The full text of תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013, in 115 sections.

בתקנות אלה –

”אירוע“ – הרצאה, כנס, עצרת, משחק או מפגן ספורט, טקס או כל אירוע אחר הנערך בפני קהל בלתי מסוים, בתשלום או שלא בתשלום, ושאינו שירות הדרכה או הכשרה, כהגדרתו בסימן י״ג בפרק ה׳ או שירות ספורט או פנאי כהגדרתו בסימן י״ט בפרק ה׳;

”אירוע רב־פעמי“ – אירוע הנערך בפני קהל ושתוכנו מוצג באופן זהה לא פחות מ־15 פעמים, ארבע מהן לפחות בחודש אחד, כגון סרט או הצגה;

”אמצעי עזר ושירותי עזר“ – כמשמעותם בסעיף 19א לחוק וכן כל אמצעים נלווים אשר אינם חלק מן השירותים הניתנים בשגרה בשירות הציבורי ואשר נועדו להבטיח, לקדם או לשפר נגישות לשירות;

”אמצעי תקשורת תומכת וחלופית“ – אמצעי עזר אשר מאפשר תקשורת עם אדם עם מוגבלות בדיבור או בכתיבה; האמצעי יכול שיכלול לוחות או מחשבים שבהם מסרים בתמונות, איורים, סמלים, אותיות, מילים או משפטים קצרים;

”אתר“ – מקום ציבורי שהוא אתר, כהגדרתו בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס״ח–2008 (להלן – תקנות נגישות לאתר);

”דפוס נגיש“ – הדפסה אשר מתקיימים בה כל אלה:

(1)האותיות הן אותיות דפוס;

(2)הגופן מסוג פשוט (כגון אריאל), מעובה, וגודלו בין 16 לבין 22 נקודות;

(3)בטופס שמקבל השירות נדרש להוסיף בו מידע, מצוי רווח הולם להוספת המידע כאמור;

(4)הנייר אינו מבריק ואין בו קישוטי רקע;

(5)ככל שניתן, גוון האותיות והספרות יהיה נוגד את הרקע באופן המאפשר לקרוא אותן בבירור;

”החייב“ – החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות;

”הקראה“ – קריאה בקול, על ידי אדם, של טקסט כתוב או מודפס;

”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”חוק הנכים (תגמולים ושיקום)“ – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב];

”חוק נכי המלחמה בנאצים“ – חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954;

”חוק נכי רדיפות הנאצים“ – חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957;

”חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה“ – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970;

”חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם“ – חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992;

”אתר עתיקות“ ו”עתיקה“ – כהגדרתם בחוק העתיקות, התשל״ח–1978;

”חיית שירות“ – חיה אשר אולפה באופן פרטני לבצע משימות בעבור אדם עם מוגבלות, כגון: כלב נחייה, כלב סימון (hearing dog) שאולף להתריע על השמעת צלילים לאנשים עם מוגבלות שמיעה, כלב שאולף לסייע לאנשים בספקטרום האוטיסטי או חיה אחרת אשר אולפה לספק הגנה אישית או לבצע פעולות חילוץ של אנשים עם מוגבלות או לבצע פעולות סיוע יומיומיות בעבורם;

”יום התחילה“ – יום תחילתן של תקנות אלה לפי תקנה 108;

”יחידת אכסון“, ”יחידת אכסון מיוחדת“ – כהגדרתן בתקנות נגישות למקום ציבורי חדש;

”כפפה אינסטרומנטלית“ – כפפה שמודפסות עליה אותיות הא״ב, ספרות וסמלים, המאפשרת תקשורת באמצעות מגע;

”מגדלת אלקטרונית“ (טלוויזיה במעגל סגור – CCTV) – מכשיר אלקטרוני, המגדיל טקסט ותמונות לפחות פי 20, תוך אפשרות לשינוי גופן, צבע, דמות ורקע, ניגודיות, רמת האור ואלמנטים נוספים, לפי צורכי המשתמש;

”מורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה“ – כמשמעותו בסעיף 19מא לחוק;

”מורשה לנגישות השירות“ – כמשמעותו בסעיף 19מא1 לחוק;

”מושב מותאם“ – מושב שמתקיימות בו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן במושבים מותאמים (2.10.2) במקומות המתנה;

”מקום ציבורי שאינו בניין“ – מקום ציבורי שיוגדר בתקנות נגישות למקום שאינו בניין;

”מקומות ישיבה מיוחדים“ – כהגדרתם בת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן במקומות מיוחדים המיועדים לישיבה בכיסאות גלגלים (2.8.2);

”מערכת להגברת שמע אישית אלחוטית“ – מערכת אלחוטית המורכבת ממיקרופון–משדר וממקלט אישי (כגון אוזניות, לולאת השראה צווארית) המשדרת את דברי הדובר ישירות לאוזני השומע עם או בלי אבזרי שמיעה אישיים (כגון מכשיר שמיעה או שתל קוכליארי);

”מערכת עזר לשמיעה“ – (Assistive Listening System) – כמשמעותה בת״י 1918 חלק 4, כגון:

(1)מערכת אור תת־אדום;

(2)מערכת FM;

(3)לולאת השראה;

”מקום ציבורי“, ”מקום ציבורי קיים“ – כהגדרתם בסעיף 19ז לחוק;

”מקום ציבורי חדש“ – מקום ציבורי כמפורט בתוספת הראשונה לחוק, אשר אינו מקום ציבורי קיים;

”מקום ציבורי סגור“ – מקום ציבורי הנמצא בתוך בניין, כולו או רובו;

”מקום ציבורי פתוח“ – מקום ציבורי הנמצא מחוץ לבניין, כולו או רובו, כגון אמפיתאטרון או מגרש ספורט;

”מתן שירות ציבורי“ – העמדה לשימוש הציבור כולו או חלק בלתי מסוים ממנו של מוצרים, שירותים או מיתקנים;

”נטל כבד מדי“ – כמשמעותו בסעיף 19יג(א)(2) לחוק;

”סמלול“ – ייצוג גרפי פשוט וברור של מידע הנמסר לכלל הציבור;

”ספר אלקטרוני“ – קובץ מדיה דיגיטלי שהוא שווה ערך לספר מודפס רגיל וניתן לקוראו באמצעות מחשב או מיתקן אחר;

”ספר מוקלט“ – הקלטה של אדם המקריא טקסט מספר; ההקלטה יכול שתהיה על גבי כל מדיה המתאימה לטכנולוגיות הנפוצות באותה עת והמאפשרת את השמעת ההקלטה;

”ספרייה“ – ספרייה ציבורית כהגדרתה בחוק הספריות הציבוריות, התשל״ה–1975, וכל ספרייה אחרת הפתוחה לשימוש ציבור בלתי מסוים, למעט ספרייה של מוסד על־תיכוני, כהגדרתו בסעיף 19כז בחוק;

”עמדת מודיעין“, ”עמדת שירות“, ”עמדת שירות סגורה“ ו”עמדת שירות פתוחה“ – כהגדרתן בת״י 1918 חלק 3.2;

”פישוט לשוני“ – התאמת מידע כך שתוכנו יהיה ברור ומבנהו הלשוני פשוט, ואשר מתקיימים בו, ככל האפשר, כל אלה:

(1)המידע מכיל את עיקרי הדברים בלבד;

(2)המידע מועבר לפי רצף ברור ומסודר, כגון: סדר פעולות כרונולוגי, או תנאים ותוצאותיהם האפשריות;

(3)המשפטים קצרים ופשוטים תחבירית;

(4)שימוש מרבי באוצר מילים יומיומי ושכיח; שימוש מועט ככל האפשר בעגה מקצועית, מילים בשפות זרות שאינן בשימוש יומיומי, וניבים; נעשה שימוש במילים או במונחים כאמור, יפורשו בסמוך לאזכור הראשון שלהם (כגון: על ידי הגדרה או דוגמה להמחשה);

(5)שימוש מועט בראשי תיבות ובקיצורים, לרבות קיצורי פנייה בלשון זכר ונקבה, כגון ”יועצ/ת“, ”חלק/י“;

(6)בהתאם להקשר, שימוש מרבי בפעלים בצורת הפעיל ולא הסביל (כגון: ”דני כתב את הספר“ במקום ”הספר נכתב על ידי דני“);

(7)שימוש בסמלול;

”רכז נגישות“ – כהגדרתו בסעיף 19מב לחוק;

”רשות ציבורית“ – כהגדרתה בסעיף 19א לחוק;

”רשת“ – אישיות משפטית, לרבות רשות ציבורית, האחראית להספקת שירות ציבורי זהה בשני מקומות ציבוריים לפחות (להלן – סניפים), לרבות סניפים המופעלים על ידי סוכנים או זכיינים, שלהם סימן מסחר זהה, כהגדרתו בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972, ולרבות סימן שירות כהגדרתו שם, זהה או דומה, ושאם השירות הניתן בסניפים הוא –

(1)הספקת טובין – הטובין או חומרי גלם המשמשים בייצורם, מיוצרים, נרכשים או מסופקים באופן מרוכז בעבור הסניפים, והטובין האמורים, בצורה שבה מסופקים לציבור, הם בעלי מופע זהה או דומה מאוד;

(2)מתן ייעוץ או הדרכה – הייעוץ או ההדרכה ניתנים לפי אותה מדיניות או קווים מנחים בכל הסניפים;

”שירות אינטרנט“ – (נמחקה);

”שירות ציבורי“ – כהגדרתו בסעיף 19י לחוק;

”שלט אלקטרוני“ – כמשמעותו בסעיף 1.3.7 בת״י 1918 חלק 4;

”תוכנת הגדלה“ – תוכנת מחשב המגדילה את הצורות והדמויות על צג המחשב;

”תוכנת פלט קול“ – תוכנת הקראה הממירה טקסט כתוב לקול;

”ת״י“ – תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953;

”ת״י 1918“ – תקן ישראלי 1918, נגישות הסביבה הבנויה, כתיקונו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרד הנציב;

”תיאור קולי“ (audio description) – תיאור מידע חזותי באמצעות מידע שמיעתי, שנמסר לאדם בעל פה או באמצעות מערכת עזר לשמיעה;

”תמלול“ – הקלדת מידע שמיעתי בשפת הדובר, והצגתו בזמן אמת על גבי צג מחשב או על גבי מסך באמצעות מקרן או על גבי שלט אלקטרוני או באמצעי אחר, על ידי מתמלל מיומן, ובלבד שהמידע הוא בשפה רשמית;

”תקנות הנכים (טיפול רפואי)“ – תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954;

”תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)“ – תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), התשכ״ו–1965;

”תקנות התכנון והבנייה“ – תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970;

”תקנות נגישות למקום ציבורי קיים“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011;

”תקנות נגישות למקום שאינו בניין“ – תקנות שיותקנו לפי סעיף 19ט לחוק;

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013 (ק״ת תשע״ד, 202).

