות המסים למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות

(א)רשות המסים תעביר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, עד יום 31 בדצמבר בכל שנה, מידע לגבי כל עצמאי שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)חלה עליו חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה;

(2)הכנסתו החייבת בהפקדה בשנת המס הקודמת עלתה על סכום השווה ל־12 פעמים שכר מינימום;

(3)הוא לא הפקיד בשנת המס הקודמת את התשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 3, כולם או חלקם.

(ב)מידע שיועבר לפי סעיף קטן (א) יכלול את אלה בלבד:

(1)מספר זהותו של העצמאי;

(2)שמו הפרטי ושם משפחתו של העצמאי;

(3)מענו של העצמאי למשלוח דואר כפי שצוין בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה;

(4)ההפרש בין הסכום שחייב העצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה בשל שנת המס הקודמת, לבין הסכום שהפקיד בפועל לקופת גמל לקצבה בשל אותה שנה.

10. שמירת מידע שהתקבל מרשות המסים

המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות יחזיק מידע שהתקבל לפי הוראות סעיף 9 בנפרד מכל מידע אחר, ולא יעשה בו שימוש אלא לשם משלוח התראה לפי סעיף 6 או לשם הטלת קנס כאמור בסעיף 7.

11. חובת סודיות

המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות או כל מי שפועל מטעמו ישמור בסוד מידע שהועבר אליו בידי רשות המסים, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות פרק זה או כל דין אחר או לפי צו של בית משפט.

12. ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצועו של פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

18. פרק ב׳ – תחילה, תחולה, הוראת מעבר ותקנות ראשונות

(א)תחילתו של סעיף 7 ביום ג׳ בכסלו התש״ף (1 בדצמבר 2019) והוא יחול על הפקדות לפי סעיף 3, בשל שנת המס 2018 ואילך.

(ב)תחילתו של סעיף 9 ביום י״ג בכסלו התשע״ח (1 בדצמבר 2017).

(ג)תחילתם של סעיפים 3(ה8), 9(7ב) ו־9א(ג)(1) לפקודה, כנוסחם בסעיף 15(2), (3) ו־(4) לחוק זה, ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018).

(ד)על אף האמור בסעיף 8, לא יראו את יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) כיום עדכון כמשמעותו בסעיף האמור.

(ה)תקנות ראשונות לפי סעיף 23(ב3) לחוק קופות גמל, כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה, יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, עד יום ז׳ בתמוז התשע״ז (1 ביולי 2017).

19. דיווח לכנסת – הוראת שעה

בתום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה ימסור השר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת דיווח על יישום הוראות פרק זה.

פרק ג׳: פיצויי פיטורים

20.

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.

פרק ד׳: קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות

21. הגדרות – פרק ד׳

בפרק זה –

”מדד הפריפריאליות“ – אשכול הפריפריאליות של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי כל רשות מקומית;

”המדרג החברתי–כלכלי“ – אפיון רשויות מקומיות וסיווגן באשכול לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסייה לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל רשות מקומית ולגבי יישוב במועצה אזורית – לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל יישוב במועצה האזורית או לגבי המועצה האזורית;

”עיר עולים“ – רשות מקומית ששר הפנים הכריז עליה שהיא עיר עולים או יישוב עולים בהתאם לסמכותו לפי סעיף 3 או 5א לפקודה, ערב יום תחילתו של חוק זה;

”הפקודה“ – פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938;

”פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה“ – הנתונים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידועים ב־31 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן;

”הקרן“ – הקרן שהוקמה לפי סעיף 22;

”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, לרבות באזור יהודה ושומרון.

22. קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות

מוקמת בזה קרן במשרד הפנים שמטרתה צמצום פערים בין רשויות מקומיות.

23. תקציב הקרן ועדכונו

תקציב הקרן ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד הפנים בחוק התקציב השנתי ויעודכן מדי שנה ב־60% משיעור העדכון כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992; בסעיף זה, ”תכנית“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.

24. חלוקת כספי הקרן

(א)תקציב הקרן במלואו, יוקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות, בהתאם לכללי חלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים, בהתחשב, בין השאר, באלה:

(1)האפיון והסיווג של הרשות המקומית באשכול בהתאם למדרג החברתי–כלכלי וכן האפיון והסיווג של יישובים בתחום הרשות המקומית, ככל שישנם, בהתאם למדרג החברתי–הכלכלי;

(2)אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית בהתאם למדד הפריפריאליות, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;

(3)גודל האוכלוסייה ברשות המקומית;

(4)מצבה הפיננסי של הרשות המקומית;

(5)היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבני מגורים לצורך חישוב ארנונה;

(6)שיעור התושבים ברשות המקומית שעלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן וכן מספר התושבים כאמור שעלו מאתיופיה לאחר יום כ״ו בטבת התשמ״ד (1 בינואר 1984);

(7)עיוותים כלכליים בתקצובה של רשות מקומית שנגרמו בשל ביטול ההכרזה עליה כעל עיר עולים ובשל הקצאת תקציב הקרן לפי סעיף 25(א) ו־(ג).

(ב)לעניין כללי החלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים בהתאם לסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1)75% מתקציב הקרן יוקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות שמתקיים בהן לפחות אחד מאלה:

(א)רשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי–כלכלי שלהן הוא 1 עד 5 או יישובים בתחומי רשויות מקומיות כאמור;

(ב)רשויות מקומיות שהאשכול במדד הפריפריאליות שלהן הוא 1 עד 5;

(ג)רשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי–כלכלי שלהן הוא 1 עד 7 שמבין תושביהן עלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן או עלו לישראל מאתיופיה לאחר יום כ״ו בטבת התשמ״ד (1 בינואר 1984); שר האוצר ושר הפנים יקבעו כללים לגבי שיעור העולים וחלוקת התקציב בהתאם לשיעור התושבים העולים;

(2)בכל שנת כספים יוקצו כספי הקרן כמפורט להלן:

(א)10% לפחות מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(א);

(ב)10% לפחות מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(ב);

(ג)13% מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(ג).

פורסמו תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה), התשפ״ב–2021.

פורסמו תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2022) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022.

פורסמו תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2023) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023.

פורסמו תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנים 2024 ו־2025) (הוראת שעה), התשפ״ה–2024.

25. פרק ד׳ – הוראת מעבר

(א)על אף האמור בסעיף 24, בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), יוקצה חלק מתקציב הקרן בהתאם למפורט בטבלה שבתוספת לפרק זה.

התקופה הוארכה עד יום 31.12.2026

(ב)נותרו כספים לאחר הקצאת הכספים כאמור בסעיף קטן (א), יחולקו הכספים בהתאם לכללי החלוקה שקבעו שר האוצר ושר הפנים לפי הוראות סעיף 24.

(ג)שר האוצר ושר הפנים, בהסכמת ראש הממשלה, רשאים להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופה אחת נוספת של שנתיים לגבי הרשויות המקומיות הזכאיות להקצאת כספים מכספי הקרן בשנים 2023 ו־2024 בהתאם לתוספת; ואולם, הסכום שיוקצה לכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות לא יעלה על הסכום הקבוע לגבי אותן רשויות מקומיות בתוספת לעניין שנת 2024.

