The full text of תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970, in 51 sections.

1.01.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.02.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.03.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.04.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.05.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.06.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.07.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.08.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.09.תיקון: תשס״ז־2, תשע״ג, תש״ף

(בוטל).

1.10.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.11.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.12.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.13.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.14.תיקון: תשס״ז־2, תשע״ג־2, תש״ף

(בוטל).

1.15.בית שימוש בבנין ציבוריתיקון: תשס״ז־2

(א)בבית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו בסעיף 158ב לחוק, יהיה שטח המדור המיועד לנשים ומספר הקבועות שבו בהתאם לקבוע ב”טבלאות סידורים תברואיים מינימליים בבנינים“ שבהל״ת (בפרט זה – הטבלאות), לפי סוג הבנין.

(ב)במוסדות חינוך, בתי תפילה ובמוסדות קהילתיים אחרים, שלגביהם יוכיח מבקש ההיתר, להנחת דעתו של המהנדס ובהתייעצות עם משרד הבריאות, כי מספר הנשים הצפויות להשתמש בבנין שיוקם, קטן ממספר הגברים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לנשים ומספר הקבועות שבו מזה של הגברים, בהתאם לקבוע בטבלאות; ואולם במוסדות חינוך ובמוסדות קהילתיים אחרים בהם מספר הגברים הצפויים להשתמש בבנין קטן ממספר הנשים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לגברים ומספר הקבועות שבו, בהתאם לקבוע בטבלאות.

(ג)בבית שימוש ציבורי, המצוי בחלקו של בנין הפתוח לקהל הרחב, תותקן יחידת החתלה לשימוש הציבור בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 5115 חלק 3 – יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי; יחידת ההחתלה תותקן במדור המיועד לגברים ובמדור המיועד לנשים ובאופן שיהיה נגיש גם לאדם עם מוגבלות; בבית שימוש כאמור שבו קיים גם מדור לגברים ולנשים כאחד, ניתן להסתפק בהתקנת יחידת ההחתלה בו בלבד ובתנאי שלא תיפגע האפשרות להשתמש בתא לפי ייעודו.

1.16.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.17.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.18.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.19.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.20.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.21.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.22.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.23.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.24.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.25.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

1.26.תיקון: תשס״ז־2, תש״ף

(בוטל).

2.01.הגדרותתיקון: תש״ם־3, תשנ״ב, תשס״ב, תשס״ה, תשס״ח־5, תש״ע־3

בחלק זה –

”גובה“ – המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת משנה באותו חלל;

”דירה“ – (נמחקה);

”חדר מגורים“ – (נמחקה);

”חדר שירות“ – (נמחקה);

”חלון“ – פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה;

”חצר חיצונית“ – חצר הגובלת בצד אחד או יותר עם דרך או שטח פתוח אחר;

”יציע“ ו”עליית גג“ – כמשמעותם בתוספת השלישית;

”מטרה עיקרית“ ו”מטרת שירות“ – כמשמעותם של מטרה עיקרית ומטרה של מתן שירותים נילווים כמתואר בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992;

”צינור איוור“ – חלל מוקף קירות המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ולאוויר מזוהם מחדרי השירות וחדרים אחרים בבנין;

”קיר מסך“ – קיר חיצון עשוי ברובו זכוכית;

”רוחב מינימלי“ – מרחק מינימלי בין חלקי בנין הנמדד על ידי ניצב;

”שטח“ – שטח רצפתו של חלק בנין הנמדד בין קירותיו;

”שטח חלון“ – שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות, המינימליות;

”תקרת משנה“ – תקרה לצורך אקוסטיקה או קישוט המותקנת מתחת למפלסה התחתון של תקרה.

2.02.שמירת דינים

הוראות חלק זה אינן באות לגרוע מכוחן של תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן).

2.03.גובה מינימלי של חלקי בניןתיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ח־5, תשפ״ו

(א)גבהו של חלק בנין המפורט להלן בטור א׳ לא יפחת ממספר המטרים (להלן – מ׳) המצויין לצדו בטור ב׳:

(ב)על הגובה המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף 2.04, ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות בגובה נמוך יותר, אם קיומם או הקמתם של קורות, כוכים, ארובות אוויר וכיוצא באלה מצדיקים זאת.

(ג)בגובה של חלק מבניין יתקיימו גם הדרישות בפרטים 3.1.2.5, 3.2.2.4, 3.8.2.2 ו־3.2.1.4 בחלק ג׳.