”תקנות נגישות למקום ציבורי חדש“ – חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה.

החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות ציבורי הוא האחראי להספקת שירות כאמור בסעיף 19יא(ב) לחוק, לרבות בעלי השירות, מחזיק או מפעיל שלו.

(א)התאמות הנגישות לשירות יבוצעו כך שהשירות יינתן לאדם עם מוגבלות –

(1)תוך שמירה על כבודו ופרטיותו, ומתוך יחס אדיב ומכובד, המאפשר קבלת השירות בעצמאות, בבטיחות ובאופן שוויוני;

(2)כחלק בלתי נפרד מן השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, ולא בנפרד מהם, וזאת בכפוף לתקנות אלה, למעט אם ההפרדה נחוצה למתן השירות באופן אפקטיבי באותה מידה שבה הוא ניתן לכלל הציבור.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), אין בהוראות תקנות אלה כדי לחייב אדם עם מוגבלות להיעזר בהתאמות נגישות לשירות, לרבות באמצעי עזר או בשירותי עזר, אם אין ברצונו לעשות כן.

חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות לא יטיל תשלום על אדם עם מוגבלות בשל ביצוע התאמות נגישות הנחוצות לשם הנגשת השירות בעבורו לפי תקנות אלה.

לא יתנה נותן שירות מתן התאמות נגישות לשירות לאדם, בהצגת תעודה המעידה על מוגבלותו של האדם מקבל השירות, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.

חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות, יבצע את התאמות הנגישות הנדרשות לכל שירות נלווה, הניתן במקום הציבורי שלגביו מוטלת עליו חובת ביצוע התאמות; כגון: שירותי הסעדה וספורט הנלווים לשירות הארחה הניתן בבית מלון.

היתה התאמת נגישות מסוימת לפי תקנות אלה מותנית בבקשתו של אדם עם מוגבלות שאינו מסוגל להביע את דעתו בכל דרך שהיא תינתן ההתאמה האמורה לבקשת אפוטרופסו או מלווהו.

אין בתקנות אלה כדי לגרוע מכל דין אחר.

בלי לגרוע מן האמור בפרק ב׳, חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יבצע כל התאמה סבירה, של נוהל, הליך או נוהג בשירות, לרבות שינוי או הוספת שמטרתם –

(1)לאפשר מתן שירות לאנשים עם מוגבלות;

(2)לקבוע תנאים אשר יבטיחו את מתן השירות לאנשים עם מוגבלות באופן שוויוני וברמת נוחות, איכות ובטיחות כפי שניתנת לכלל הציבור;

(3)לאפשר לאנשים עם מוגבלות נגישות לשירות האמור, לרבות על ידי קביעת הליכים פשוטים ובהירים לקבלת השירות.

(א)בלי לגרוע מן האמור בתקנה 9, חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יבצע התאמות בנוהלי השירות, הליכיו ונוהגיו, כך שאדם עם מוגבלות יוכל להשתמש בשירות הציבורי תוך הסתייעות בחיית שירות, ואולם אין הוא חייב במתן טיפול לחיית השירות או פיקוח עליה, בעת מתן שירות לאדם עם מוגבלות.

(ב)לא היתה חיית השירות כלב נחייה, יציג האדם עם המוגבלות לבקשת נותן השירות, תעודה או סימן המעיד על היות החיה חיית שירות.

(ג)נאסרה על פי דין כניסת בעלי חיים למקום שניתן בו שירות, יספק החייב מיתקן הולם שתשהה בו חיית השירות במהלך מתן השירות.

בלי לגרוע מן האמור בתקנה 9, חייב יתאים את נוהלי השירות, הליכיו ונהגיו כך שאדם עם מוגבלות יוכל להשתמש בשירות ציבורי תוך הסתייעות במלווה מטעמו של האדם עם המוגבלות.

(א)בלי לגרוע מן האמור בתקנה 9, חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יתאים את נוהלי הפינוי והחילוץ בחירום הקיימים במקום שניתן בו השירות, כדי להבטיח שפינוים של אנשים עם מוגבלות ייעשה במהירות, בנוחות ובבטיחות ותוך שמירה על כבודו של האדם; לעניין תקנה זו, ”פינוי וחילוץ“ – פעולות שלא חל עליהן סימן י׳ בפרק ה׳1 לחוק.

(ב)בביצוע התאמות לנוהלי פינוי בחירום, יתחשב החייב בהוראת כל דין הקיימת לעניין זה ובהנחיות אשר יפרסם הנציב לפי תקנה 107 באשר לאמצעים הטכניים שניתן לעשות שימוש בהם בעת פינוי בחירום של אנשים עם מוגבלות; חייב בביצוע התאמות נגישות שביצע התאמות בפינוי בחירום לפי כל דין ולפי הנחיות הנציב, יראו כמי שביצע את חובתו לפי תקנת משנה (א).

(א)בלי לגרוע מן האמור בתקנה 9, ניתן שירות ציבורי לפי תור, למעט תור שההמתנה בו היא במכונית, כגון בכניסה לגן לאומי או תחנת דלק, יספק האחראי למתן השירות את השירות, בלא המתנה בתור, לבקשת אדם עם מוגבלות הזכאי לכך או אדם המלווה אותו, ורשאי האחראי לדרוש מן האדם עם המוגבלות הצגת תעודת נכה תקפה המציינת את זכאותו להתאמה זו, שהיא אחת מאלה:

(1)תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי, לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית, לרבות אדם על הספקטרום האוטיסטי, שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור 50 אחוזים או יותר, או ילד נכה עם מוגבלות שכלית או נפשית, לרבות ילד על הספקטרום האוטיסטי, לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

(2)בלי לגרוע מהאמור בתקנה 9, ניתן שירות ציבורי לפי תור, למעט תור שההמתנה בו היא במכונית, כגון בכניסה לגן לאומי או תחנת דלק, יספק האחראי למתן השירות את השירות, בלא המתנה בתור, לבקשת אדם עם מוגבלות הזכאי לכך לפי תקנת משנה (א1) ונמצא במקום או לבקשת אדם המלווה אותו באותו מקום, ורשאי האחראי לדרוש מן האדם עם המוגבלות הצגת תעודה תקפה המציינת את זכאותו להתאמה זו, בצירוף הצגת תעודה מזהה, למעט לעניין קטין מתחת לגיל 16.

(א1)זכאי לקבלת שירות בלא המתנה בתור מי שהוא אחד מאלה:

(1)אדם עם מוגבלות נפשית, שכלית או אוטיזם, שבשלה נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 40 אחוזים או יותר לפי חוק הביטוח הלאומי, לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה;

(2)אדם הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים כמשמעותה בסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי, אדם הזכאי לקצבת סיעוד בהיקף כאמור בסעיף 224(א)(א)(4) עד (6) לחוק הביטוח הלאומי, או נפגע עבודה הזכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי;

(3)אדם עם מוגבלות הזכאי להטבה לפי הסכם לעניין גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי או הזכאי לסיוע בניידות לפי הוראת אגף שיקום נכים מס׳ 56.02;

(4)אדם הזכאי למלווה לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) או שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת בשיעור של 100 אחוזים או יותר, לפי תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת);

(5)ילד נכה כהגדרתו בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010;

(6)ניצול שואה שהרשות לזכויות ניצולי שואה הכירה בו לעניין תגמול חודשי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, או נכה הזכאי לתגמול חודשי לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, וכן ניצול שואה שמקבל קצבה חודשית ממדינת חוץ בשל רדיפות הנאצים.

(א2)על אף האמור בתקנת משנה (א), בשירות ציבורי שניתן לתאם מראש, באמצעים נגישים, את המועד לקבלתו, יספק האחראי למתן השירות את השירות לאדם זכאי כאמור בסעיף קטן (א1), שהגיע לקבל שירות במועד שתיאם מראש, בסמוך למועד שתואם כאמור, ורשאי הוא לדרוש הצגת תעודה תקפה המציינת את זכאותו של האדם, בצירוף הצגת תעודה מזהה, למעט לעניין קטין מתחת לגיל 16.

(א3)נותן שירות רשאי לגבש נהלים שיבטיחו יישום של הוראות תקנה זו באופן מכובד ונגיש; נהלים לפי תקנת משנה זו יפורסמו לפי הוראות תקנה 34.

(ב)המוסד לביטוח לאומי, הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, והאגף לשיקום במשרד הביטחון ינפיקו תעודות המעידות על הזכאות של אדם לפי תקנה זו ולפי תקנה 14 לא יאוחר מ־6 חודשים מיום התחילה; בתעודה כאמור לא יפורט סוג המוגבלות או היקפה.

(ב1)משרד הרווחה והביטחון החברתי ינפיק תעודות כאמור בתקנת משנה (ב) לאדם עיוור שזכאי להתאמה לפי תקנה 13 או 14 לפי המידע שנמצא בידיו.

(ג)ניתן שירות לפי תור הנקבע בתיאום מראש, יקבע האחראי למתן השירות את מועד מתן השירות לבקשת אדם עם מוגבלות, ביום ובשעה תוך התחשבות במוגבלותו של האדם; אין באמור בתקנת משנה זו משום חיוב האחראי בהקדמת תור שנקבע לאדם עם מוגבלות לפני מוזמנים אחרים.

(א)אחראי למתן שירות ציבורי המספק שירות במקום ציבורי, לא יגבה ממלווה של אדם עם מוגבלות תשלום בעד הכניסה למקום הציבורי והנאה מן השירות הניתן בו, בכפוף למפורט להלן, ורשאי האחראי לדרוש מהאדם עם המוגבלות הצגת תעודת נכה תקפה המציינת את זכאותו לכך:

(1)גילו של האדם עם המוגבלות הוא 8 שנים לפחות;

(2)המלווה נוכח במקום מתן השירות עם האדם עם המוגבלות;

(3)האדם עם המוגבלות הוא אחד מאלה:

(א)אדם עם מוגבלות נפשית, שכלית או אוטיזם שבשלה נקבעה לו נכות רפואית של 50 אחוזים או יותר לפי חוק הביטוח הלאומי, לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה;

(ב)אדם הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים כמשמעותה בסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי, אדם הזכאי לקצבת סיעוד לפי חוק הביטוח הלאומי, או נפגע עבודה הזכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי;

(ג)אדם הזכאי למלווה לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), או אדם שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת בשיעור של 100 אחוזים או יותר לפי תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת);

(ד)ילד נכה כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי;

(ה)ניצול שואה שהרשות לזכויות ניצולי שואה הכירה בו לעניין תגמול חודשי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, או נכה הזכאי לתגמול חודשי לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, וכן ניצול שואה שמקבל קצבה חודשית ממדינת חוץ בשל רדיפות הנאצים.