תוספת לפרק ד׳
(סעיף 25)

	תשלום שנתי (באלש״ח)
שם הרשות	שנת 2017	שנת 2018	שנת 2019	שנת 2020	שנת 2021	שנת 2022	שנת 2023	שנת 2025
אופקים	49	39	28	18	–	–	–	–
אור יהודה	19	15	11	7	–	–	–	–
אור עקיבא	20	16	12	7	–	–	–	–
אזור	–	–	–	–	–	–	–	–
אילת	6,728	5,467	4,205	2,944	–	–	–	–
אשדוד	4,235	3,328	2,420	1,513	–	–	–	–
אשקלון	5,434	4,415	3,396	2,377	–	–	–	–
באר טוביה	8,440	5,802	3,165	527	–	–	–	–
באר יעקב	16,134	13,445	8,964	4,482	–	–	–	–
באר שבע	65,637	62,355	59,073	55,791	49,228	39,382	29,537	19,691
בית דגן	959	659	360	60	–	–	–	–
בית שאן	1,233	1,002	771	540	–	–	–	–
בית שמש	681	535	389	243	–	–	–	–
ברנר	10,048	8,373	5,582	2,791	–	–	–	–
גן יבנה	114	73	33	8	–	–	–	–
דימונה	34,147	32,440	30,732	29,025	25,610	20,488	15,366	10,244
חבל אילות	21,709	20,623	19,538	18,453	16,282	13,025	9,769	6,513
חוף הכרמל	3,336	2,294	1,251	209	–	–	–	–
חצור	23	18	13	8	–	–	–	–
טבריה	1,633	1,327	1,021	714	–	–	–	–
טירת הכרמל	9,950	8,292	6,633	4,975	3,317	–	–	–
יבנה	147	115	84	52	–	–	–	–
יהוד־נווה אפרים	–	–	–	–	–	–	–	–
יקנעם עלית	146	94	42	10	–	–	–	–
ירוחם	5,606	5,326	5,045	4,765	4,205	3,364	2,523	1,682
כפר יונה	6,030	4,355	2,680	1,005	–	–	–	–
כרמיאל	713	560	408	255	–	–	–	–
לוד	3,040	2,470	1,900	1,330	–	–	–	–
לכיש	4,952	4,704	4,457	4,209	3,714	2,971	2,228	1,486
מגדל העמק	237	187	136	85	–	–	–	–
מטה אשר	1,208	830	453	75	–	–	–	–
מצפה רמון	10,309	9,793	9,278	8,762	7,732	6,185	4,639	3,093
מרחבים	19,205	18,245	17,284	16,324	14,404	11,523	8,642	5,761
נהריה	3,459	2,810	2,162	1,513	–	–	–	–
נס ציונה	3,313	2,277	1,242	207	–	–	–	–
נצרת עלית	7,039	5,719	4,399	3,080	–	–	–	–
נשר	601	386	172	43	–	–	–	–
נתיבות	125	98	71	45	–	–	–	–
עכו	2,056	1,671	1,285	900	–	–	–	–
עמק יזרעאל	9,752	6,705	3,657	610	–	–	–	–
עפולה	5,184	4,212	3,240	2,268	–	–	–	–
ערבה התיכונה	2,048	1,479	910	341	–	–	–	–
ערד	1,704	1,385	1,065	746	–	–	–	–
צפת	8,697	7,247	5,798	4,348	2,899	–	–	–
קדימה־צורן	–	–	–	–	–	–	–	–
קרית אתא	–	–	–	–	–	–	–	–
קרית ביאליק	290	186	83	21	–	–	–	–
קרית גת	198	156	113	71	–	–	–	–
קרית ים	–	–	–	–	–	–	–	–
קרית מלאכי	3,796	3,084	2,373	1661	–	–	–	–
קרית שמונה	1,373	1,116	858	601	–	–	–	–
ראש פינה	3,726	2,691	1,656	621	–	–	–	–
רכסים	–	–	–	–	–	–	–	–
רמלה	8,472	6,883	5,295	3,706	–	–	–	–
רמת הנגב	35,999	34,199	32,399	30,599	26,999	21,599	16,199	10,800
רמת השרון	21,468	15,505	9,541	3,578	–	–	–	–
שדות נגב	295	239	184	129	–	–	–	–
שדרות	55	43	32	20	–	–	–	–
שלומי	–	–	–	–	–	–	–	–
שער הנגב	112	72	32	8	–	–	–	–
תמר	94	74	54	34	–	–	–	–

פרק ד׳1: תשלום ארנונה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן־גוריון

תיקון: תשע״ח־2

25א. תשלום לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן־גוריון

תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ג־2

(א)בכל שנת כספים, ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד הפנים בחוק התקציב השנתי, סכום שיוקצה לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן־גוריון, כולן או חלקן, בהתאם לכללי חלוקה שיקבע שר הפנים בהסכמת שר האוצר, בין השאר בהתאם לעקרונות אלה:

(1)האפיון והסיווג של הרשות המקומית באשכול בהתאם למדרג החברתי–כלכלי כהגדרתו בסעיף 24, וכן האפיון והסיווג של יישובים בתחום הרשות המקומית, ככל שישנם, בהתאם למדרג החברתי–כלכלי;

(2)גודל האוכלוסייה ברשות המקומית;

(3)מצבה הפיננסי של הרשות המקומית;

(4)היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבני מגורים לשם חישוב ארנונה.

פורסמו תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן־גוריון) (הוראת שעה), התשע״ט–2018.

פורסמו תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן־גוריון) (הוראת שעה), התשפ״ב–2021.

פורסמו תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן־גוריון) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022.

פורסמו תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן־גוריון) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023.

(ב)(בוטל).

(ג)שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע את השימושים והמטרות שלהן ייעדו הרשויות המקומיות את הסכום שיוקצה להן לפי סעיף קטן (א) בכל שנת כספים.

(ד)שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי להורות לגבי שנת כספים מסוימת, כי חלק מהסכום שייקבע בתקציב משרד הפנים כאמור בסעיף קטן (א), יוקצה לכלל הרשויות המקומיות לפי סעיף 24.

(ה)בסעיף זה –

”סעיף תקציב“ ו”תכנית“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, לרבות באזור יהודה והשומרון.

26.

הנוסח שולב בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938.

פרק ה׳: ביטחון

27. מטרה – פרק ה׳

פרק זה נועד לקבוע הוראות שיהוו בסיס לקביעת תקציב הביטחון בחוקי התקציב כמפורט בפרק זה, במטרה ליישם תכנית רב־שנתית לצבא הגנה לישראל ולעודד התייעלות במערכת הביטחון כדי למקד את פעילות הצבא בליבת עיסוקו.

סימן א׳: יישום החלטת הממשלה בעניין תקציב הביטחון

28. הגדרות – סימן א׳

בסימן זה –

”אזרוח“ – החלפת תקן של חייל המשרת לפי התחייבות לשירות קבע, בתקן של מי שהוא אזרח עובד צבא הגנה לישראל או עובד משרד הביטחון;

”גמלאות“ – גמלה לפי חוק שירות הקבע, לרבות קצבת גישור;

”החלטת הממשלה“ – החלטת ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי מס׳ ב/136 מיום ז׳ באב התשע״ו (11 באוגוסט 2016), לרבות נספחיה;

”הצעת תקציב הביטחון“ – הצעת התקציב המפורטת של משרד הביטחון, שהונחה על שולחן הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי הוראות סעיף 3(ב)(3) לחוק־יסוד: משק המדינה;

”הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון“ – הוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת כמשמעותה בסעיף 18 לחוק יסודות התקציב;

”ותק“ – ותק בשל שירות קבע בצבא הגנה לישראל בפועל;

”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

”חוק שירות ביטחון“ – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;

”חוק שירות הקבע“ – חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985;

”חייל“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;

”חייל במתכונת העסקה מיוחדת“ – כל אחד מאלה:

(1)חייל המאייש תפקיד שהתקן שלו ממומן על ידי גורם מחוץ לצבא הגנה לישראל;

(2)חייל שמשרת שירות סדיר לפי הוראות פרק ג׳ לחוק שירות ביטחון ומזוכה בתנאי קבע;

(3)חייל מילואים, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, שהתנדב לשירות מילואים בתנאי קבע;

(4)חייל שחייב בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון שהתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, לפי סעיף 17(ב) לחוק האמור;

”קצבת גישור“ – כהגדרתה בסעיף 67א לחוק שירות הקבע;

”שכר“ – תשלום שמשלם צבא הגנה לישראל לחייל המשרת לפי התחייבות לשירות קבע, או תשלום שמשלם משרד הביטחון לאזרח עובד צבא הגנה לישראל, בעד שירות או עבודה ובמשך השירות או העבודה, או בעד סיום שירות או עבודה, וכן תשלומים והחזרי הוצאות המפורטים בתלוש המשכורת, ולרבות תשלומי מסים, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, והפרשות מעסיק לקופת גמל, ובכלל זה קרן השתלמות, קופת גמל לקצבה, קרן פנסיה או קופת ביטוח, והכל למעט גמלאות;

”השרים“ – שר האוצר ושר הביטחון.