2.04.שטח מינימלי של חלקי בנין ורוחב מינימלי בין קירותתיקון: תש״ם־3, תשנ״א, תש״ף־2, תש״ף־3

(א)שטחו של חלק בנין המפורט להלן בטור א׳ לא יפחת ממספר המטרים המרובעים (להלן – מ״ר) המצויין לצדו בטור ב׳ והרוחב המינימלי בין קירותיו לא יפחת ממספר המ׳ המצויין לצדו בטור ג׳:

(ב)מדידת הרוחב תבוצע בגובה של 1.20 מטר מעל הרצפה ובין הציפויים.

(ג)על הרוחב המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק בלבד שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף קטן (א), ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות ברוחב קטן יותר.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), הרוחב המזערי בין קירותיו של חדר מגורים הבנוי ממכולה ימית לא יפחת מ־2.20 מטרים.

2.05.תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־5

(בוטל).

2.06.רוחב מינימלי של חנות

לא יפחת רחבה של חנות מ־3.00 מ׳.

2.07.גובה מקסימלי של חנות באזור מגורים

לא יעלה גבהה של חנות באזור המגורים על 4.50 מ׳.

2.08.יציע בחנות

לא ייבנה יציע בחנות אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:

(1)גבהה של החנות לא יפחת מ־4.75 מ׳;

(2)פתחי האוויר של החנות יהיו בגובה של 1.95 מ׳ לפחות מעל רצפת היציע או תהיה בחנות מערכת אוויר מלאכותית;

(3)רצפת היציע, המדרגות המובילות אליו, מעקה המדרגות, למעט בית האחיזה שלו, ייבנו מחמרים בלתי דליקים ובדיקת אי דליקותם תיערך בהתאם לתקן;

(4)שטחה של רצפת היציע לא יעלה על אחוזי שטח החנות המפורטים להלן:

2.09.יציע בדירה

לא יעלה שטחו של יציע בדירה על ¹⁄₃ שטח החדר שבו ייבנה.

2.10.דירת מרתף

בכפוף לתכנית מאושרת לא תיבנה דירת מרתף אלא אם נתקיימו לגביה תנאים אלה:

(1)לארכו של קיר חיצון של הדירה יהיה שטח פתוח שמפלסו נמוך ב־15 ס״מ מרצפת הדירה;

(2)שטח פתוח כאמור יהיה מרוצף ומנוקז ורחבו לא יפחת מ־3.00 מ׳;

(3)גבהה של תחתית תקרות חדרי המגורים והמטבח בדירה, מעל פני הקרקע או הרחוב הגובלים, לא יפחת מ־1.50 מ׳.

2.11.חצר חיצונית פתוחה

(א)עולה עמקה של חצר חיצונית פתוחה, הנמדד בקו אפקי ניצב לחזיתה, על מ׳ אחד, לא יפחת רחבה מ־2.00 מ׳.

(ב)עמקה של חצר כאמור לא יעלה על כפליים רחבה.

(ג)רחבה של חצר כאמור לא יהיה מוגבל כאשר עמקה אינו עולה על מ׳ אחד.

2.20.אמצעי איוור ותאורהתיקון: תש״ם־3, תשס״ה

חדר מגורים ומטבח יכילו חלונות הפונים אל אוויר החוץ או למרפסת הסגורה בתריס בלבד.

2.21.גודל חלונות בדירהתיקון: תשנ״ט־3, תשס״ה

(א)לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ־8% משטח רצפת החדר.

(ב)לא יפחת שטחם הכולל של החלונות במטבח מ־5% משטח רצפת המטבח.

(ג)לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות, למעט חדר ארונות שאין חובה באוורורו, מ־10% משטח רצפת החדר או 0.3 מ״ר, הכל לפי הגדול.

2.22.גודל חלון המופנה למרפסת או למטבחתיקון: תשס״ה

(א)לא יפחת שטח חלון הפונה למרפסת מ־8% מסכום שטח רצפת החדר ו־¹⁄₈ משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת החדר, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.

(ב)לא יפחת שטח החלון במטבח הפונה למרפסת מסכום 5% משטח רצפת המטבח ו־¹⁄₈ משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת המטבח, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.

(ג)אם יש בחדר או במטבח, לפי הענין, חלון אחר מלבד החלון האמור בפרט משנה (א) או (ב) בהתאמה, תחול על שטחם הכולל של החלונות בחדר או במטבח האמורים הוראת פרט משנה (א) או (ב) בהתאמה.

(ד)שטח הפתח במרפסת הסגורה בתריס בלבד לא יפחת משטח הפתח הדרוש לחדר או למטבח הצמודים לה.