(ב)בתעודה לפי תקנה משנה (א)(3)(א) או (ב) לא יפורט סוג המוגבלות או היקפה.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), היה השירות כרוך במתן שירות פרטני למלווה, כגון הקצאת מושב, חדר, מקום או שירות אישי מסוים, יהיה האחראי פטור מחובת מתן פטור מתשלום לפי תקנה זו.

(ד)על אף האמור בתקנת משנה (א), פטר האחראי למתן השירות את האדם עם המוגבלות מתשלום בעד הכניסה למקום והנאה מן השירות שניתן בו, לא יהיה חייב במתן פטור מתשלום בעד המלווה.

(א)חייב יבצע התאמות במעברים שבין פריטי ריהוט, שהציבור עושה בהם שימוש במסגרת קבלת השירות, לרבות מסלולי יציאה, לפי ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן במעברים בין רכיבי ריהוט קבועים (2.12).

(ב)החייב יימנע, ככל האפשר, מהנחת עצמים באופן זמני במעבר נגיש כאמור בתקנת משנה (א), כגון כבלי חשמל צינורות, עציצים וכיסאות; הונחו עצמים במעברים נגישים כאמור, יסמנם החייב בהתאם להוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן במכשולים בדרך (2.9).

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), היו במקום שניתן בו שירות מסלולי יציאה עם עמדות תשלום, כגון קופה במרכול, יבצע החייב את התאמות כאמור בתקנת משנה (א) בכפוף להוראות אלה:

(1)היו במקום מתן השירות עד עשרה מסלולי יציאה, יבוצעו התאמות במסלול אחד לכל הפחות;

(2)היו במקום מתן השירות יותר מעשרה מסלולי יציאה, יבוצעו התאמות נגישות, נוסף על האמור בפסקה (1), באחד מכל עשרה מסלולים לפחות, החל במסלול האחד עשר.

(א)ניתן שירות ציבורי במקום ציבורי שהוא בניין ציבורי חדש, יתקיימו הוראות אלה:

(1)בסמוך לכניסה המיועדת לשימוש הציבור שאינה נגישה לאדם עם מוגבלות, יימצא שלט הכוונה המורה אל כניסה נגישה; כניסה המיועדת לשימוש הציבור שהיא נגישה תשולט בסמל הנגישות הבין־לאומי לפי ת״י 1918 חלק 4;

(2)יותקנו שלטים לצורך הכוונה וזיהוי לפי הוראות סעיף 2.2 בת״י 1918 חלק 4, אם הם נדרשים לפי הוראות התקן האמורות, לפחות לגבי הרכיבים המפורטים להלן: מקומות חניה נגישים, עמדת מודיעין, מעלית, כבש, מדרגות, בתי שימוש; בפסקה זו, ”בתי שימוש“ – גם חדרי שירותים במשמע לפי ת״י 1918 חלק 4;

(3)בשלטים כאמור בפסקאות (1) ו־(2) יתקיימו הוראות סעיפים 2.2.3 ו־2.2.4 בת״י 1918 חלק 4;

(4)הותקן לוח הכוונה, הוא ייראה בבירור מן הכניסה הראשית ויתקיימו בו הוראות סעיף 2.2.4 בת״י 1918 חלק 4;

(5)במסדרון בבניין שמתקיימים בו כל אלה:

(א)יש בו למעלה מחמש כניסות לחדרים ובאותם חדרים ניתן שירות ציבורי מהסוג המפורט בפסקת משנה (ג);

(ב)הכניסות האמורות ממוספרות;

(ג)המסדרון הוא חלק מבניין שניתן בו שירות ציבורי על ידי משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו, המוסד לביטוח לאומי, רשות מקומית, מוסד תרבות, מוסד לחינוך או השכלה שהוראות לפי סימן ז׳ בפרק ה׳1 לחוק אינן חלות עליו, או שירותי הארחה במקום ציבורי לאכסון כהגדרתו בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים, יימצא לצד כל כניסה לחדר או על דלת החדר, אם היא סגורה דרך קבע, שלט מישושי הכולל את מספר החדר כשהוא מובלט לפי ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשילוט מובלט (2.2.6.1); במסדרונות בבניין כאמור יותקנו שלטים מובלטים אלה באותו מיקום ביחס לדלתות החדרים, ככל האפשר; ואולם שירות ציבורי כאמור בפסקה זו, שחייב בהתקנת שילוט מובלט ושקבע כחלק מהשירות מתן ליווי לאדם עם מוגבלות בראייה או שירות החייב לספק ליווי כאמור בתקנה 30 ואותו מלווה מתלווה לאדם עם המוגבלות בזמן שהותו במקום ומסייע לו בהתמצאות במקום והגעה לכל חלקי המקום הנדרשים לאותו אדם לשם קבלת השירות – יהווה ליווי זה חלופה לדרישת השילוט המובלט לפי פסקה זו;

(6)בכניסה לחדרים ולאולמות שמותקנות בהם מערכות עזר קבועות לשמיעה יותקן הסמל הבין־לאומי לשירות נגיש לבעלי לקות שמיעה לפי סעיף 2.2.5 בת״י 1918 חלק 4;

(7)שלטי הכוונה וזיהוי שיותקנו בקשר לכל אחד מאלה יכללו לפחות סמל מתאים: עמדת מודיעין, מעלית, מדרגות ובית שימוש.

(ב)בניין ציבורי קיים –

(1)יחולו הוראות תקנת משנה (א)(1), (2), (3) ו־(6), ולעניין מקום ציבורי לאכסון תחול גם תקנת משנה (א)(5);

(2)הותקנו בו שלטים ערב יום התחילה, ברכיבים המפורטים בתקנת משנה (א)(2) או (5), לא יידרש נותן השירות להתאימם להוראות תקנת משנה (א)(3) או סעיף 2.2.6.1 בת״י 1918 חלק 4;

(3)על אף האמור בפסקה (2), החליף או התקין נותן שירות במקום ציבורי קיים שלט לאחר תחילתן של תקנות אלה, יחולו הוראות פסקה (1) בשלט כאמור.

(ג)בחלקי מקום ציבורי שלגביהם הכניסה לציבור אסורה לפי דין בלא ליווי מטעם האחראי למתן השירות, לא יחולו הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב).

(ד)האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) יחול באתר ובמקום ציבורי שאינו בניין, לפי העניין, לפחות על מקומות חניה נגישים, כניסה לא נגישה ועל מערך מתן שירותים לקהל; בתקנת משנה זו, ”מערך מתן שירותים לקהל“ – מתחם שהוא חלק מאתר או ממקום ציבורי שאינו בניין, שנמצאים בו מבנים המספקים שירותים לציבור, כגון קופה למכירת כרטיסים, בית שימוש, משרד לקבלת קהל, חנויות, שירותי הסעדה וכן הדרכים באותו מתחם המקשרות בין מבנים אלה.

(ה)על אף האמור בתקנת משנה (ד), לעניין חניות נגישות באתר רשאי האחראי למתן שירות לבצע הוראות אלה:

(1)במקום השלטים הנדרשים לפי ת״י 1918 חלק 4, יוצב שלט במקום בולט לצד מקום החניה הנגישה, עם סמל הנגישות הבין־לאומי בגוונים שרשות הטבע והגנים או הקרן הקיימת לישראל עושות בהם שימוש באתריהן;

(2)אין חובה לסמן את פני השטח של מקום החניה הנגיש בסמל הנגישות הבין־לאומי או לצבוע את פני השטח;

(3)כשמקומות החניה הנגישים ממוקמים בניצב לכיוון התנועה, יסומנו גבולות מקום החניה הנגישה בצורה ברורה.

(א)בקומת הכניסה הראשית של בניין ציבורי שהותקנה בו מעלית עם פיקוד יעדים, כהגדרתה בפרט 8.30 בתקנות הנגישות למקום ציבורי חדש יסופק, בקרבת המעלית, הסבר כאמור בתקנת משנה (ב) על אופן השימוש במעלית, לרבות בחירת היעד המבוקש, דרכי זיהוי פתח המעלית והשימוש בכפתור המסומן בסמל הנגישות הבין־לאומי, המותקן בה.

(ב)ההסבר יסופק באמצעות אחד מאלה:

(1)שלט כתוב, תוך שימוש באיורים, שיתקיימו בו הוראות סעיפים 2.2.3 ו־2.2.4 בת״י 1918 חלק 4, והשמעה של ההסבר הכתוב;

(2)מסך שעליו מוקרנת מצגת הכוללת את כל המידע כאמור בתקנת משנה (א), הן באופן חזותי והן באופן קולי; הוצב המסך בסמוך לעמדת שירות (כגון במבואה של מלון), או במקום שעקב אופיו נדרשת בו שמירה על רמה נמוכה של רעש סביבתי, תופעל המצגת על ידי אדם עם מוגבלות באמצעות מתג המאפשר לווסת את עוצמת הקול ושניתן לזיהוי מישושי, חזותי וקולי (כגון נורה וצליל).

(ג)האמצעי שנעשה בו שימוש כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה ניתן לזיהוי על ידי אדם עם מוגבלות ראייה, כגון באמצעות סימן מאתר או אות קולי.

(ד)בתא מעלית במקום ציבורי חדש או בתא מעלית חדש במקום ציבורי קיים, תותקן כריזה קולית, אשר תציין את מספר הקומה עם ההגעה אליה ואת השירותים העיקריים המסופקים בקומה זו, וכל אלה באופן ברור, בקצב איטי, בעוצמה סבירה ובשפה רשמית אחת לפחות הנפוצה באזור שמותקנת בו המעלית; הוראות תקנת משנה זו יחולו על תא מעלית שיותקן לאחר יום התחילה.