29. יישום החלטת הממשלה

(א)השרים יפעלו ליישום הוראות החלטת הממשלה, בשים לב למטרות המנויות בסעיף 27, בנושאים אלה:

(1)שיאי כוח האדם שייקבעו בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2020 יהיו בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(2)מספר ימי השירות של חיילים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שישולם תמורתם שכר בשנת 2017, כשהוא מחולק ב־365 ימים, למעט ימי שירות של חיילים במתכונת העסקה מיוחדת, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(3)מספר החיילים בדרגת אלוף משנה ומעלה, החל בשנת 2017 ועד שנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(4)מספר החיילים בדרגת רב סרן, שלהם ותק שעולה על 14 שנים, החל בשנת 2023 ועד שנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(5)תקציב השכר של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2025, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(6)תקציב השכר של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2020, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(7)תקציב הגמלאות של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2025, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(8)מספר הקצינים והנגדים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שיפרשו בכל שנה ויהיו זכאים לקצבה לפי חוק שירות הקבע, לרבות קצבת גישור, החל בשנת 2017 ועד לשנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה, לפי העניין (בסימן זה – מכסת פרישה שנתית);

(9) (א)ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל יעשה את כל הפעולות הנדרשות לשם אזרוח 32 תקני קבע לפחות בכל אחת מהשנים 2017 עד 2023 בהתאם לרשימת מקצועות שבהחלטת הממשלה, שמאוישים על ידי קצינים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שלהם ותק שעולה על 14 שנים, והכל בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(ב)אזרוח תקנים לפי סעיף קטן (א) לתקנים של עובדי משרד הביטחון בכל שנה מהשנים כאמור באותו סעיף קטן לא יעלה על 10% מסך התקנים שמיועדים לאזרוח באותה שנה, ואילו שאר התקנים באותה שנה יאוזרחו לתקנים של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל, והכל בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(ג)שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את רשימת המקצועות שנקבעה בהחלטת הממשלה כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות החלטת הממשלה.

(ב)הונחה הצעת חוק התקציב לשנת 2018 לפי הוראות סעיף 3(ו)(2) לחוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), יחולו הוראות פסקאות (1) ו־(5) עד (7) לסעיף קטן (א) גם על הצעת תקציב הביטחון לשנת 2018.

30. העברת יתרת מכסת פרישה

(א)החל בשנת 2017 ועד שנת 2023 יהיה ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל רשאי להעביר יתרת מכסת פרישה שנתית לקצינים או לנגדים, לפי העניין, שלא נוצלה בשנה מסוימת, למכסת הפרישה השנתית של השנה העוקבת.

(ב)החל בשנת 2024 ועד שנת 2040 יהיה ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל רשאי להעביר יתרת מכסה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שלא תעלה על 10% מהמכסה שנקבעה בהחלטת הממשלה לגבי השנה החולפת, לגבי קצינים או נגדים, לפי העניין, אלא אם כן ניתן לכך אישור שר האוצר.

31. סטייה מהוראות החלטת הממשלה

השרים רשאים, בהסכמה, לסטות מהוראות החלטת הממשלה בעניינים הקבועים בסעיף 29(א)(1) או (5), אם ראו כי מצב ביטחוני או כלכלי מיוחד מחייב זאת; על אף האמור בכל דין, סטייה כאמור תתאפשר רק עד יום 31 בדצמבר בשנה שבה אירע המצב הביטחוני או הכלכלי המיוחד.

32. ביצוע ותקנות

השרים ממונים על ביצוע הוראות סימן זה, והם רשאים, בהסכמה, להתקין תקנות לביצועו; תקנות כאמור יותקנו באישור הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.

33. שמירת תוקף וסמכויות

אין באמור בסימן זה כדי לגרוע –

(1)מהוראות סעיף 3 לחוק־יסוד: משק המדינה;

(2)מהוראות חוק יסודות התקציב;

(3)מסמכות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי הוראות כל דין.

34. דיווח לכנסת

השרים יגישו לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, לא יאוחר מ־1 בנובמבר בכל שנה, דוח על יישום הוראות החלטת הממשלה בהתאם לסימן זה, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן:

(1)היעדים שנקבעו לפי סעיפים 29 ו־30, מידת העמידה בהם בשנה שקדמה למועד הדיווח והתחזית לשנים הבאות;

(2)השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על מערך משרתי הקבע, לרבות שינויים בהיקף ההתחייבות לשירות קבע בשנה שקדמה למועד הדיווח;

(3)השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על הצרכים הביטחוניים והמקצועיים של צבא הגנה לישראל, וכן על יכולותיו למלא את המשימות המוטלות עליו;

(4)השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על ההתייעלות הכלכלית של מערכת הביטחון;

(5)השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על חלוקת הסכום המוקצב בתקציב הביטחון שאושר לפי הוראות סעיף 18 לחוק יסודות התקציב לעניינים אלה: כוח אדם, שוטף ואחזקה, פעילות והתעצמות.

סימן ב׳: שירות ביטחון

35.

הנוסח שולב בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 (בסימן זה – חוק שירות ביטחון).

36. חוק שירות ביטחון – תחילה

תחילתו של סעיף 15(1) לחוק שירות ביטחון, כנוסחו בסעיף 35 לחוק זה, ביום ט׳ בתמוז התש״ף (1 ביולי 2020).

סימן ג׳: תיקון חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)

37.

הנוסח שולב בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 (בסימן זה – חוק שירות הקבע).

38. תקנות ראשונות

תקנות ראשונות לפי סעיפים 10(א)(5)(ג) ו־67ו(א) לחוק שירות הקבע, כנוסחם בסעיף 37 לחוק זה, יותקנו עד יום ז׳ בסיוון התשע״ז (1 ביוני 2017).

סימן ד׳: תגמולים ושיקום

39.

הנוסח שולב בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950 (להלן – חוק משפחות חיילים).

40.

הנוסח שולב בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 (להלן – חוק הנכים).

41.

הנוסח שולב בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952.

42.

הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961.

43.

הנוסח שולב בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968.

44.

הנוסח שולב בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970.

45.

הנוסח שולב בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971.

46.

הנוסח שולב בחוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981.

47.

הנוסח שולב בחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981.

48.

הנוסח שולב בחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ״ח–1988.

49.

הנוסח שולב בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951.

50.

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.

51.

הנוסח שולב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.

52.

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

53. סימן ד׳ – תחילה, תחולה, הוראות מעבר וצווים ראשונים

(א)תחילתו של סימן זה ביום א׳ באייר התשע״ז (27 באפריל 2017) (בסעיף זה – יום התחילה).

(ב)הוראות סימן זה יחולו על תביעה להכרה לפי חוק משפחות חיילים או חוק הנכים, לפי העניין, בשל חבלה שאירעה מיום התחילה ואילך ועל תביעה כאמור בשל מחלה או החמרת מחלה, שהוגשה מיום התחילה ואילך.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות סימן זה לא יחולו על אלה:

(1)תביעה להכרה בשל מחלה או החמרת מחלה שהתגלו לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014);

(2)על החמרה של נכות שהוכרה לפי חוק הנכים.

(ד)הוגשה לפני יום התחילה תביעה להכרה לפי חוק משפחות חיילים או חוק הנכים, לפי העניין, בשל מחלה או החמרת מחלה, ימשיך לחול, לגבי אותה המחלה או החמרת מחלה, לפי העניין, הדין שחל לגביה ערב יום התחילה, ולא יחולו לגביה הוראות סימן זה.

(ה)צווים ראשונים לפי פסקה (3) להגדרה ”מחלת שירות“ שבסעיף 1 לחוק משפחות חיילים כנוסחו בסעיף 39(1)(ד) לחוק זה ולפי פסקה (4) להגדרה ”מחלת שירות“ שבסעיף 1 לחוק הנכים כנוסחו בסעיף 40(1)(ב) לחוק זה יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.