2.23.איסור בניית חלון בקירות מסויימיםתיקון: תש״ם־3

לא ייבנה חלון בקיר על קו גבול צדדי או אחורי של נכס.

2.24.חלון הפונה לחצר פנימית בחדר מגוריםתיקון: תש״ם־3, תשמ״ט־2, תשס״ב

לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית בחדר מגורים אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:

(1)החדר יכיל חלון אחר הנפתח אל אוויר החוץ;

(2)החלון ייסגר באופן המונע חדירת עשן;

(3)מלבן החלון ותריסיו –

(א)בחלון המצוייד בתריסים, העשויים פלדה או אלומיניום, יהיו בלתי דליקים;

(ב)העשויים פי.וי.סי. (P.V.C.‎) קשיח יעמדו בדרישות התגובה בשריפה שבתקן הישראלי, ת״י 599 – רפפות פוליוויניל כלורי לתריסים;

(4)החצר הפנימית תהיה מלבנית, ובלבד שארכה לא יפחת מפעם וחצי רחבה;

(5)רוחב החצר האמורה בבנין שגבהו עד 11.00 מ׳, לא יפחת מ־3.00 מ׳; בבנין שגבהו עד 17.00 מ׳ – לא יפחת מ־4.00 מ׳; בבנין שגבהו עולה על 17.00 מ׳ – לא יפחת מ־5.00 מ׳;

(6)פתח או דלת כניסה בגובה 2.00 מ׳ וברוחב 0.90 מ׳ יאפשרו כניסה למשטח החצר מהחוץ;

(7)לחצר תהיה מערכת ניקוז.

2.25.חלון הפונה לחצר פנימית במטבח או בחדר שירות

לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית במטבח או בחדר שירות אלא אם נתקיימו לגבי החצר התנאים המפורטים בסעיף 2.24(4)–(7).

2.26.תיקון: תש״ם־3, תשס״א

(בוטל).

2.27.תאורה ואיוור מרתףתיקון: תשס״ח־5

(א)במרתף שאינו מיועד למגורים לא יפחת שטח חלונותיו מ־2% משטח רצפתו.

(ב)במרתף כאמור שאין בו חלונות יותקנו תאורה ואיוור מלאכותיים שיתקיימו בהם הדרישות לפינוי עשן המפורטות בפרק ה׳ לחלק ג׳.

2.28.תיקון: תשס״ב, תש״ף

(בוטל).

2.40.אמצעי איוורתיקון: תשנ״ח־4

חדר שירות למעט חדר ארונות יאוור באחד האמצעים האלה:

(1)חלון הנפתח לאוויר החוץ או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד;

(2)פתח בדלת אטומה (להלן – צוהר), צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד, צינור מאסף או צינור מצוייד במאוור מיכני (אקזוסטר).

2.41.איוור באמצעות צוהר

אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צוהר:

(1)שטחו של הצוהר לא יפחת מ־0.3 מ״ר;

(2)הצוהר ייבנה מחמרים מעבירי־אור ויהיו בו פתחי איוור.

2.42.איוור באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד

אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד:

(1)הבנין לא יכיל יותר מחמש קומות ובכללן קומת עמודים מפולשת;

(2)החתך האפקי של הצינור יהיה עגול, מרובע, או מלבני;

(3)פתחו העליון של הצינור יזדקף 30 ס״מ לפחות מעל מעקה הגג ויכוסה במכסה ורשת בלתי מחלידה באופן שתימנע חדירתם של מי גשם ובעלי חיים ולא יופרע זרם האוויר בצינור;

(4)שטח החתך האפקי של הצינור לא יפחת מ־140 סמ״ר; ולגבי צינור שיש בו מקומות איחוי – 180 סמ״ר לפחות;

(5)לא יפחת רחבו של צינור בעל חתך אפקי מלבני מ־²⁄₃ ארכו;

(6)פתחו של צינור בחדר שירות יהיה סמוך ככל האפשר לתקרת החדר ושטח חתכו יהיה ניתן לצמצום עד כדי 25 סמ״ר, לשם ויסות זרם האוויר;

(7)בחלק התחתון של דלת חדר שירות או אחד מקירותיו יותקן תריס או חריץ לאיוור ששטחו לא יפחת מ־150 סמ״ר;

(8)הצינור על ציפוייו הפנימי והחיצון יהיו עשויים מחמרים בלתי דליקים; בדיקת אי דליקותם של החמרים תיערך בהתאם לתקן ישראלי ת״י 755;

(9)לכל חדר שירות או לחדרי שירות של דירה אחת יהיה צינור איוור נפרד המזדקף עד לגג.

