Section 203 of פקודת המכס [נוסח חדש], חילוט כלי שיט.

(א)אלה כלי שיט שיחולטו למדינה אם אין הקיבול הרשום שלהם עולה על 250 טונות:

(1)כלי שיט ששימש בהברחה, או ששימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים;

(2)כלי שיט שנמצא במימי חופין של ישראל ולא נעצר כדי לאפשר את העליה אליו לאחר שנדרש כדין לעשות כן;

(3)כלי שיט השוהה במימי חופין של ישראל ואינו מפליג מיד לאחר שנדרש לכך על ידי מפקד או ממונה על אניה שבשירות המדינה או על ידי פקיד־מכס;

(4)כלי שיט שממנו הושלכו, או שופכו או הושמדו טובין מתוך כוונה למנוע תפיסתם בידי רשות־המכס;

(5)כלי שיט שנמצא בתחומו של נמל כשהוא טעון מטען, ואחר כך נמצא שאין בו מטען, או שיש בו נֵטֶל סתם או שמטענו חסר ואין בידי הקברניט להסביר את השינוי הסבר כדין;

(6)כלי שיט הנמצא במימי חופין של ישראל ויש בו מחיצות מרמה, חרטומי מרמה, דפנות מרמה, תחתיות מרמה או מקומות חשאיים או מוסווים שהוכשרו להעלמת טובין, או שיש בו חור, צינור או כל אמצעי אחר שהוכשרו להנסת טובין.

(ב)אניה שהקיבול הרשום שלה עולה על 250 טונות, והיו מחלטים אותה אילו היה הקיבול הרשום שלה 250 טונות או פחות, רשאי המנהל להטיל על בעל האניה קנס בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, או פי שלושה מסכום מסי היבוא שנחסכו או שאמורים להיחסך, הגבוה מביניהם, ומותר לעצור את האניה עד שישולם הקנס או עד שתינתן ערובּה לשילומו.

(ג)כלי הובלה שאינו כלי שיט ושימש בהברחה, או שימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים, יחולט למדינה.