פרק ו׳: הוראות לעניין התחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים

סימן א׳: התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים

54. הגדרות – סימן א׳

תיקון: תשפ״א

בסימן זה –

”בית חולים ציבורי כללי“ – כל אחד מאלה:

(1)בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרת (בסימן זה – בית חולים ממשלתי כללי);

(2)בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים (בסימן זה – בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים);

(3)בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו (בסימן זה – בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית);

(4)בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;

(5)בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם, 1940, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);

”בסיס ההתחשבנות“ – ממוצע של מחצית העלויות של שירותי הבריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2013 ושל סך העלויות של שירותי הבריאות כאמור בשנים 2014 עד 2015, במחיר ברוטו לאותה שנה, כשהן מעודכנות למחירי שנת 2017 לפי שיעורי העדכון לאותן שנים, בתוספת שיעורי הקידום;

”הוראת מינהל“ – הוראת מינהל שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה;

”הנחת מחזור“ – הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות החולים רוכשות בבתי החולים הממשלתיים הכלליים או בבתי החולים הכלליים שבבעלות רשות מקומית, שנקבעה בהוראת מינהל;

”הנחת תעריף“ – הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת חולים רוכשת בבית חולים ציבורי כללי, מעבר להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות בריאות מסוים;

”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

”חוק הפיקוח“ – חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996;

”מחיר ברוטו“ – מחיר מלא בניכוי הנחת מחזור והנחת תעריף שניתנו בעבור אותו שירות בשנים 2013 עד 2015;

”מחיר מלא“ – מחירו המרבי של שירות בריאות, כפי שנקבע בצו לפי חוק הפיקוח, ולעניין בית חולים ממשלתי כללי ובית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית – מחיר כאמור בניכוי הנחת מחזור;

”מספר המבוטחים המשוקלל“ – כהגדרתו בסעיף 17 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

”סכום התשלום המזערי לשנת 2020“ – סכום שהוא 100% מסך התשלום שנדרשה קופת חולים לשלם בעד שירותי בריאות שצרכה בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 וחלות עליהם הוראות סימן זה, וכן, על אף האמור בסעיף 71(א)(7) ו־(10) – בעד שירותי הבריאות המנויים בסעיף 71(א)(7) ושירותי בריאות השן, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020;

”סכום התשלום המרבי לשנת 2020“ – סכום שהוא 101.5% מסך התשלום שנדרשה קופת חולים לשלם בעד שירותי בריאות שצרכה בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 וחלות עליהם הוראות סימן זה, וכן, על אף האמור בסעיף 71(א)(7) ו־(10) – בעד שירותי הבריאות המנויים בסעיף 71(א)(7) ושירותי בריאות השן, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020;

”סכום מופחת“ – סכום המשתלם בעד צריכה שהיא מעבר לתקרת צריכה ברוטו כוללת ומעבר לתקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות;

”צריכה“ או ”רכישה“, של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי – למעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה, ולמעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות המנויים בסעיף 71(א);

”שיעור הקידום“ – שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)משנת 2013 לשנת 2015 – 3.12%;

(2)משנת 2014 לשנת 2015 – 1.4%;

(3)משנת 2015 לשנת 2017 – שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:

(א)בעד שירות דיפרנציאלי – שיעור הגידול באוכלוסייה בפועל בשנים 2015 ו־2016, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(ב)בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 2.82%;

(ג)בעד שירות בריאות אחר – 3.12%;

”שיעור העדכון“ – שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים, בצו, לפי חוק הפיקוח;

”שיעור הקפיטציה“, של קופת חולים – שיעור חלקה של קופת חולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות סעיפים 17 ו־18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

”שירות אשפוז במחלקות פנימיות“ – שירותי אשפוז במחלקות שהקוד שלהם ברשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים המעודכנים מזמן לזמן כפי שנקבעו בצווים לפי חוק הפיקוח, הוא: G00M1, G00M2, G00M3, G00M4, G00M5, G00M6, או במחלקה אחרת שיקבעו השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”שירותי בריאות השן“ – שירותי בריאות השן המוחרגים שנקבעו בצו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה), התשע״ט–2019;

”סוגי שירות בריאות“ – שירות בריאות שהוא שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר;

”שירות דיפרנציאלי“ – שירות בריאות שנקבע לו מחיר פרטני הכולל את ביצוע הפעולה הרפואית, ימי האשפוז, והשירותים הרפואיים האחרים הניתנים במסגרתו, כפי שיפרסמו השרים עד יום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017) בהודעה ברשומות; השרים רשאים לעדכן את ההודעה ב־1 בינואר בכל אחת מהשנים 2018 עד 2019, ובלבד שפרסמו הודעה מראש על כך ברשומות עד 30 בספטמבר של השנה שקדמה לאותה שנה; ואולם, לגבי שירותי בריאות חדשים שייכנסו לסל שירותי הבריאות כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, רשאים הם לעדכן את ההודעה לעניין הגדרה זו ללא פרסום הודעה מראש;

”השרים“ – שר הבריאות ושר האוצר;

”תאגיד בריאות“ – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

”תוספת ריאלית“, ”שיעור קידום“ או ”שיעור עדכון“ – לרבות תוספת ריאלית, שיעור קידום או שיעור עדכון בשיעור שלילי;

”תוספת ריאלית“ – כמשמעותה בסעיף 61;

”תקרת צריכה ברוטו כוללת“ ו”תקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות“ – כמשמעותן בסעיף 55(ג).

55. תקרת צריכה ברוטו

תיקון: תשפ״א

(א)תקרת הצריכה ברוטו היא היקף הצריכה של שירותי בריאות, בידי כל קופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, אשר בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות מעבר להיקף זה תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי סכום מופחת כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 62(א)(3)(א) (בסימן זה – תקרת צריכה ברוטו).

(ב)תקרת הצריכה ברוטו של כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 תהיה כמפורט להלן:

(1)בשנת 2017 – 99% מבסיס ההתחשבנות;

(2)בכל אחת מהשנים 2018 ו־2019 – תקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית;

(3)בשנת 2020 – תקרת הצריכה ברוטו בשנת 2019, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020, תוספת ריאלית ושיעור הקידום הנוסף לשנת 2020 כמשמעותו בסעיף קטן (ד).

(ג)תקרת הצריכה ברוטו לפי סעיף קטן (ב) תחושב לכלל שירותי הבריאות (בסימן זה – תקרת צריכה ברוטו כוללת) ולכל אחד מסוגי שירותי הבריאות בנפרד (בסימן זה – תקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות).

(ד)שיעור הקידום הנוסף לשנת 2020 יהיה 0.667% (בפרק זה – שיעור הקידום הנוסף לשנת 2020); על אף האמור, רשאים השרים לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום נוסף לשנת 2020 השונה מהשיעור האמור, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים המפורטים בסעיף 60(ג)(1)(א) ו־(ב).

56. תקרת צריכה נטו

תיקון: תשפ״א

תקרת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020, תהיה 81.5% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה.

57. רצפת צריכה ברוטו

תיקון: תשפ״א

(א)היקף הצריכה המזערי, של שירותי בריאות, אשר גם בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות מתחת להיקף זה תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי תשלום מזערי כאמור בסעיף 58 (בסימן זה – רצפת צריכה ברוטו), בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020, יהיה כמפורט להלן:

(1)בשנת 2017 – 93.5% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה;

(2)בשנים 2018, 2019 ו־2020 – כמפורט להלן, לפי העניין:

(א)אם היקף שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה נמוך מ־92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת – 92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018, 2019 או 2020, לפי העניין;

(ב)אם היקף שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה גבוה מ־92% ונמוך מ־95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת – מכפלת שיעור הצריכה בפועל בשנה הקודמת בתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018, 2019 או 2020, לפי העניין;

(ג)אם היקף שירותי הבריאות של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה גבוה מ־95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת – 95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018, 2019 או 2020, לפי העניין.

(ב)בסעיף זה, ”השנה הקודמת“ – השנה שקדמה לשנה שלגביה נקבעת רצפת הצריכה ברוטו.

58. רצפת צריכה נטו

תיקון: תשפ״א

סכום התשלום המזערי שתשלם כל קופת חולים לכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 (בסימן זה – רצפת צריכה נטו), יהיה 81.5% מרצפת הצריכה ברוטו לאותה שנה.

59. שינוי תקרת הצריכה ברוטו

התקבלה החלטת ממשלה על הגדלת עלות סל שירותי הבריאות כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי למטרת רכש בבתי חולים (בסימן זה – עלות סל שירותי הבריאות) ועל הגדלת תקרת הצריכה ברוטו בהתאמה, באחת מהשנים 2017 עד 2019, יקבעו השרים, בצו, תקרת צריכה ברוטו הגבוהה מהתקרה הקבועה בסעיף 55, ובלבד שהסכום שייווסף לסך תקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בבתי החולים הציבוריים הכלליים כתוצאה מהעלאת תקרת הצריכה ברוטו כאמור, לא יעלה על הסכום שבו גדלה עלות סל שירותי הבריאות; תקרת הצריכה נטו, רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו יהיו בהתאם לתקרת הצריכה ברוטו שהוגדלה כאמור; קבעו השרים תקרת צריכה ברוטו בצו כאמור, תחול קביעתם לגבי השנה שלאחר השנה שבה קבעו כאמור.