(א)ניתן שירות באמצעות עמדות שירות, שאינן עמדות שירות בנויות כמשמעותן בפרט 8.225 לתקנות הנגישות במקום ציבורי חדש או בעמדות שירות בנויות כאמור שהותקנו עליהן תוספות שהן חלק מן העמדה, יתקיימו בהן הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 לעניין עמדות שירות (2.11) בשינויים אלה:

(1)בעמדות שירות בשירות המסופק במקום קיים, שניתן בהן שירות כאמור ציבור מקבלי השירות יושב, יתקיים אחד מאלה:

(א)אם מתאפשר למקבל השירות עם המוגבלות לקבל שירות בזווית אלכסונית מפאת השולחן, עומק החלל החופשי לברכיים בצד של מקבל השירות יהיה לכל הפחות 30 סנטימטרים;

(ב)סך כל עומק החלל החופשי לברכיים בעמדה, בצד של מקבל השירות, יהיה 48 סנטימטרים לפחות, כאשר חלק מחלל חופשי זה יכול שיהיה חלל חופשי לכפות הרגליים, שמידותיו יהיו לפחות אלה: עומקו 23 סנטימטרים, גובהו 23 סנטימטרים ורוחבו 65 סנטימטרים; בעמדה כאמור יהיה ניתן לשלב מדף נשלף או מתקפל בצד מקבל השירות, כך שגובהו יהיה כגובה השולחן, וסך כל עומד החלל החופשי לברכיים ולכפות הרגליים, יהיה כאמור;

(2)סופק שירות באמצעות עמדות שירות שבהן ציבור מקבלי השירות יושב במקום ציבורי חדש או הוחלפו כל העמדות כאמור בשירות המסופק במקום ציבורי קיים, יתקיימו בעמדה הוראות פסקה (1)(ב);

(3)בעמדת שירות שהשירות שניתן בה או בחלק ממנה כאמור מקבל השירות עומד, אשר הותקנה לפני יום התחילה, לא יעלה גובה הדלפק על 110 סנטימטרים בצד שעומד בו מקבל השירות; ואולם אם הותקנה עמדה חדשה או החליף נותן השירות עמדה או ביצע בה שינויים, יהיה גובה העמדה כאמור בת״י 1918 חלק 3.2, ולעניין פסקה זו לא יחולו הוראות סעיף 2.11.3(ו) לת״י 1918 חלק 3.2;

(4)נדרש מאדם לחתום על מסמך כחלק ממתן השירות, יסופק לבקשתו לוח כתיבה לשם החתימה; נדרש מאדם למלא טפסים בכתב ידו במקום שניתן בו השירות, יתאפשר לאדם עם מוגבלות למלא את הטפסים בעמדה שמתקיימות בה הוראות פסקה (1) או באמצעות מדף שמתקיימות בו הוראות תקנה 19(ד), או באמצעות שולחן שמתקיימות בו הוראות תקנה 19(א) והכול לפי העניין; ניתן השירות באמצעות עמדות שירות שציבור מקבלי השירות עומד בהן, ואין בסמוך עמדות שירות שבהן מקבל הציבור שירות בישיבה, רשאי נותן השירות להתקין מדף נשלף או מתקפל בעמדה.

(ב)הוראות תקנת משנה (א) יחולו על עמדה אחת לפחות מכל עשר שניתן בהן שירות זהה.

(ג)בעמדת שירות פתוחה או בעמדת שירות סגורה שקיימת בה מחיצה חלקית בין פני נותן השירות למקבל השירות, אחת לפחות מכל סוג שירות שניתן במקום, תימצא מערכת עזר לשמיעה מסוג לולאת השראה, הכוללת גם מיקרופון חיצוני ואפשרות חיבור לאוזניות; ויכול שמערכת כאמור תותקן בעמדה שלא בוצעו בה התאמות נגישות כאמור בתקנת משנה (א)(1) או (2).

(ד)עשרה אחוזים לפחות מן המושבים המוצעים למקבלי השירות, בכל העמדות, יהיו מושבים מותאמים ולא פחות ממושב מותאם אחד; ורשאי נותן השירות, לבקשת אדם עם מוגבלות, ולפי הצורך, להעביר מושב מעמדה אחת לאחרת.

(ה)בעמדת שירות סגורה אחת לפחות ולא פחות מאחת, שקיימת בה חציצה מלאה בין פני נותן השירות למקבל השירות, מכל עשר כאמור שניתן בהן שירות זהה, תותקן מערכת שמע דו־כיוונית, הכוללת מיקרופון ורמקול בשני צדי המחיצה, בתוספת לולאת השראה הכוללת גם מיקרופון חיצוני ואפשרות חיבור לאוזניות ויימצא מקום להעברת דפי נייר, שטרות או מטבעות, לפי העניין, מצדה האחד של העמדה לצדה השני.

(ו)בעמדת שירות סגורה יסומנו השוליים של פתח החציצה בין נותן השירות לבין מקבלו בניגוד חזותי.

(ז)בעמדת שירות שמותקנת בה מערכת עזר לשמיעה כאמור בתקנות משנה (ג), ו־(ה) –

(1)יימצא סמל המופיע בפסקה זו, המציין כי העמדה נגישה באמצעות לולאת השראה; השלט ימוקם כך שיהיה ניתן להבחין בו בקלות מכל כיוון שממנו מגיעים לעמדה; בסמל יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 4, בסעיפים הדנים בעיצוב שלטים;

(2)יוצגו בשלט הנחיות כלהלן לשימוש במערכת: ”לשימוש במערכת עזר לשמיעה יש להעביר את מכשיר השמיעה למצב T“.

(ח)ניתן שירות לציבור במקום ציבורי באמצעות עמדות שירות שנדרש לבצע התאמות נגישות בהן, יסופק השירות בכל שעות מתן השירות, לפחות, באמצעות עמדת שירות אחת שהותקנה בה מערכת עזר לשמיעה.

(ט)על אף האמור בתקנות משנה (ג), (ה) ו־(ז) יהיה חייב בביצוע התאמות נגישות פטור מביצוע התאמות הנגישות האמורות בהן לגבי שירות מסחר במקום ציבורי, שאינו שירות שנותנת רשות ציבורית או רשת, אשר השטח שניתן בו שירות לציבור הוא פחות מ־150 מטרים רבועים.

(א)הציב אחראי למתן שירות ציבורי שולחן לשימוש הציבור במקום הציבורי שבו מסופק השירות, למעט מקום שמסופק בו שירות הסעדה, יתקיימו בו הוראות תקנה 18(א)(2), ואולם אם הוצבו שולחנות כאמור לפני יום התחילה יתקיימו הוראות כאמור בחמישה אחוזים מהם ולפחות באחד אשר דרך נגישה מובילה אליו; סיפק האחראי גם מושבים לציבור, יהיו לפחות 10 אחוזים מהם ולפחות אחד, מושבים מותאמים.

(ב)סופק שירות לציבור באופן סדיר כאשר נותן השירות יושב מצדו האחד של שולחן ומקבל השירות יושב מצדו האחר, כגון בשולחן משרדי, יתקיימו בשולחן אלה:

(1)תוביל אליו דרך נגישה;

(2)יתקיימו בו הוראות תקנה 18(א)(1)(ב);

(3)יתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 1 הדן בשטח רצפה חופשי לכיסא גלגלים (2.6.1) ויכול ששטח זה יכלול עומק חלל ברכיים וכפות רגליים, כאמור בתקנה 18(א)(1)(ב).

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב), ניתן שירות לציבור בשולחן האמור באופן לא סדיר או ניתן השירות לציבור שאינו עולה על 50 אנשים בחודש, יהיה נותן השירות פטור מביצוע הוראות תקנת משנה (ב), ואולם בשירות חדש שאמור להיות מסופק ליותר מ־50 אנשים בחודש בממוצע, יספק נותן השירות שולחן כאמור עד למועד תחילת מתן השירות.

(ד)מוצבים במקום מתן השירות מדפים לשימוש הציבור, יתקיימו באחד מהם לפחות הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 לעניין עמדה נגישה כאשר מקבל השירות יושב, למעט סעיף 2.11.3(ג), וכן יתקיימו והוראות תקנה 18(א)(1) או (2), לפי העניין.

(ה)הציב אחראי להספקת שירות מחשב לשימוש הציבור על גבי שולחן או מדף כאמור בתקנה זו, יתקיימו בשולחן או במדף הוראות תקנת משנה (ב)(1) עד (3) או הוראות תקנת משנה (ד), לפי העניין, וככל האפשר הוראות תקנה 25 וכן יסופק סיוע סביר בהפעלת המחשב לבקשת אדם עם מוגבלות; הוצב מחשב כאמור לשימוש הציבור בספרייה, יבוצעו בו הוראות כאמור בתקנה 68(א)(4)(ג).

(א)היתה עמדת מודיעין במקום ציבורי שניתן בו שירות ציבורי, יבוצעו בה התאמות הנגישות כאמור בתקנה 18, והוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בעמדות מודיעין (2.3), בשינויים אלה:

(1)במקום ציבורי חדש או בשירות ציבורי חדש הניתן במקום ציבורי קיים תמוקם עמדת מודיעין במקום מרכזי, לפי העניין, כך שיהיה ניתן לזהות אותה בבירור מן הכניסה הראשית וממקומות גישה אחרים למקום המרכזי;

(2)בעמדה תותקן מערכת עזר לשמיעה לפי תקנה 18(ג), (ה) ו־(ז), לפי העניין;

(3)עמדת המודיעין הנגישה תסומן בסמל הנגישות הבין־לאומי לפי הוראות ת״י 1918 חלק 4;

(4)מידע הנמסר לכלל הציבור בעמדת מודיעין, לרבות הדרכה בהתמצאות במקום הציבורי, יסופק בעמדת מודיעין נגישה לאדם עם מוגבלות, בדרכים כאמור בתקנה 29.

(ב)היתה בעמדת המודיעין עמדת מחשב לשירות הציבור, יבוצעו בה התאמות לפי תקנות 18(א)(1) ו־25, לפי העניין.

(ג)לא היתה עמדת מודיעין במקום, יספק החייב מידע לאדם עם מוגבלות על השירות שהוא נותן כאמור בתקנת משנה (א)(4), בעמדת שירות נגישה אחרת, אם קיימת.

(א)שירות הניתן במקום ציבורי שעושה, דרך קבע, שימוש במערכת כריזה קולית לשם מסירת מידע ומתן הודעות לציבור, למעט מערכת כריזה של מעלית, יימסר המידע הקולי בדרכים אלה:

(1)בדיבור איטי וברור ובשפה פשוטה, ככל האפשר, ובלא צלילי רקע בזמן מסירת המידע או מתן ההודעה;

(2)בחיווי חזותי, באמצעות שלט אלקטרוני או מסך, לפי הפירוט להלן:

(א)היה במקום שניתן בו השירות שלט אלקטרוני או מסך, יימסר המידע באמצעותו, כמפורט בתקנה 22;

(ב)לא היה במקום שניתן בו השירות שלט אלקטרוני או מסך, יותקן שלט או מסך כאמור במקום מרכזי; הוראה זו לא תחול על השירותים המפורטים להלן:

(1)שירותי ספורט, בריכות שחייה ואירועי ספורט הנערכים בפני קהל במקום ציבורי פתוח ואשר מספר המושבים בו פחות מ־2,000;

(2)אירועי תרבות או אירועים אחרים המתקיימים באופן חד־פעמי, במקום ציבורי פתוח ואשר מספר המושבים בו פחות מ־2,500;

(3)שירותי הצלה הניתנים במקום רחצה מוכרז, כהגדרתו בצו לפי סעיף 3 לחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ״ד–1964.