2.43.איוור באמצעות צינור מאסף

אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור מאסף:

(1)הבנין יכיל יותר מחמש קומות;

(2)התנאים המפורטים בסעיף 2.42(3) יתמלאו לגבי פתחו העליון של הצינור;

(3)קצהו התחתון של הצינור יהיה פתוח לחלל קומת העמודים המפולשת ובאין קומת עמודים כאמור יחובר בקומת הקרקע לתעלה אפקית הנפתחת לשני כיווני חזית הבנין;

(4)הצינור יחובר לחדרי השירות באמצעות צינורות משנה בעלי ברכי מעבר נוחים לזרימת אוויר;

(5)צינור משנה יחובר לצינור המאסף בגובה של קומה אחת מעל פתח כניסתו של צינור המשנה לחדר השירות;

(6)שטחו של החתך האפקי של צינור משנה לא יפחת מ־140 סמ״ר;

(7)צינור משנה יהיה בעל חתך אפקי מרובע או מלבני וארכה של אחת מצלעותיו לא יפחת מ־9 ס״מ;

(8)המרחק האנכי בין ציר פתחו התחתון של צינור המשנה לבין ציר פתח החיבור לצינור המאסף לא יפחת מ־2.20 מ׳;

(9)לא יתחברו שני צינורות משנה לצינור מאסף במישור אפקי אחד, והמרחק האנכי בין החיבורים של שני צינורות כאמור לצינור מאסף לא יפחת מ־25 ס״מ;

(10)הוראות סעיף 2.42 יחולו לגבי צינור משנה בשינויים המחוייבים לפי הענין;

(11)מספר צינורות המשנה המחוברים לצינור מאסף לא יעלה על המספר הנקוב בלוח שלהלן:

בלוח זה, ”גובה אפקטיבי של צינור מאסף“ – גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים של צינורות המשנה הנמדדים מפתחי כניסת אוויר מחדרי שירות עד לפתח העליון של הצינור המאסף מעל הגג;

(12)חתכו האפקי של צינור מאסף יהיה מרובע או מלבני;

(13)שטחו של החתך האפקי של צינור מאסף יהיה מ־300 עד 500 סמ״ר;

(14)בצדו של צינור מאסף בחלקו העליון והתחתון יהיה פתח ניקוי ששטחו לא יפחת מ־400 סמ״ר.

2.44.איוור באמצעות מאוור מכני (אקזוסטר)תיקון: תשנ״ח־4

חדר שירות שאין בו חלון הנפתח אל אוויר החוץ ואינו מאוור באמצעים המפורטים בסעיפים 2.41–2.43, למעט חדר ארונות, יאוור באמצעות צינור נפרד או צינור מאסף המצוייד במאוור מיכני.

2.45.צינור נפרד מצוייד במאוור מיכני

צינור איוור נפרד המצוייד במאוור מיכני זעיר בפתח כניסתו לחדר שירות יותקן באחת הדרכים האלה:

(1)צינור העובר אנכית מחדר שירות ומזדקף מעל הגג;

(2)צינור העובר אפקית מחדר שירות אל אוויר החוץ דרך קיר חיצון;

(3)צינור כאמור בפסקה (2) שאליו יכול שיסתעף צינור משנה לאיוור המטבח של אותה הדירה.

2.46.צינור מאסף מצוייד במאוור מיכני חשמלי

(א)צינור מאסף ללא פתח תחתון שפתחו העליון מזדקף מעל הגג, יצוייד במאוור מיכני חשמלי משותף לאיוור חדרי השירות בבנין.

(ב)חתך של צינורות המשנה המתחברים אל צינור מאסף כאמור מחדרי השירות, יותאם ליצירת כוח ספיגה וחילופי אוויר אחידים בכל חדרי השירות בבנין.

(ג)הוראות סעיף 2.43, למעט פסקאות (3) ו־(11) שבו, יחולו לגבי צינור מאסף כאמור.

2.47.מספר החלפות אוויר לשעה בחדר שירות

מספר החלפות אוויר בחדר שירות המאוור במאוור מיכני יהיה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 2.61.

2.60.מערכת איוור מלאכותית בבניינים מסויימיםתיקון: תשמ״ט־2, תשס״ה

(א)אם בריאותם של בני־אדם המשתמשים בבנין או בחלק ממנו עלולה להיפגע מחמת ריבוי עשן, אבק, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה או אם שוכנע המהנדס, כי מטעמי תכנון או הנדסה לא ניתן בנסיבות הענין לקיים לגבי הבנין או חלק ממנו את הוראות סימנים ג׳ ו־ד׳ לחלק זה, תותקן בו או בחלק ממנו, לפי הענין, מערכת איוור מלאכותית.