60. הודעה על תקרות ורצפות צריכה, סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020

תיקון: תשפ״א

(א) (1)השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2017 עד 2019, מהי תקרת הצריכה ברוטו הכוללת ומהי תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות, לאותה שנה, וכן מהן תקרת הצריכה נטו, רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו לאותה שנה.

(2)לעניין שנת 2020, יודיעו השרים לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום כ״ז בתשרי התשפ״א (15 באוקטובר 2020), מהן תקרת הצריכה ברוטו הכוללת ותקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות, לאותה שנה, וכן מהן תקרת הצריכה נטו, רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו לאותה שנה, ומהם סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020.

(ב)השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום 1 בספטמבר של כל אחת מהשנים 2018 ו־2019, מהן רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו המעודכנות שנקבעו להם לאותה שנה בהתאם להוראות סעיפים 57(א)(2) ו־58; בשנת 2020 יודיעו השרים כאמור עד יום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020).

(ג) (1)על אף האמור בסעיפים 54 ו־61, השרים רשאים לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום ותוספת ריאלית לתקרות הצריכה ברוטו, השונים משיעור הקידום והתוספת הריאלית, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן:

(א)שינוי בשיעור הקפיטציה של קופות החולים;

(ב)מיטות אשפוז נוספות או מכשירים מיוחדים נוספים שאושרו לבית חולים על פי כל דין; לעניין זה, ”מכשירים מיוחדים“ – כהגדרתם לפי סעיף 65ב לפקודת בריאות העם, 1940;

(ג)שינוי בצריכת שירותי בריאות כתוצאה מפתיחתו של בית החולים שיוקם מכוח חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס״ב–2002 (בסימן זה – בית החולים באשדוד).

(2)החישוב כאמור בפסקה (1) ייעשה באופן שהיחס בין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בכל בתי החולים באותה שנה, בניכוי שיעור העדכון, לבין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בכל בתי החולים, בשנה הקודמת, לא יעלה על שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותה שנה; ואולם, בחישוב שנעשה בהתחשב בשיקול כאמור בפסקה (1)(ג), יראו, לעניין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו באותה שנה, את בית החולים באשדוד כאילו נקבעו לו תקרות צריכה כאמור אף אם הן לא נקבעו לו.

(ד)השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017), מהו שווי הנחות התעריף לפי סעיף 62(א)(3)(א)(3)(א).

61. תוספת ריאלית

תיקון: תשפ״א

(א)התוספת הריאלית לכל אחת מהשנים 2018, 2019 ו־2020, תהיה כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)בעבור שירות דיפרנציאלי – תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה בפועל בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(2)בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 0.8%;

(3)בעבור כל שירות בריאות אחר – 1.2%.

(ב)השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לשנות את שיעורי התוספת הריאלית לגבי סוגי שירותי הבריאות השונים, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את הכמות המצטברת של השירותים לפני השינוי.

62. תשלום בעד שירותי בריאות

תיקון: תשפ״א

(א)קופת חולים תשלם בעבור שירותי בריאות שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות עד לרצפת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה, ובלבד שבית החולים הציבורי הכללי הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותי הבריאות שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת, ומתקיימים תנאים נוספים שקבעו השרים לעניין זה, ככל שקבעו; ואולם, לעניין שנת 2020 – על אף האמור בסעיף 71(א)(11), יופחת מהתשלום של קופת החולים לבית החולים בעד אשפוז במחלקת קורונה סכום השווה ל־81.5% מסכום ההפרש החיובי שבין רצפת הצריכה ברוטו ובין התשלום שעל קופת החולים לשלם בעד סך הצריכה של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2020, למעט שירותי בריאות כאמור בסעיף 71(א)(7) ו־(11);

(2)אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה בתוספת לא יותר מ־81.5% מהמחיר המלא בעבור שירותי הבריאות שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו;

(3) (א)אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו הכוללת – תקרת הצריכה נטו בתוספת סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)בעבור רכישת שירות אשפוז במחלקות פנימיות, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – 20% מהמחיר המלא של השירות;

(2)בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:

(א)בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי עד ל־108% מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – לא יותר מ־55% מהמחיר המלא של השירות;

(ב)בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר ל־108% מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – לא יותר מ־33% מהמחיר המלא של השירות;

(3)בעבור רכישת שירות בריאות אחר, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:

(א)בעבור רכישת שירות בריאות אחר עד לסכום שהוא צירוף של סכום תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות ושל שווי הנחות התעריף לאותו שירות – לא יותר מ־55% מהמחיר המלא של השירות; בפסקה זו, ”שווי הנחות התעריף“ – ממוצע השווי של מחצית מהנחות התעריף שניתנו על ידי בית החולים הציבורי הכללי לקופת החולים בעבור אותו שירות בשנת 2013 ושל מלוא הנחות התעריף שניתנו כאמור בשנים 2014 עד 2015, ובתוספת שיעור העדכון, שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותן שנים;

(ב)בעבור רכישת שירות בריאות אחר מעבר לסכום שהוא צירוף של סכום תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות ושל שווי הנחות התעריף לאותו שירות – לא יותר מ־35% מהמחיר המלא של השירות כאמור;

(ב)על אף האמור בפסקת משנה (א) –

(1)רכשה קופת חולים סוג שירות בריאות בבית חולים ציבורי כללי, באחת מהשנים 2017 עד 2020, בסכום הנמוך מתקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות, ייווסף ההפרש שבין הרכש בפועל של אותו סוג שירות ובין תקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות, לתקרת הצריכה ברוטו של סוג שירות הבריאות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר באותה שנה; לעניין זה, ”סוג שירות הבריאות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר“ – סוג שירות הבריאות שרכשה קופת החולים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, אשר הסכום המופחת בעבור רכישתו לפי פסקת משנה (א) הוא בשיעור הגבוה ביותר;

(2)נקבעה תקרת צריכה ברוטו בהתאם להוראות פסקת משנה (1), ישולם הסכום המופחת לפי פסקת משנה (א), באותה שנה, רק בעד רכישת שירותי בריאות מעבר לתקרה האמורה; ואולם, לא יהיה בכך כדי להשפיע על קביעת תקרת הצריכה בשנים אחרות.

(ב)קופת חולים תעביר לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ־60 ימים מה־1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין הסכומים כמפורט להלן:

(1)8.33% מרצפת הצריכה נטו לאותה שנה שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה קופת החולים אישור מהשרים או מעובדי משרדיהם שהוסמכו לכך שלא להעביר את הסכום האמור בשל כך שבית החולים לא הסכים לספק לקופת החולים שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה הקודמת כאמור בסעיף קטן (א)(1);

(2)הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;

(3)97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב לעניין השירותים המובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו ושירותי רפואה דחופה (מיון), אלא אם כן ערערה קופת החולים על הודעת החיוב בהתאם למנגנון בירור לפי הוראת מינהל, ובית החולים לא השיב לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור.

(ב1) (1)על אף האמור בסעיף קטן (ב), בשנת 2020 תעביר קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ־60 ימים מה־1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין אלה: סכום כמפורט בסעיף קטן (ב) או סכום של 8.33% מסכום התשלום המזערי לשנת 2020.

(2)על אף האמור בפסקה (1), לעניין התקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד המועד שבו יודיעו השרים על סכום התשלום המזערי לשנת 2020 לפי סעיף 60(א)(2) – תשלם קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר משלושה ימים ממועד הודעת השרים כאמור, את ההפרש שבין סכום התשלום ששולם בפועל בתקופה זו בעבור שירותי בריאות שרכשה בבית החולים ובין סכום התשלום לפי פסקה (1), ככל שיש הפרש כאמור.

(ג)סכומים עודפים ששילמה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בשל הוראות סעיף קטן (ב) או סכומים שהיה על קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי ולא שולמו בשל הוראות הסעיף הקטן האמור, יוחזרו או ישולמו, לפי העניין, בתוספת ריבית לפי הוראות צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תוספת ריבית – בתי חולים), התשס״ה–2005, בתוך 30 ימים מתום הליך הבירור לפי הוראת המינהל האמורה בסעיף קטן (ב)(3).

(ד)אין בהוראת סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי כל תשלום אחר שבו היא חייבת.