(ב)בשמורת טבע וגן לאומי, כהגדרתו בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998, פארקים ציבוריים, גני חיות ושירותים דומים, הניתנים בשטח פתוח שנעשה בו שימוש במערכת כריזה קולית דרך קבע, יינתן המידע לפי אופי השירות באחת או יותר מדרכים אלה:

(1)באמצעות שלט אלקטרוני או מסך, אשר יותקן בסמוך לכניסה או לקופה הראשית, לפי העניין;

(2)במסרון, לבקשתו של אדם עם מוגבלות שמיעה.

(א)הוצג לציבור בשלט אלקטרוני או במסך מידע המתחלף לאחר זמן יוצב השלט במקום שממנו ניתן לקרוא את הכיתוב בקלות; מסביב לשלט יהיה שטח פנוי ברוחב 2 מטרים בחזית השלט, ומטר אחד לפחות בצדיו ולא יוצבו עצמים המסתירים את הכיתוב בשלט.

(ב)ניתן מידע במערכת כריזה חזותית בלבד, יסופק המידע לבקשת אדם עם מוגבלות באמצעות קול, לרבות בעל פה.

(א)במקום שממתין בו הציבור לקבלת שירות ציבורי או להזמנתו, יספק החייב, ככל האפשר סמוך לעמדת השירות, מושבים, כמפורט להלן:

(1)מושבים לציבור האנשים עם מוגבלות כמספר עמדות השירות במקום;

(2)מקומות המתנה לאנשים המתנייעים בכיסא גלגלים בשיעור של כ־4 אחוזים ממספר עמדות השירות במקום, ולא פחות ממקום המתנה אחד;

(3)עשרה אחוזים לפחות מסך כל המושבים כאמור בפסקה (1) יהיו מותאמים ולא פחות ממושב מותאם אחד;

(4)תוצאת חישוב לפי פסקאות (2) או (3) תעוגל כלפי מעלה למספר השלם הקרוב.

(ב)במקום ציבורי שהוא בניין שמרחק ההליכה בו מן הכניסה ועד הנקודה המרוחקת ביותר, במפלס אחד, עולה על 60 מטרים, יתקין החייב, לאורך דרך נגישה, מושבים לצורך מנוחה, לפי אלה:

(1)מושב ראשון יותקן במרחק הליכה של 50 מטרים לכל היותר מן הכניסה; מושבים נוספים, אם נדרשים, יותקנו במרחק הליכה של 50 מטרים לכל היותר זה מזה;

(2)יהיה בהם מקום ישיבה לשני בני אדם לכל הפחות;

(3)יתקיימו בהם הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף 2.10 לעניין אזורי המתנה;

(4)הם יותקנו כך שלא יהוו מכשול כמשמעותו בת״י 1918 חלק 1; בדרך נגישה בשטחי פנים במקום ציבורי שהוא בניין שעובר בה מספר גדול של אנשים, יותקנו המושבים כך שלא יהוו מכשול למעבר הציבור.

(א)חייב המספק שירות שנדרשת בו החלפה או מדידה של בגדים כחלק מן השירות, כגון חנויות בגדים, מלתחות במכוני כושר ובריכות שחייה, יספק בכל אחד מן המפלסים שמובילה אליהם דרך נגישה במקום שניתן בו השירות, ושקיימים בהם תאי הלבשה, תא הלבשה אחד לפחות שיבוצעו בו התאמות הנגישות כאמור בת״י 1918 חלק 3.2, בסעיף הדן בתאי הלבשה (2.7).

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), היו במקום שבו ניתן השירות תאי מדידה או החלפה במפלסים שאין דרך נגישה שמובילה אליהם, יסופק לבקשת אדם עם מוגבלות מושב מותאם גם בתא מדידה או החלפה אחד לפחות במפלסים כאמור.

(ג)מתלים בתאי החלפה או מדידה יהיו בניגוד חזותי לסביבה.

(ד)על אף האמור בתקנת משנה (א), החייב בביצוע התאמות נגישות בתאי הלבשה פטור מביצוע הוראת תקנה זו בשירות ציבורי שניתן במקום ששטח השימוש בו על ידי הציבור, לרבות תאי ההלבשה, אינו עולה על 120 מטרים רבועים.

(א)נותן שירות המספק שירות לציבור באמצעות מכונות למתן שירות אוטומטי, כגון מכונות לממכר אוכל ומשקאות, מכונות תשלום, מיתקנים לקבלת מידע, לרבות מדפסות אוטומטיות ומיתקנים שניתנים באמצעותם שירותי בנק, וכן מיתקנים להספקת מים חמים או קרים לשתייה – אך למעט מיתקנים שנועדו לשתייה מהברז במישרין – יספק את השירות כך שהמכונות יהיו נגישות לשימוש עצמאי של אנשים עם מוגבלות לפי פרטים אלה:

(1)החייב יספק מכונות שמתקיימות בהן הוראות ת״י 1918 חלק 4 (2.11), בסעיף הדן במכונות למתן שירות אוטומטי; ואולם חייב בביצוע התאמות נגישות למכונות לתשלום בעד חניה, ולמכונות לשירות אוטומטי שהגישה אליהן היא באמצעות רכב בלבד, יהיה פטור מהספקת מכונות שזיהוי אמצעי ההפעלה בהן נעשה באמצעים מישושיים;

(2)הנחיות ההפעלה למכונה יינתנו בכיתוב בשפה פשוטה, בסמלול ובמידע שמיעתי, לפי העניין;

(3)היתה הפעלת המכונה תלויה בזמן תגובה של המשתמש, לא יפחת זמן התגובה המרבי הנדרש להפעלת המכונה מ־60 שניות לכל פעולה; ואולם במיתקנים שניתנים באמצעותם שירותי בנק, זמן התגובה המרבי לא יפחת מ־45 שניות;

(4)המכונה תסומל בסמל הנגישות הבין־לאומי לפי ת״י 1918 חלק 4.

(ב)ניתן שירות זהה במקום ציבורי אחד, באמצעות יותר ממכונה אחת, יבצע החייב התאמות נגישות כאמור בתקנה זו בשליש מהמכונות ולא פחות ממכונה אחת; ניתן שירות זהה כאמור ביותר ממפלס אחד, יחולו הוראות תקנת משנה זו בכל מפלס שבו ניתן השירות.

(ג)חייב בהתאמות נגישות לפי תקנה זו יבדוק את קיומן וזמינותן של מכונות נגישות כאמור בתקנת משנה (א), שניתן לרכוש או לייבא אותן באופן סביר; לא היו מכונות כאמור בנמצא, יהיה פטור מביצוע תקנה זו.

(ד)האמור בתקנה זו בא להוסיף על הוראות חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים), התשמ״ז–1986, וסימן ג׳, בפרט 8.19 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה.

(ה)למען הסר ספק, אין באמור בתקנה זו כדי לחייב נותני שירות בייצור מכונות אוטומטיות נגישות למתן שירות.

(א)חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יתקין אמצעי עזר ויספק שירותי עזר כדי להבטיח נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות שהוא מספק, כמפורט בפרק זה.

(ב)אין בתקנת משנה (א) כדי לחייב הספקת אמצעי עזר המתואמים אישית למקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, כגון כיסאות גלגלים המותאמים אישית, משקפיים לפי מרשם או מכשירי שמיעה או הספקת שירותי עזר בעלי אופי אישי, כגון סיוע באכילה, היגיינה או הלבשה.

(ג)אין בתקנות אלה כדי למנוע מנותן שירות לספק אמצעי עזר ושירותי עזר נוסף על המנויים בהן.

(א)חייב בביצוע התאמות נגישות יבטיח כי התאמות הנגישות יהיו זמינות ושמישות לאדם עם מוגבלות בכל שעות מתן השירות, זולת אם מתקיימות הפסקות בשימוש עקב תקלות טבעיות או לצורך ביצוע פעולות תחזוקה כאמור בתקנת משנה (ב).

(ב)החייב יבצע פעולות תחזוקה שוטפות להתאמות הנגישות שבוצעו במקום הציבורי ובמיתקניו, לרבות הסרת מכשולים זמניים במעברים נגישים ויבצע פעולות תחזוקה באמצעי העזר הקבועים שנעשה בהם שימוש בשירות; פעולות התחזוקה יבוצעו באופן שיפגע במידה הפחותה ביותר, ככל שניתן, במתן השירות הציבורי.

(ג)בעלים או מחזיק של חניון לא ימנע כניסה לחניון מאדם עם מוגבלות ברכב הנושא תג נכה, ולא ימנע ממנו שימוש בחניה נגישה אשר הוקצתה בחניון על פי כל דין, ובלבד שהאדם עם המוגבלות בא לקבל שירות במקום.

(א)חייב בביצוע התאמות נגישות יבצע בדיקה תקופתית לגבי עמידתם של אמצעי העזר, שירותי העזר לרבות התאמות בשירותי אינטרנט, וכן הנהלים, ההליכים והנוהגים בשירות בדרישות תקנות אלה; בדיקה כאמור תיעשה לפחות אחת ל־5 שנים ממועד סיום ביצוע התאמות הנגישות בשירות לפי תקנות אלה, ולפי כל אלה:

(1)הבדיקה תיעשה לפי התקנות ולפי טופס שיפרסם הנציב ויהיה זמין במשרדו ובאתר האינטרנט של הנציבות;

(2)היה השירות חלק מרשת, תבוצע בדיקה כאמור על ידי הרשת ותאושר בידי מורשה לנגישות השירות;

(3)תוצאות הבדיקה ואישור מורשה לנגישות השירות, לפי העניין, יהיו זמינים, בכל עת, לעיון הציבור אצל החייב.

(ב)החייב יבצע התאמות נגישות לפי תוצאות הבדיקה כאמור ולפי תקנות אלה ולא יאוחר מ־6 חודשים ממועד ביצוע הבדיקה.

(א)מידע הנמסר לכלל הציבור ומידע הנמסר באופן פרטני, על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו, בכתב או בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, מכתבים והודעות, וכן מידע הנמסר באמצעות הטלפון, למעט פרסומות, ולמעט מידע המסופק באמצעות האינטרנט שבוצעו בו התאמות הנגישות לפי סימן ג׳ ולגבי אותן התאמות בלבד, יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות בכפוף לתקנות המשנה שלהלן.

(ב)מידע כאמור בתקנת משנה (א) יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, נוסף על דרכי מסירת המידע הרגילות, באמצעות התאמת נגישות אחת או יותר כמפורט בתקנת משנה (ד), המתאימה למוגבלותו; אמצעי העזר או שירות העזר שבאמצעותו תינתן הנגישות יהיה מטעם נותן השירות, אלא אם כן נאמר אחרת; התאמת הנגישות תינתן בשפות שבהן ניתן המידע לכלל הציבור.

