Regulations2013The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 46 of תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013, התאמות נגישות להליכי העדה.
This section is in פרק ה׳: הספקת אמצעי עזר ושירותי עזר בשירות ציבורי / סימן ה׳: התאמות נגישות בערכאות שיפוטיות וגופים בעלי סמכות מעין־שיפוטית ורשויות שבסמכותן לקבוע מוגבלותו של אדם וזכאותו לשירות
46. התאמות נגישות להליכי העדה
(א)לבקשת אדם עם מוגבלות המזומן להעיד או להציג את עניינו לפני ערכאה, אשר הוגשה כאמור בתקנה 47, ורבות בעל דין שהוא עד, ואשר עקב מוגבלותו אינו יכול לתת עדות בדרך הרגילה, תימסר עדותו באחת או יותר מדרכים אלה, לפי מוגבלותו ולפי העניין:
(1)בסיוע אחד או יותר מאלה, לפי העניין: תרגום לשפת הסימנים, מערכת עזר לשמיעה, קבועה או ניידת בבית משפט או בבית דין לעבודה, כמפורט בתקנה 44, מערכת עזר לשמיעה אישית שבה עושה האדם שימוש או תמלול על גבי צג מחשב, לפי העניין;
(2)בתיאור בעל פה של הנוכחים בדיון ושל מוצגים, לרבות המסמכים הנדונים, ובמידת הצורך בשפה פשוטה את המסמכים והמוצגים, והכול לפי העניין; ורשאי בית המשפט או בית הדין להורות כי התיאור יינתן על ידי אחד מבאי הכוח של בעלי הדין או אדם אחר;
(3)בהליך שנגבית בו עדות בעמידה, באמצעות מתן העדות בישיבה במקום בעמידה;
(4)בסיוע אמצעי תקשורת תומכת וחליפית שבהם עושה האדם שימוש בדרך קבע, ובמידת הצורך תוך הסתייעות בקלינאי תקשורת לשם שימוש באמצעי כאמור; המבקש יציין בעת הגשת בקשה לפי תקנה 47, אם אמצעי התקשורת התומכת והחליפית הוא מסוג לוח אותיות או מסוג סמלים, ואולם אם חלים על עדותו של האדם עם המוגבלות הוראות חוק הליכי חקירה והעדה, תימסר העדות כפי שנקבע בחוק האמור;
(5)בסיוע אמצעי תקשורת שבהם עושים שימוש אנשים חרשים–עיוורים דרך קבע, לרבות תרגום לשפת הסימנים במגע;
(6)במסירת העדות במקום ציבורי שבוצעו בו הוראות תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים או למקום ציבורי חדש, לפי העניין; אמור אדם עם מוגבלות בניידות להעיד במקום ציבורי קיים בתקופת הביניים שעד המועד שנקבע לסיום ביצוע התאמות הנגישות למקום קיים, יקוים הדיון במקום ציבורי שמתקיימות בו לכל הפחות הוראות חלק ח׳ בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה, ותוך שמירה על פרטיות הדיון;
(7)בסיוע כל אמצעי עזר או שירות עזר סביר אחר, בהתחשב במוגבלותו של האדם ובהתאם להוראות תקנה 29(ג) בשינויים המחויבים, ולגבי עדות בהליך פלילי – רק אם שוכנע בית המשפט או בית הדין, לפי העניין, כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
(ב)ראה שופט או אדם היושב בערכאה המוסמכת לחקור עדים על פי דין, כי עד העומד להעיד לפניו או המעיד לפניו הוא אדם עם מוגבלות, אשר לא הוגשה לגביו בקשה כאמור בתקנת משנה (א), וכי עקב מוגבלותו נבצר ממנו לתת עדות בדרך הרגילה, רשאי הוא לפני מתן העדות או במהלכה, להורות מיוזמתו ובהתחשב ברצונו של העד, על גביית עדותו באחת או יותר מן הדרכים האמורות בתקנת משנה (א).
(ג)האמור בתקנה זו אינו בא לגרוע מהוראות חוק הגנת ילדים, חוק הליכי חקירה והעדה, חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, תקנות לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם), התשנ״ז–1996, וכל דין אחר לעניין גביית עדות.
The text on this page is adapted from the entry תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.