63. תשלום קבוע

(א)התקבלה החלטת הממשלה על הגדלת עלות סל שירותי הבריאות, כנגד הפחתה מקבילה בתקצוב הישיר לבתי החולים הממשלתיים הכלליים, שחלות עליהם הוראות סימן זה ובכספי התמיכות המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים שחלות עליהם הוראות סימן זה ושאינם בתי חולים ממשלתיים כלליים, לגבי אחת מהשנים 2017 עד 2019, רשאים השרים לקבוע, בצו, לגבי אותה שנה, תשלום קבוע שישלמו קופות החולים לבתי החולים הציבוריים הכלליים, מעבר לתשלומים לפי סעיף 62, ובלבד שסך התשלום הקבוע שישולם כאמור לא יעלה על הסכום שבו הוגדלה עלות הסל כאמור והופחתו התקצוב הישיר וכספי התמיכות המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים.

(ב)בצו לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את תנאי התשלום לפי אותו סעיף קטן, אופן התשלום ומועד התשלום, וכן הוראות לעניין הבטחת ביצוע התשלום.

64. תשלום מוגדל בעבור צריכת שירות אשפוז בבתי חולים בדירוג גבוה במדד הלימת אשפוז

(א)משרד הבריאות יפרסם בהוראת מינהל עד יום ט״ז בשבט התשע״ח (1 בפברואר 2018) ומדי שנה לאחר מכן, מדד הלימת אשפוז לבתי חולים ציבוריים כלליים, שיכלול מדדים שונים אשר לפיהם יימדדו וידורגו כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים לפי נתוני השנה הקודמת, ובהם, בין השאר, משך אשפוז ממוצע, שיעור אשפוזים חוזרים, שיעור אשפוזים לאחר ביקור בחדר המיון ושיעור אשפוזים בני יום אחד, וישוקלל בהתאם לגודלם של בתי החולים (בסימן זה – מדד הלימת אשפוז).

(ב)על אף האמור בסעיף 62(א)(3)(א)(1) השרים רשאים לקבוע, בצו, עד יום י״ד באדר התשע״ח (1 במרס 2018) כי קופת חולים תשלם בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות 25% מהמחיר המלא של השירות שרכשה מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, לבתי חולים ציבוריים כלליים שידורגו בשליש העליון על פי מדד הלימת אשפוז.

65. מטופל המיועד להעברה

תיקון: תשפ״א

(א)השרים רשאים לקבוע, בצו, עד יום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017), כי קופת חולים תשלם מחיר מלא בעבור שירותי אשפוז של מטופל המיועד להעברה בבית חולים ציבורי כללי, החל מהמועד שיקבעו השרים לעניין זה ובהתאם לתנאים ולכללים שיקבעו.

(ב)עד מועד תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 1 לצו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה), התשע״ד–2014, ויראו אותו כאילו ניתן לפי הוראות סעיף זה לגבי השנים 2017 עד 2020.

(ג)בסעיף זה –

”בית חולים גריאטרי“ – מחלקה לאשפוז גריאטרי פעיל;

”חלופת אשפוז“ – אשפוז, שיקום או שירותי הנשמה ממושכת הניתנים בביתו של המטופל;

”מטופל המיועד להעברה“ – מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ־30 ימים ברציפות והוא בהנשמה ממושכת, או מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומוגדר בהתאם להוראת מינהל חולה סיעודי מורכב או חולה שיקומי גריאטרי, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)הוחלט כי ניתן להעבירו מחוץ לבית החולים הציבורי הכללי בהתאם להוראת מינהל ובהתחשב בצורך בשמירת הרצף הטיפולי;

(2)קופת החולים לא הציעה מקום אחר להעברתו אליו, העומד בהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובכלל זה בדרישות סעיף 3(ד) לחוק האמור;

(3)במרחק סביר ממקום מגוריו יש בית חולים גריאטרי המתאים לאשפוזו, ובו מיטת אשפוז פנויה, או שהוא נמצא מתאים לאשפוז בחלופת אשפוז לפי המלצתם של הרופא המטפל בו בבית החולים הציבורי הכללי ורופא מקופת החולים וניתנה הסכמתו והסכמת משפחתו לחלופת האשפוז שהוצעה; היתה מחלוקת לגבי התקיימותם של התנאים כאמור בפסקה זו, יכריע בדבר ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות.

66. חלוקה מחדש של סכומים בעבור צריכת שירות אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו

תיקון: תשפ״א

(א)על אף האמור בסעיפים 16 עד 18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, צרכה קופת חולים שירות אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לסך תקרות הצריכה ברוטו שנקבעו לה בכל בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה – צריכה עודפת), יחולו הוראות אלה:

(1)עד יום 1 בנובמבר בכל אחת מהשנים 2018 עד 2021 ייחשבו השרים או עובדי משרדיהם שהוסמכו לכך, לכל קופת חולים, לאחר שנתנו לה הזדמנות לטעון את טענותיה, את סכום הצריכה העודפת ואת חלקה היחסי של כל קופת חולים בסך תקרות הצריכה ברוטו של שירות האשפוז במחלקות הפנימיות בשנה הקודמת (בסעיף זה – חלקה היחסי של קופת החולים); לעניין זה, ”השנה הקודמת“ – השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע החישוב;

(2)השרים יודיעו למוסד לביטוח לאומי על הסכומים והחלקים היחסיים שחושבו לפי פסקה (1) לכל קופת חולים, עד המועד הקבוע באותה פסקה; בתוך 30 ימים מהודעת השרים, יקזז המוסד לביטוח לאומי מחלקה של כל קופת חולים בסכום לחלוקה בהתאם לסעיפים 17 ו־18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, 40% מסכומי הצריכה העודפת שתחושב במחיר מלא (בסעיף זה – סכומי הקיזוז) ויחלק את סכומי הקיזוז בהתאם לחלקה היחסי של קופת החולים;

(3)חלוקה כאמור בפסקה (2) תיעשה תוך שמירה על כך שאם כל קופות החולים רכשו באותה שנה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו בשיעור שווה, תקבל כל קופת חולים את הסכום שקוזז לה בהתאם להוראות אותה פסקה.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על צריכה של קופת חולים בבית חולים כללי שבבעלותה, ולצורך סעיף זה בלבד תחושב לקופת החולים בכל בית חולים כללי שבבעלותה תקרת צריכה לשירות אשפוז במחלקות פנימיות.

(ג)היו מאפייני האשפוז במחלקות פנימיות של מבוטחי קופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי שבבעלות קופה אחרת, שונים ממאפייני האשפוז של מבוטחי קופת החולים שבית החולים הוא בבעלותה, וכתוצאה מכך היתה לאותה קופת חולים צריכה עודפת של שירות אשפוז במחלקות פנימיות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א) על הצריכה העודפת כאמור; בסעיף זה, ”מאפייני אשפוז“ – מאפייני האשפוז כפי שנקבעו במדד הלימת אשפוז, אלא אם כן קבעו השרים הוראות אחרות לעניין מאפייני אשפוז.

67. תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון)

על אף האמור בסעיף 71(א)(7), בעד צריכת שירותי רפואה דחופה (מיון), תשלם קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי סכום שלא יעלה על 81.5% מהמחיר המלא של שירותים אלה.

68. תשלום בעד שירותי רפואה פרטית

השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, בצו, הסדר אחר מהקבוע בסימן זה להתחשבנות בעד צריכת שירותי בריאות בידי קופת חולים בבתי חולים ציבוריים כלליים במסגרת שירותי רפואה פרטית, לרבות קביעת שיעורים שונים לתקרות צריכה ברוטו, תקרות צריכה נטו, רצפות צריכה ברוטו ורצפות צריכה נטו, שיעורים שונים לשיעור הקידום, לתוספת הריאלית, ולסכום מופחת וכן תנאי תשלום שונים; קבעו השרים הסדר אחר בצו כאמור תחול קביעתם לגבי השנה שלאחר השנה שבה קבעו כאמור.

69. התחשבנות בין בית חולים לבין תאגיד בריאות

תיקון: תשפ״א

(א)בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור בסעיף 62(א)(3) שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־48.67% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור; השרים רשאים לקבוע, בצו, ביחס לבית חולים ולתאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת מהשנים 2017 עד 2020, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור, לאחר שנתנו לבית החולים ולתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיהם.