(ג)ההחלטה בדבר אמצעי העזר או שירות העזר אשר באמצעותו יימסר המידע לאדם עם מוגבלות, בכל מקרה נתון, תתקבל על ידי נותן השירות, בכפוף להתאמות שנותן השירות מחויב לספק לפי תקנה זו ולאחר שנותן השירות התייעץ עם האדם עם המוגבלות באשר להתאמת הנגישות המתאימה לו, תוך התחשבות במוגבלותו, באמצעים הטכנולוגיים המצויים ברשותו של האדם עם המוגבלות ובכפוף להוראות לפי סעיף 19יג(א)(2) לחוק לעניין גוף שאינו רשות ציבורית.

(ד)בכפוף לתקנות משנה (ב) ו־(ג) נותן שירות יספק את המידע כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות התאמות נגישות אלה:

(1)דפוס או כתב יד, לרבות כתיבה במחשב;

(2)דפוס נגיש;

(3)דפוס נגיש תוך שימוש בפישוט לשוני בעיצוב ברור ובסמלול לפי העניין ולפי אופי המידע;

(4)קובץ קול (כגון: mp3), כקובץ על גבי cd או dvd או מדיה נפוצה אחרת שניתן להשמעה באמצעות תוכנת קול שבידי מקבל השירות שהוא אדם עם מוגבלות או באמצעות האינטרנט, בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;

(5)בקובץ קול כאמור בפסקה (4) תוך שימוש בפישוט לשוני בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;

(6)קובץ דיגיטלי (כגון: plain text או pdf) הניתן להקראה באמצעות תוכנת הקראה או ניתן להמרה לברייל באמצעות מדפסת או צג ברייל, בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;

(7)באמצעות הקראה מיד עם הגשת הבקשה; היה המידע כתוב על גבי יותר מ־3 עמודים, רשאי נותן השירות לספק את ההקראה במועד שיתואם עם מקבל השירות ולא יאוחר משבוע מיום הגשת הבקשה;

(8)בכתב ברייל, בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;

(9)בסיוע מערכת עזר קבועה או ניידת לשמיעה או מערכת להגברת שמע אישית שבה נעזר האדם עם המוגבלות, לפי העניין, וככל שנדרש לפי תקנות אלה;

(10)באמצעות שירות תרגום לשפת הסימנים, על ידי אדם המיומן בשפת הסימנים, באחת השפות הרשמיות שדובר בה האדם עם המוגבלות, למעט אנגלית, ובהתקיים תנאים אלה:

(א)המידע שנדרש לגביו תרגום לשפת הסימנים הוא מורכב, דורש התדיינות ממושכת ובכל חשיבות גבוהה לענייניו של האדם עם המוגבלות; לדוגמה, בשירותים כספיים או משפטיים;

(ב)הבקשה לקבלת התרגום הוגשה זמן סביר לפני מועד מתן המידע;

(11)באמצעות כל אמצעי עזר או שירות עזר שבו נעזר האדם עם המוגבלות דרך קבע, בסיוע של אדם המלווה אותו ומסייע לו דרך קבע בתקשורת, כגון: תרגום לשפת הסימנים במגע או שימוש בכפפה אינסטרומנטלית המותאמת אישית לאדם;

(12)למידע המסופק לציבור בעל פה, יסופקו התאמות בשפה הולמת, בהתאם למוגבלותו של האדם;

(13)לאדם המסתייע באמצעי תקשורת תומכת וחליפית אישיים, יינתנו שירות או מידע על אודות השירות תוך הסתייעות באמצעים כאמור, לרבות תוך הסתייעות באדם המלווה אותו ומסייע לו דרך קבע בתקשורת;

(14)התאמת נגישות סבירה אחרת.

(ה)על אף האמור בתקנת משנה (ב), חייב בביצוע התאמות נגישות יהיה פטור ממתן התאמות באמצעים כאמור בתקנת משנה (ד)(3) ו־(5) אם המידע שלגביו נדרשת התאמת הנגישות הוא מידע המנוסח בלשון משפטית, כגון חוזים, ציטוט מחיקוק, או מנוסח בלשון מקצועית כגון תשריטים אדריכליים ודוחות מדעיים.

ניתן שירות ציבורי על ידי גוף ציבורי המנוי בפסקאות (1), (2), (5) ו־(7) בהגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 5 לחוק, במקום ציבורי שבו יותר מקומה אחת, ומספר החדרים שבהם ניתן שירות לציבור עולה על עשרה, יספק נותן השירות הציבורי, לבקשת אדם עם מוגבלות אשר הוגשה זמן סביר מראש, מלווה מטעם נותן השירות לאדם עם המוגבלות, אשר יסייע לו בהתמצאות במקום ובהגעה לכל חלקי המקום הנדרשים לו לשם קבלת השירות ויתלווה אליו בכל זמן שהותו במקום.

מותנית קבלת שירות במילוי טפסים בכתב יד, בהקלדה או במסך מגע במקום שניתן בו השירות, יספק החייב סיוע במילוי הטפסים, על פי בקשתו של אדם עם מוגבלות אשר עקב מוגבלותו אינו יכול לכתוב או להקליד, לפי העניין.

(א)נוסף על ביצוע התאמות הנגישות כאמור בתקנה 29, יספק חייב בביצוע התאמות נגישות, לבקשת אדם עם מוגבלות, שירות ומידע על אודות השירות, והכול לפי האמצעים המצויים בידיו של נותן השירות, של מקבל השירות ובהתאם לאופי השירות, גם באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימילה, מסרון, דואר, דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר, והכול לפי האמצעים המצויים בידו של נותן השירות ובהתאם לאופי השירות.

(ב)חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יאפשר לאדם עם מוגבלות לפנות אליו לשם קבלת שירות באחד מן האמצעים כאמור בתקנת משנה (א) המצויים בשימוש החייב, בעת הגשת הבקשה וככל שניתן שירות באמצעות אחד מאותם אמצעים.

(ג)מידע לציבור שהותאם באמצעות דפוס עם פישוט לשוני והקלטה עם פישוט לשוני יסופקו גם באמצעות אתר האינטרנט של החייב, אם אתר אינטרנט קיים.

ניתן שירות לציבור או מידע על אודותיו באמצעות מידע מוקלט במערכת ממוחשבת לניתוב שיחות טלפון, יינתן המידע או השירות, לפי הענין, לאדם עם מוגבלות באמצעות אחת מאלה:

(1)הקלטה, בשפה פשוטה ובקצב איטי, בלא מוסיקת רקע, שתושמע עם תחילת מסירת המידע המוקלט ובכל השפות שניתן בהן המידע לכלל הציבור;

(2)הפניה אל מוקדן שתינתן עם תחילת מסירת המידע המוקלט.

(א)חייב בביצוע התאמות לשירות יפרסם את התאמות הנגישות אשר בוצעו בשירות ובמקומות הציבוריים שניתן בהם השירות, לרבות אמצעי העזר ושירותי העזר המסופקים בשירות לפי בקשה ואופן קבלתם, בדרכים אלה ולפי העניין:

(1)בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;

(2)בהתאמות הנגישות למידע כמפורט בתקנה 29;

(3)לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימילה, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש נותן השירות;

(4)באמצעות אתר האינטרנט של נותן השירות, אם קיים.

(ב)הפרסום כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה באופן שוטף ועדכני, ואולם פרסום ראשון של התאמות הנגישות ייעשה לפי המועד שנקבע לעניין זה בפרק ח׳.

(ג)חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות שמסופקים בו אמצעי עזר ושירותי עזר לפי בקשה המוגשת לפני מועד מתן השירות, כגון אמצעי עזר באירועים לפי סימן ט׳ או סיורים מודרכים לפי סימן י״א, יפרסם את התאמות הנגישות המסופקות בשירות ובמקום הציבורי שהוא ניתן בו, זמן סביר לפני מועד מתן השירות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות לבקש התאמות נגישות כאמור; פרסום כאמור ייעשה לפי תקנת משנה (א) והמידע יימסר בנוסף ולפי העניין גם בדפוס ובעל פה, במקום מתן השירות.

(ד)הופסקה או צפויה להיפסק הספקת התאמת נגישות אחת או יותר בשירות, לתקופה העולה על שבוע ימים, יודיע החייב בה לציבור על כך ועל אמצעי נגישות חלופיים שהוא נוקט בהם כדי לספק את השירות, בדרכים המנויות בתקנת משנה (א) ועל ידי הצבת שלט במקום מרכזי במקום הצבורי שחלה בו ההפסקה האמורה, לפי העניין.

(ה)חייב הפטור מהתאמת נגישות לפי הוראות החוק או הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבנייה, או שהמקום הציבורי שבו הוא נותן שירות פטור מהתאמות נגישות, יפרסם את הפטור ואת ההתאמות החלופיות הקיימות, אם יש כאלה, בדרכים המפורטות בתקנת משנה (א).

בסימן זה –

”חוק מע״מ“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

”מדיה מבוססת זמן“ – כמשמעותה בתקן נגישות אינטרנט;

”מחזור“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מע״מ;

(2)מחזור של עמותה, כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש״ם–1980;

(3)לא התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) – הכנסה כהגדרתה בפקודת מס הכנסה, לרבות הכנסת מלכ״ר, מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה, מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, חברה לתועלת הציבור לפי סעיף 345ח(ט) לחוק החברות, התשנ״ט–1999, או הכנסות ופירות נכסי נאמנות כמשמעותה בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979, שהתקבלו במשך שנת מס אחת;

”מחזור ממוצע“ – ממוצע המחזורים של החייב בשלוש שנות המס האחרונות שלפני מועד הבדיקה, שבהן לא היה המחזור שווה ל־0;

”שירות אינטרנט“ – תכנים בכל תצורה (פורמט) ובכלל זה כתב (טקסט), מסמכים, תמונות או וידאו, המועברים על תשתית רשת האינטרנט והמוצגים למשתמש באמצעות אתרי אינטרנט, מסמכים או יישומים (אפליקציות), שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי או מידע על שירות כאמור;

”תקן נגישות אינטרנט“ – תקן ישראלי 5568 – קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט, על חלקיו השונים ונספחיהם, כתיקונם מזמן לזמן, שעותק שלהם מפורסם באתר מכון התקנים.

(א)חייב יספק התאמות נגישות בשירות אינטרנט, למעט לעניין יישומים (אפליקציות) כמשמעותם בתקנה 35ג ולמדיה מבוססת זמן לפי תקן נגישות אינטרנט בהתאם לקווים המנחים הקבועים בו, ברמה AA, ובכפוף לקבוע בסימן זה.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), יראו חייב שאינו רשות ציבורית, אשר ביצע התאמות נגישות בשירות האינטרנט המסופק על ידו ברמה A להנחיות, עד יום א׳ בחשוון התשע״ה (25 באוקטובר 2014), כאילו עמד בהוראות תקנה זו.