(ב) (1)בשנת 2020, בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבו פועל תאגיד בריאות, תשלומי קופות החולים לבית החולים לפי הוראות סעיף 71א שהם מעבר לתשלום שהייתה צריכה לשלם קופת החולים לבית החולים בהתאם להוראות סעיף 62(א), ישולמו לבית החולים עצמו ולא יועברו על ידי בית החולים לתאגיד הבריאות; ואולם, תשלומים ששילמה קופת החולים לבית החולים בעד פעילות אשר בוצעה בידי תאגיד הבריאות עצמו, יועברו לתאגיד הבריאות.

(2)על אף האמור בפסקה (1), השרים רשאים לקבוע, בצו, כי בתי החולים יהיו רשאים להעביר תשלומים כאמור ברישה של פסקה (1) לתאגיד בריאות, בהתאם לכללים אחידים שיקבעו בצו, לאחר שנתנו לבתי החולים ולתאגידי הבריאות הזדמנות לטעון את טענותיהם.

פורסם צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018) (העברת תשלומים לתאגידי הבריאות), התשפ״א–2021 (ק״ת תשפ״א, 2172), לפיו נוסף על התשלומים שלהם זכאי תאגיד בריאות מתוקף סעיף 69(ב)(1), בעד תשלומים ששילמה קופת חולים לבית חולים שהם מעבר לתשלומים שהייתה צריכה לשלם קופת החולים לבית החולים בהתאם לסעיף 62(א), יעביר בית החולים לתאגיד הבריאות סכום השווה להפרש שבין הכנסותיו של תאגיד הבריאות מקופת החולים בעד שירותי בריאות בשנת 2019 בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020 לבין הכנסותיו של תאגיד הבריאות מקופת חולים בעד שירותי בריאות בשנת 2020.

70. הסכמים בין קופת חולים לבית חולים בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם

תיקון: תשפ״א

(א)על אף האמור בסימן זה, רשאים כל בית חולים ציבורי כללי וכל קופת חולים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי בריאות בבית החולים, ובלבד שההסכם ימלא אחר תנאים אלה:

(1)בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות וזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(2)ההסכם יקבע כי אם יחול גידול בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר, לעומת תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לאותה שנה, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן, לפי הוראות סימן זה;

(3)ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;

(4)תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020);

(5)ההסדר המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת;

(6)במסגרת ההסדר יהיה רשאי בית החולים לתת לקופת החולים הנחות על תעריף של שירותי בריאות המהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים; לעניין זה ”מחזור ההתחשבנות“ – סך כל ההיקף הכספי של השירותים שמובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו, שרוכשת קופת החולים מבית החולים;

(7)ההסכם יכלול את הוראות סעיפים 62(א)(3)(א)(1), 62(ב1), 67, 69(ב) ו־71א, ולא יתנה על ההוראות כאמור.

(ב)הגיעו בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים להסכם כאמור בסעיף קטן (א), יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה, לאישור השרים בהקדם האפשרי; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם, מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.

(ג)לא נחתם הסכם בין הצדדים כאמור בסעיף קטן (א), לא הועבר ההסכם לשרים בתוך שישה חודשים מיום שניתנה לצדדים הודעה כאמור בסעיף 60, או שההסכם בוטל כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים בהתאם להוראות סימן זה.

71. אי־תחולה על שירותי בריאות מסוימים

תיקון: תשפ״א

(א)הוראות סימן זה לא יחולו על –

(1)שירות בריאות הניתן לנפגע, כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970;

(2)שירות בריאות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לבין קופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, ”תושב“ – כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(3)שירות בריאות הניתן לעובד זר, כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי החוק האמור, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, כאמור בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974;

(4)שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לבין צבא הגנה לישראל; לעניין זה, ”חייל“ – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כאמור בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(5)שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים ובין גוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח;

(6)שירות בתחום בריאות הנפש שנוסף לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לפי צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשע״ב–2012;

(7)שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות סעיפים 62(ב)(3) ו־67;

(8)שירותי בריאות הניתנים בבית החולים באשדוד, אלא אם כן קבעו השרים, בצו, אחרת, ובכפוף להוראות סעיף 60(ג); קבעו השרים כאמור, יחולו הוראות סימן זה על שירותי בריאות הניתנים בבית החולים באשדוד בשנה שלאחר השנה שבה קבעו השרים כאמור;

(9)שירות בריאות נוסף שקבעו השרים בצו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע״ג–2013;

(10)שירות בריאות נוסף שקבעו השרים בצו בשנים 2017 עד 2020; צו כאמור ייקבע לא יאוחר מיום 1 במרס בשנה שבה חל יום תחילתו; ולעניין שנת 2020 – לא יאוחר מיום ט״ו בכסלו התשפ״א (1 בדצמבר 2020);

פורסם צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה), התשע״ט–2019.

פורסם צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשע״ט–2019.

(11)שירות אשפוז במחלקת קורונה;

(12)שירות בדיקת נגיף קורונה.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים רשאים לקבוע, בצו, שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור צריכת שירותים כאמור באותו סעיף קטן שהם פעולות ניתוחיות בעלות מאפיינים מיוחדים.

(ג)הוראות סימן זה לא יחולו על שירותי בריאות הניתנים בבית החולים מעייני הישועה, אלא משנת 2019 ואילך; השרים יקבעו את השנה שלפיה יחושב בסיס ההתחשבנות לעניין שירותי בריאות כאמור.

71א. הוראות נוספות לעניין תשלום בעד שירותי בריאות בשנת 2020

תיקון: תשפ״א

(א)על אף האמור בסעיפים 62(א), 67, 71(א)(7) ו־(11), בשנת 2020 תשלם קופת חולים בעבור שירותי בריאות שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי, למעט שירותי הבריאות המפורטים בסעיף 71(א), ואולם לרבות שירותי הבריאות המפורטים בסעיף 71(א)(7) ו־(11), סכום שלא יפחת מסכום התשלום המזערי לשנת 2020 ולא יעלה על סכום התשלום המרבי לשנת 2020.

(ב)על אף האמור בסעיף 71(א)(8), קופת חולים תשלם בעבור שירותי בריאות שרכשה בבית החולים באשדוד בשנת 2020 סכום שלא יפחת מסכום התשלום המזערי לשנת 2020 ולא יעלה על סכום התשלום המרבי לשנת 2020.

(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ובהגדרות ”סכום התשלום המזערי לשנת 2020“ ו”סכום התשלום המרבי לשנת 2020“ שבסעיף 54, בשנת 2020 –

(1)השרים רשאים, בצו, להחריג את שירותי הבריאות המפורטים בסעיף 71(א)(7) לעניין סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020, החל מיום פרסום הצו;

(2)סירב בית חולים ציבורי כללי לספק לקופת חולים שירותי בריאות, רשאים השרים, לאחר שנתנו לבית החולים ולקופת החולים הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות כי לא יחולו לגבי אותו בית חולים הוראות סעיף קטן (א).

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (א), עלתה צריכת שירותי הבריאות כאמור בסעיף קטן (א), של קופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי מסוים, על 103.95% מסכום התשלום המזערי לשנת 2020, תשלם קופת החולים לבית החולים בעד אשפוזים במחלקת הקורונה שנצרכו מעל השיעור האמור; אוצר המדינה ישפה את קופת החולים על תשלומים אלה ובלבד שקופת החולים צרכה שירותי בריאות כאמור בסעיף קטן (א) בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים, בסכום התשלום המירבי לשנת 2020 לפחות.

סימן ב׳: התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש

72. הגדרות – סימן ב׳

תיקון: תשפ״א

בסימן זה –

”בסיס ההתחשבנות“ – סכום המכפלות של כל שירותי האשפוז הפסיכיאטרי שצרכו קופות חולים בבתי חולים פסיכיאטריים במחיר המלא של כל שירות כאמור, אף אם שולם בעבורו סכום מופחת;

”בית חולים פסיכיאטרי“ – בית חולים פסיכיאטרי או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים ציבורי כללי, שכל אחד מהם הוא אחד מאלה:

(1)בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;

(2)בית חולים בבעלות קופת חולים;

(3)בית חולים בבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;

(4)בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;

(5)בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם, 1940, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);

”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“, ”חוק הפיקוח“, ”השרים“, ”שיעור הקפיטציה“ ו”תאגיד בריאות“ – כהגדרתם בסימן א׳;

”מחיר מלא“ – מחירו המרבי של שירות אשפוז פסיכיאטרי, כפי שנקבע בצו לפי חוק הפיקוח;

”מספר המיטות המתוקנן“, בבית חולים פסיכיאטרי – הסכום של שני אלה כשהוא מחולק ב־365:

(1)מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום, הרשומות בתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי בתחילת השנה, כשהוא מוכפל ב־365;

(2)מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום, המתוכננות להיווסף לתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי באותה שנה, כשהוא מוכפל במספר הימים שנותרו באותה שנה מהמועד המתוכנן להוספתן;

”סכום התשלום המזערי לשנת 2020“ – סכום שהוא 100% מסך התשלום שנדרשה קופת חולים לשלם בעד שירותי בריאות שצרכה בבית חולים פסיכיאטרי בשנת 2019, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020;

”סכום התשלום המרבי לשנת 2020“ – סכום שהוא 101.5% מסך התשלום שנדרשה קופת חולים לשלם בעד שירותי בריאות שצרכה בבית חולים פסיכיאטרי בשנת 2019, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020;

”צריכה“ או ”רכישה“, של שירותי אשפוז פסיכיאטריים בידי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי – לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים, בבית חולים פסיכיאטרי שהוא תאגיד שבבעלות הקופה ולמעט צריכה או רכישה כאמור בבית חולים פסיכיאטרי הפועל במסגרת אותה קופה;

”שיעור העדכון“ – שיעור העדכון של מחיר שירות אשפוז פסיכיאטרי שקבעו השרים בצו לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996;

”תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי“, בשנה מסוימת – הסכום של שני אלה:

(1)הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה של יום אשפוז פסיכיאטרי, כשהוא מוכפל ב־365 וב־95% ממספר המיטות המתוקנן של מיטות האשפוז;

(2)הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה של אשפוז יום פסיכיאטרי, כשהוא מוכפל ב־252 ובמספר המיטות המתוקנן של מיטות אשפוז היום;

לעניין הגדרה זו, יחושב המחיר המלא של יום אשפוז פסיכיאטרי ושל אשפוז יום פסיכיאטרי, לפי סוג המיטה שלה הוא מיוחס.

73. תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים לשנים 2017 עד 2024

תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ג

(א)תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי (בסימן זה – תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים), בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 תהיה הסכום המתקבל ממכפלת תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, ביחס שבין בסיס ההתחשבנות של אותה קופה באותו בית חולים בשנת 2014 (בסימן זה – שנת הבסיס), ובין סך בסיסי ההתחשבנות של כלל קופות החולים באותו בית חולים בשנת הבסיס; השרים יפרסמו, בהודעה ברשומות, את תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים של כל קופת חולים בכל בית חולים פסיכיאטרי; הודעה כאמור תפורסם עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2017 עד 2019, ובשנת 2020 – תפורסם הודעה כאמור עד יום כ״ז בתשרי התשפ״א (15 באוקטובר 2020), וכן יודיעו השרים, עד אותו מועד, לכל קופת חולים ולכל בית חולים פסיכיאטרי מהם סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאים לקבוע, בצו, ששנת הבסיס לעניין סעיף קטן (א) תהיה שנת 2016 או חלק ממנה.

לפי צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018) (קביעת שנת הבסיס לחישוב תקרות הקאפ לשירותי האשפוז הפסיכיאטריים לשנים 2018 ו־2019) (הוראת שעה), התשע״ט–2019 (ק״ת תשע״ט, 1914), לעניין השנים 2018 עד 2019, שנת הבסיס לשירותי אשפוז פסיכיאטריים תהיה התקופה שמיום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), עד יום כ״ז באלול התשע״ו (30 בספטמבר 2016).

(ג)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם בשנים 2021 עד 2024, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)בשנים 2021 ו־2022 – שנת הבסיס תהיה שנת 2019;

(2)בשנים 2023 ו־2024 – שנת הבסיס תהיה שנת 2021.

74. תשלום בעד שירותי אשפוז פסיכיאטריים

תיקון: תשפ״א, תשפ״ב

(א)בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019 והשנים 2021 עד 2024, תשלם כל קופת חולים בעבור שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה בכל בית חולים פסיכיאטרי, סכומים כמפורט להלן:

(1)עד לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים – לא יותר ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים;

(2)מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים – לא יותר מ־40% ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים.

(א1)הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חישוב תקרת הצריכה הפרטנית כאמור באותו סעיף קטן בשנת 2020, אולם הסכום שתשלם כל קופת חולים בעבור שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה בכל בית חולים פסיכיאטרי בשנת 2020, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לא יפחת מסכום התשלום המזערי לשנת 2020 ולא יעלה על סכום התשלום המרבי לשנת 2020.

(ב)לעניין סעיף זה, תחושב צריכת שירותי האשפוז הפסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי לפי מחירם המלא.

75. התחשבנות בין בית חולים לבין תאגיד בריאות המפעיל שירותי אשפוז פסיכיאטריים

בבית חולים ממשלתי כללי ובבית חולים בבעלות רשות מקומית, שבהם פועל תאגיד בריאות המפעיל שירותי אשפוז פסיכיאטריים, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת, כאמור בסעיף 74(א)(2), שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־95% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור.

76. הסכמים בין קופת חולים לבית חולים פסיכיאטרי בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם

תיקון: תשפ״א, תשפ״ב

(א)על אף האמור בסימן זה, רשאים כל בית חולים פסיכיאטרי וכל קופת חולים, לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי אשפוז פסיכיאטריים בבית החולים, ובלבד שההסכם ימלא אחר תנאים אלה:

(1)בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(2)ההסכם יקבע כי אם יחול שינוי בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר, לעומת השנה שקדמה לה, מעבר לשינוי בשיעור הקפיטציה של הקופה ולשיעור השינוי במחיר המלא של השירותים, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן לפי הוראות סימן זה;

(3)ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;

(4)תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024);

(6)ההסכם יכלול את הוראות סעיף 74(א1) ולא יתנה עליהן.

(ב)הגיעו בית חולים פסיכיאטרי וקופת חולים להסכם כאמור בסעיף קטן (א), יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה, לאישור השרים בהקדם האפשרי; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם, מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.

(ג)לא נחתם הסכם בין הצדדים כאמור בסעיף קטן (א), לא הועבר ההסכם לשרים בתוך שישה חודשים מיום שפורסמה הודעה כאמור בסעיף 73, או שההסכם בוטל כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים בהתאם להוראות סימן זה.

77. אי־תחולה על שירותי אשפוז פסיכיאטרי מסוימים

(א)הוראות סימן זה לא יחולו על שירותים המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 71(א) ועל שירותים במרפאות פסיכיאטריות שאינן מעניקות שירותי אשפוז או שירותי אשפוז יום.

(ב)הוראות סימן זה לא יחולו על בית החולים מעייני הישועה אלא משנת 2019 ושנת הבסיס לחישוב תקרת הצריכה הפרטנית תהיה שנת 2018.

The rest of the text is on pages of its own.

Each of the other 90 sections has its own page.

The schedules and tables after the sections are on 2 pages.

This is where the text was published.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)ס״ח תשע״ז, 217
תיקון מס׳ 192 לחוק הביטוח הלאומי428
חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)572
החזרת פרק י״ב לועדות הכנסתבג״ץ 10042/16
תיקון מס׳ 200 לחוק הביטוח הלאומיתשע״ח, 164
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)512, 523
תיקון מס׳ 6תשפ״א, 20
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022)תשפ״ב, 42
חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)תשפ״ג, 20
תיקון מס׳ 9512
שינוי התוספות
שינוי התוספת לפרק י״ב לחוקק״ת תשע״ז, 602

Show the other 2 lines

הארכת הוראת מעבר
צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו–2018) (הארכת תקופת הוראת המעבר שבסעיף 25(א) לחוק)ק״ת תשפ״ה, 2364

This text in the Knesset's legislation database

These are other texts of the same kind.

These are the questions people ask about this text.

Is this text still in force?

The source does not mark this text as repealed or replaced. The amendments of a section are noted under it, and the official gazette holds the binding text.

How many sections does this text have?

It has 169 sections, grouped under 31 headings in the contents.

Where was this text first published?

The first publication the source lists is ⁨ס״ח תשע״ז, 217 חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)⁩, and 11 later publications are listed after it.