(ג) (1)מסמך שהוכן מיום ו׳ בחשוון התשע״ח (26 באוקטובר 2017) ואילך, כגון מסמך pdf, והועלה לאתר אינטרנט או ליישום של חייב, יהיה נגיש לפי הוראות תקן נגישות אינטרנט הדנות במסמכים וכל עוד אין תקן בעניין, התאמות הנגישות במסמך ייעשו בהתאם לאפשרויות הנגישות הסבירות שניתנות לביצוע במסגרת התוכנה שבה נוצר או נערך המסמך.

(2)על אף האמור בפסקה (1), טופס בשירותי אינטרנט שנועד למילוי במחשב של נתונים או של כל מידע אחר, ומשמש לצורך קבלת שירות, וכן מסמך שהוכן אחרי יום י״ג בחשוון התשע״ו (26 באוקטובר 2015) שבו ניתן הסבר על אודות טופס כאמור, יעמדו בדרישות תקנה זו אף אם הוכן לפני המועד הקבוע בפסקה (1).

(ד) (1)לא יראו סטייה מעמידה בהוראות סימן זה כהפרה של הוראות הנגישות, אלא אם כן נשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה והחייב לא תיקנה בתוך זמן סביר אך לא יאוחר מ־60 ימים מיום קבלת ההודעה.

(2)בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), חייב כאמור בפסקה האמורה יבצע התאמות חלופיות בהקדם האפשרי ממועד קבלת ההודעה כדי להבטיח נגישות לשירות לאדם עם מוגבלות.

חייב שמעלה בשירותי האינטרנט שלו תכנים שמסרו לו צדדים אחרים או שצדדים אחרים מעלים בשירות האינטרנט שלו תכנים, והחייב אינו עורך או מפיק את התכנים כאמור, לא יהיה אחראי על ביצוע התאמות הנגישות בתכנים, ואולם החייב יעמיד תשתית נגישה, לרבות יצירת שדות למילוי מידע באופן נגיש, כגון שדה תיאור תמונות; בתקנה זו, ”עורך או מפיק“ – מי שעורך או מפיק תכנים בעצמו או שהוא רוכש או מקבל תכנים מגוף העורך או מפיק תוכן בעבורו באופן ייעודי ולפי הנחיותיו.

(א)יישומים המיועדים למכשירים שאינם מחשב נייח או מחשב נייד כגון טלפונים חכמים ומחשבי לוח, יעמדו בדרישות תקן ישראלי המיועד ליישומים אלה, ככל שיש תקן כזה.

(ב)לא היה תקן ישראלי כאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות אלה:

(1)הוראות סימן זה יחולו בהתאם לקריטריונים להצלחה הקבועים בתקן נגישות האינטרנט ככל האפשר וככל שהן רלוונטיות ליישומים אלה ולאפשרויות הנגישות הניתנות לביצוע במסגרת מערכת ההפעלה;

(2)הוראות פסקה (1) יחולו בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות;

(3)הנציב רשאי לקבוע בהנחיה לפי תקנה 107 באילו מערכות הפעלה יש לקיים דרישות תקנה זו.

(ג)על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), חייב יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות בשירות הניתן ביישום (אפליקציה), אם הוא מפעיל שירות זהה באתר האינטרנט המותאם לשימוש במכשירים כאמור בתקנת משנה (א) והשירות האמור עומד בדרישות הנגישות בהתאם לתקן נגישות האינטרנט; חייב המפעיל יישום לא נגיש, בהתאם לפטור האמור, יפרסם ביישום קישור נגיש ככל האפשר המפנה לאתר העומד בדרישות הנגישות.

(א)בתקנה זו –

”חוק שידורי טלוויזיה“ – חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005;

”חייב בהנגשת תוכני וידיאו“ או ”החייב“ – חייב שהוא רשות ציבורית או חייב שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון שקלים העורך או מפיק תוכני וידיאו מוקלטים; לעניין זה, תוצאתה של בדיקת מחזור לפי מחזור ממוצע נמוך מ־5 מיליון שקלים חדשים תהיה תקפה לשלוש שנים;

”עורך או מפיק תוכני וידאו“ – עורך או מפיק תוכני וידאו בעצמו או רוכש או מקבל תוכני וידיאו מגוף העורך או מפיק אותם בעבורו באופן ייעודי ולפי הנחיותיו;

”תוכני וידאו“ – וידאו (סרטון) כמשמעותו בתקן נגישות אינטרנט לעניין מדיה מבוססת זמן;

”תכנית“ – תכנית כהגדרתה בחוק שידורי טלוויזיה, החייבת בהתאמות נגישות לפיו.

(ב) (1)חייב בהנגשת תוכני וידיאו יבצע בתכנים אלה התאמות נגישות לפי דרישות תקן נגישות האינטרנט בסעיף 1.2.2 Captions (Prerecorded)‎ [כתוביות (הקלטה מראש)].

(2)לעניין תוכני וידאו שיש בהם מידע על אודות השירות אשר נדרש לצורך קבלת השירות ולא ניתן בחלופה אחרת – יספק חייב בהנגשת תוכני וידיאו חלופה נגישה בכתב (טקסט) או בהקלטה.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1) –

(1)לעניין תוכני וידאו שהם הקלטה של כנס, דיון או הרצאה, רשאי החייב בהנגשת תוכני וידיאו לספק חלופה העומדת בדרישות הנגישות לפי סימן זה כגון מסמך ובו תמלול או פרוטוקול של הכנס, הדיון או ההרצאה האמורים;

(2)חייב בהנגשת תוכני וידיאו שמספק תכנית בשירותי האינטרנט שלו, אחראי לכך שהתאמות הנגישות שבוצעו לעניין התכנית יתקיימו גם בשירותי האינטרנט, אלא אם כן הדבר אינו מתאפשר בשל סיבות טכנולוגיות.

נוסף על האמור בתקנות 34 ו־91(ה), חייב יציין במקום בולט באתר האינטרנט שלו וביישום שהוא מפעיל, אם יש יישום כזה, הצהרה, בהתאם להנחיות הקבועות בתקן נגישות האינטרנט לעניין הצהרת נגישות, הכוללת מידע בדבר התאמות נגישות שביצע וכן פרטי רכז נגישות ודרכי ההתקשרות עמו, אם מחויב למנותו לפי החוק, ופרטים המאפשרים יצירת קשר לצורך הודעה על העדר התאמות נגישות או בקשה לביצוע הנגשה, לרבות דרישה לפי תקנה 35א(ד)(1).

(א)מורשה לנגישות השירות שנוכח, על סמך חוות דעת של איש מקצוע, כי חייב משתמש בשירותי האינטרנט שלו בתשתית (פלטפורמה) או בממשק טכנולוגי שאינם מאפשרים, מסיבות טכנולוגיות, ביצוע התאמה מסוימת הנדרשת לפי סימן זה, רשאי לפטור את החייב מביצועה.

(ב)על פטור כאמור בתקנת משנה (א) יחולו גם הוראות אלה:

(1)הוא יהיה תקף לתקופה של עד שלוש שנים ויהיה ניתן לחדשו לתקופה נוספת של עד שלוש שנים; פטור נוסף מעבר לשתי תקופות אלה יינתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, בידי הנציב או מי מטעמו;

(2)הפטור וחוות הדעת כאמור ייערכו בהתאם לטופס שיפרסם הנציב באתר האינטרנט של הנציבות.

(ג)חייב שקיבל פטור יספק נגישות חלופית ויפרסם בהצהרת הנגישות לפי תקנה 35ה את דבר הפטור ואת ההתאמות החלופיות, ולבקשת אדם עם מוגבלות ימסור לו את הטופס האמור בתקנת משנה (ב).

(ד)חייב יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת בשירותי אינטרנט שהוא מעביר על גבי תשתית של רשת חברתית, אם תשתית זו לא מאפשרת את ביצועה.

(ה)חייב יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות בתכני אינטרנט של שירות אינטרנט שמתקיימים בו תנאים אלה, אלא אם כן אדם עם מוגבלות ביקש ביצוע התאמות נגישות בתכנים האמורים, ולעניין זה לא יחול פרק הזמן הקבוע בתקנה 35א(ד)(1):

(1)הכניסה לשירות האינטרנט מוגבלת לנרשמים לשירות מראש;

(2)רשומים לשירות האינטרנט 500 משתתפים בו־זמנית, לכל היותר.

(ו) (1)בתקופה שעד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021) חייב יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות במסמכים שבהם מידע אישי למקבל שירות שניתן לו בכניסה לאתר המחייבת הזדהות, ובלבד שלבקשת אדם עם מוגבלות, החייב יספק את המסמך בהתאם להוראות סימן זה בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ־14 ימים מיום הגשת הבקשה ולעניין זה לא יחול פרק הזמן הקבוע בתקנה 35א(ד)(1); חייב יאפשר לאדם עם מוגבלות להגיש את בקשתו למסמך באמצעות אתר האינטרנט של החייב;

(2)מסמך כאמור בפסקה (1), שהוכן מיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך, יהיה נגיש לפי הוראות תקן נגישות אינטרנט הדנות במסמכים וכל עוד אין תקן בעניין, התאמות הנגישות במסמך ייעשו בהתאם לאפשרויות הנגישות הסבירות שניתנות לביצוע במסגרת התוכנה שבה נוצר או נערך המסמך.

(ז)חייב שהוא עוסק פטור כהגדרתו בסעיף 1 לחוק המע״מ או שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה.

(ח)האמור בתקנת משנה (ז) יחול גם על חייב שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, עד יום ח׳ בחשוון התשפ״א (26 באוקטובר 2020).

(ט)חייב אשר המחזור הממוצע שלו עומד על 1,000,000 שקלים חדשים או פחות, יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה באתר אינטרנט או יישום שהוא החל להפעיל לפני תחילתן של תקנות אלה, ובלבד שדרכי ההתקשרות אתו לצורך קבלת שירות מפורסמות בשירות האינטרנט שלו או ככל האפשר באתר אינטרנט אחר בהתאם לדרישות הנגישות לפי סימן זה; פטור זה יהיה תקף למשך שלוש שנים מתום שנת המס האחרונה שנכללה בבדיקת המחזור הממוצע של החייב ויהיה ניתן לחדשו כל שלוש שנים.

(י)הוראות סימן זה לא יחולו על פרסומות ובלבד שיש חלופה נגישה למידע על השירות שמופיע בפרסומת.

המספק קו טלפון ייעודי לפניות למוקד בעת חירום, יבצע בקו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כדי לאפשר להם להשתמש בשירות באותה מהירות, נוחות ואיכות שבהן ניתן השירות לכלל הציבור, כמפורט להלן:

(1)באמצעות פקסימילה, דואר אלקטרוני ומסרון;

(2)תוך התאמת הלשון ואופן המענה למוגבלותם.

קיים הליך בידוק ביטחוני במקום ציבורי שניתן בו שירות צבורי, לרבות בכניסה למקום, יבטיח החייב כי הליך הבידוק אינו מונע מאדם עם מוגבלות הגעה למקום הציבורי, כניסה אליו וקבלת השירות באופן שוויוני, מכובד ומוצנע, עצמאי ובטיחותי.

בסימן זה –

”התאמת נגישות“ – אמצעי עזר ושירות עזר לאדם עם מוגבלות;

”חוק חקירת חשודים“ – חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002;

”חוקר“ – שוטר או עובד הציבור שהוסמך לחקור עבירה לפי כל דין;

”חקירה“ – תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה בידי חוקר;

”חשוד“ – מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה;

”מכשיר עזר אישי“ – מכשיר המותאם לאדם עם מוגבלות באופן אישי, ואשר הוא נעזר בו באופן קבוע;

”נחקר“ – חשוד או עד המצוי בחקירה;

”עד“ – אדם הקשור לעבירה או שעשויים להיות לו מידע, מסמכים או חפצים הנוגעים לעבירה, והוא אינו חשוד בביצועה;

”עובד הציבור“ – כהגדרתו בסעיף 39(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996;

”תיעוד חזותי“ – כהגדרתו בחוק חקירת חשודים.

(א)סבר חוקר, לפני תחילת חקירה או במהלכה, בין מיוזמתו ובין בהסתמך על בקשה או על מידע שקיבל, שאדם העומד להיחקר בפניו או שנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות מן המפורטות בטור א׳ בתוספת הראשונה, יקיים את חקירתו של אותו אדם תוך שימוש בהתאמת הנגישות המתאימה, כמפורט לצדה בטור ב׳ לתוספת האמורה, אלא אם כן אמצעי העזר או שירות העזר המתאים אינו בנמצא אף לאחר מאמץ סביר, וחקירת האדם נדרשת באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, למנוע סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.

(ב)אין בתקנה זו כדי –

(1)לחייב את הגוף החוקר לספק לנחקר מכשיר עזר אישי, כמפורט בתקנה 26(ב);

(2)למנוע שימוש בהתאמת נגישות אחרת, המספקת תקשורת עם הנחקר או לנהל את החקירה בלא ההתאמה, לבקשת נחקר או בהסכמתו; נעשה שימוש בהתאמת נגישות אחרת, יתעד החוקר את בקשת הנחקר או את הסכמתו לשימוש באמצעי האחר, לפי העניין.

(ג)הוראות תקנה זו יחולו גם על פעולות חקירה של הגוף החוקר, הדורשות את נוכחות הנחקר, זולת אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המונעות זאת, מטעמים שיירשמו.

(ד)נדרש אדם עם מוגבלות לאשר בחתימתו מסמך, ולא היה מסוגל לחתום עליו בשל מוגבלותו, יציין את הסכמתו או את הסתייגותו בדרך אחרת, שתירשם בידי החוקר.

(ה)אין בתקנה זו כדי לגרוע מן ההוראות החלות לעניין חקירת חשודים לפי חוק חקירת חשודים, חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005 (להלן – חוק הליכי חקירה והעדה), חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955 (להלן – חוק הגנת ילדים), או כל דין אחר לעניין חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות.

(א)אין בהפרת הוראות סימן זה כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה אך ורק מן הטעם שנערכה בלא אמצעי הנגשה.

(ב)בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), אין בהוראות סימן זה כדי לפגוע בזכויות נחקר לפי כל דין.

החייב בביצוע התאמות נגישות במיתקני מעצר או בשירות בתי הסוהר יבצע, נוסף על הוראות תקנות 9 עד 34, את אלה:

(1)התאמות נגישות לעמדות שבהן משוחחים עצירים או אסירים עם מבקרים או עם עורכי דינם, כמפורט בתקנה 18;

(2)התאמות נגישות הנדרשות לפי תקנות אלה לשירות שניתן במיתקן מעצר או במיתקן מאסר ולפעילויות ולשירותים הנלווים הניתנים בהם, לרבות לשירותים רפואיים, שירותי רווחה ושיקום, שירותי תעסוקה, שירותי חינוך ותרבות ושירותי ספרייה, וכן לשירותים הניתנים למבקרים במיתקנים כאמור;

(3)התאמות נגישות ביחידות אכסון מיוחדות שבמיתקני מעצר ובשירות בתי הסוהר, לרבות תאי מעצר ותאי כליאה, לפי המפורט בתקנה 80(א);

(4)ניתנה במיתקן אפשרות לעצירים או אסירים לצפות בטלוויזיה ולהאזין לרדיו, יספק החייב לעציר או אסיר עם מוגבלות, מערכת עזר לשמיעה אלחוטית אישית שכוללת משדר ומקלט אישי לשמיאת קול טלוויזיה ורדיו;

(5)הוסע אסיר או עציר המסתייע בכיסא גלגלים ממיתקן מעצר או ממיתקן מאסר לבית המשפט או למיתקן אחר, יוסע ברכב נגיש לאדם בכיסא גלגלים;

(6)תנאי השהייה במעצר או במאסר, לרבות תנאי השהייה בתא, יותאמו לבקשת אדם עם מוגבלות, בהתאם למוגבלותו, ולפי תיעוד מגורם מוסמך, המומחה בתחום המוגבלות שלגבי המתבקשת ההתאמה, והמעיד על הצורך בהתאמה, אלא אם כן עלול הדבר, לדעת מנהל המיתקן או סגנו, לפגוע באופן השירות לרבות ביטחון בית הסוהר ושלום האסיר או העציר, בהחלטה מנומקת בכתב;

(7)עם מעצרו או מאסרו, לפי העניין, של אדם עם מוגבלות יודיע לו החייב על זכותו לבקש התאמות נגישות לפי תקנה זו, ואת התנאים למתן התאמות אלה; לבקשת עציר או אסיר עם מוגבלות, יימסר לו המידע האמור בדרך נגישה, כמפורט בתקנה 29;

(8)הוראות פרט משנה (33)(3) בפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות מקום קיים יחולו על בית מעצר ועל בית סוהר שהם מקום ציבורי חדש.

(א)הוראות סימן זה יחולו, לפי העניין, על אלה:

(1)בית משפט, בית דין לעבודה, בית דין דתי, בית דין צבאי שהוענקה להם סמכות שפיטה מכוח חוק־יסוד: השפיטה;

(2)בית דין מינהלי, כהגדרתו בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992 (להלן – חוק בתי דין מינהליים);

(3)בית דין, ועדת משמעת או ועדת אתיקה, המוקמים על פי חיקוק;

(4)רשות אחרת שהוענקה לה סמכות שיפוטית או מעין־שיפוטית, כמפורט בחלק 1 בתוספת השנייה;

(5)רשות אשר בסמכותה לקבוע את מצבו הרפואי של אדם עם מוגבלות או את זכאותו לשירותי רווחה, שיקום או בריאות כמפורט בחלק 2 בתוספת השנייה.

(ב)מי שמינה לפי חיקוק ערכאה המנויה בתקנת משנה (א) או מי שהוא הסמיך לכך, לפי העניין, הוא החייב בביצוע התאמות הנגישות לפי סימן זה מטעם הערכאה האמורה, אלא אם כן נאמר אחרת; ואולם לגבי –

(1)בית משפט ובית דין לעבודה – החייב יהיה הנהלת בתי המשפט;

(2)ועדת שחרורים – החייב יהיה שירות בתי הסוהר;

(3)ועדה פסיכיאטרית מחוזית כהגדרתה בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991, ועדת שיקום אזורית כהגדרתה בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000 – החייב יהיה ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות.

נוסף על ביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, יבצע החייב את הוראות תקנות 9 עד 34, לפי העניין, ואולם על אף האמור בתקנה 29, יסופקו התאמות נגישות בדיונים לפי הוראות סימן זה.

בערכאה המנויה בתקנה 42(א)(1) המקיימת הליכים באולם שיוחד לדיוני ערכאה כאמור, יבצע החייב לפי סימן זה התאמות נגישות כמפורט להלן:

(1)יספק לאנשים עם מוגבלות מערכת עזר לשמיעה להנגשת דברי השופטים, באי הכוח, בעלי הדין והעדים לפי פרטים אלה:

(א)מערכת עזר ניידת לשמיעה מסוג Infra Red, לבקשת אדם עם מוגבלות שהוגשה לפי תקנה 47, אך באולם שיש בו יותר מ־40 מושבים או שתפוסתו עולה על 40 איש, תסופק מערכת קבועה לשמיעה, מסוג Infra Red;

(ב)אזור ההגברה יכסה את אזור הישיבה;

(ג)שיעור המקלטים שיסופקו יהיה 4 אחוזים לפחות ממספר המושבים;

(ד)שליש מן המקלטים יהיו מסוג לולאת השראה ושני שלישים מסוג אוזניות, ולכל הפחות שני מקלטי אוזניות ולולאת השראה אחת, לכל אולם;

(ה)מספר מערכות העזר הניידות לשמיעה שיוחזקו בכל מקום שפועלת בו ערכאה שיפוטית, נוסף על מערכת עזר קבועה לשמיעה כאמור בפסקת משנה (א), יעמוד על מערכת עזר ניידת אחת לכל 10 אולמות ולא פחות ממערכת עזר ניידת אחת; התקיימו במקביל כמה דיונים שנדרשת בהם מערכת עזר ניידת לשמיעה במספר העולה על מספר מערכות העזר שהחייב נדרש להחזיק באותה ערכאה – ידאג החייב לספק מערכות עזר נוספות כמספר שנדרש לצורך הדיון;

(ו)באולמות שבהם מותקנת מערכת עזר קבועה לשמיעה, תופעל המערכת עם תחילת הדיונים; המקלטים יוחזקו באולם ויסופקו לפי בקשה;

(2)אולמות שמותקנת בהם מערכת עזר קבועה לשמיעה יסומנו בסמל הבין־לאומי לשירות נגיש לאנשים עם מוגבלות שמיעה, בצד החיצוני של הכניסה לאולם;

(3)בתקופת הביניים, שמיום התחילה עד המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות הנגישות לפי תקנה 44(1)(א), תסופק מערכת עזר ניידת כאמור בתקנה 44(1)(א) במקום שמספר המושבים בו עולה על 40 או שתפוסתו יותר מ־40 איש, ושטרם הותקנה בו מערכת עזר קבועה לשמיעה.