(ב)מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תותקן בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1001 חלק 1 – בטיחות אש: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.

2.61.מספר החלפות אוויר לשעהתיקון: תשנ״ט־3

מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תחליף במשך שעה את האוויר בחלקי הבנין המפורטים להלן בטור א׳ לא פחות ממספר הפעמים המצויין לצדם בטור ב׳:

2.62.סגר בהסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה

לא תותקן מערכת איוור מלאכותית אלא לפי תנאים אלה:

(1)במקום ההסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה יותקן סגר הסוגר הרמטית את צינור המשנה והמונע חדירת עשן דרכו;

(2)סגר כאמור ייבנה מחמרים בלתי דליקים והידית שלו תותקן בצידו החיצון של צינור המשנה ומחוץ לחלק הבנין שאליו הוא מוביל.

2.80.תאורה מלאכותית בחדר שירות

בחדר שירות שאין בו אור טבעי תותקן תאורה מלאכותית בעוצמה של 100 לוקס הנמדדת על־פני מישור המורם 75 ס״מ מעל פני הרצפה.

2.81.תאורה מלאכותית בהתאם ל־I.E.S. Codeתיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5

בחלק מבנין למעט חדר שירות, שאינו מואר די צרכו באור טבעי, תותקן תאורה מלאכותית שעצמתה על־פני מישור גלוי המורם 75 ס״מ מעל פני הרצפה תהיה בהתאם לעוצמת התאורה והתנאים המפורטים בתקנון האגודה הבריטית להנדסת התאורה, לונדון, (I.E.S. (Illuminating Engineering Society) Code), לפי המהדורה האחרונה; בעוצמת התאורה המלאכותית תתקיים גם הדרישה בסימן ט״ז בפרק ב׳ לחלק ג׳.

2.85.פתחי איוורתיקון: תשס״ח־5

חדר מדרגות יאוור באמצעות פתח הכניסה לבניין ופתחים באחד מקירותיו החיצוניים או בתקרתו העליונה.

2.86.תיקון: תשס״ח־5, תש״ף

(בוטל).

2.87.תיקון: תשס״ח־5, תש״ף

(בוטל).

2.88.תיקון: תשס״ח־5, תש״ף

(בוטל).

2.90.הגדרותתיקון: תש״ם־3, תש״ס

בסימן זה, ”דלת“ – דלת כניסה ראשית בדירת מגורים, לרבות הכנף והמלבן.

2.91.דלתתיקון: תש״ם־3, תש״ם־4, תשנ״ו־2, תשנ״ו־5

דלת תהא אחת מאלה:

(1)דלת עץ לבודה בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 23 חלק 3 עבור דלת משופרת, או דלת מעץ מקשי בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 23 חלק 4 עבור דלת חוץ.

(2)דלת העשויה מפלדה שנתקיימו בה כל אלה:

(א)כנף הדלת בנויה משני לוחות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר כל לוח;

(ב)הלוחות חוברו בריתוך באמצעות 5 צלעות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר במרחקים שווים בערך לכל אורך הכנף;

(ג)מלבן הדלת (המשקוף והמזוזות) יהא עשוי פלדה בעובי של 1.15 מילימטר;

(ד)המלבן יהא מעוגן בקיר באמצעות 5 מסמרים מפלדה בקוטר של 9 מילימטרים כל אחד, בכל אחת ממזוזות המשקוף;

(ה)המשקוף של מלבן הדלת יכול שיותקן על גבי משקוף אחר.

2.92.אמצעי נעילהתיקון: תש״ם־3, תש״ם־4, תשס״א

נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטוען כך:

אמצעי (1) –

(א)מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת״י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על־ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת״י 950 (להלן – מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי ובנוסף –

(ב)מנעול עליון עם בריח המוזז באמצעות מנגנון גלילי שיכלול את אלה:

קופסת מנעול, בריח מנעול, לוחית מנעול, לוחית נגדית ופחית מגן, הכל כמפורט בתקן ישראלי ת״י 101, על החמרים והגימור שלהם, זולת מידותיהם שיהיו כמפורט בשרטוט מס׳ 1 שבנספח לתוספת זו;

(ג)המרחק בין שני המנעולים יהיה 500 מ״מ;

(ד)על גבי המנגנון הגלילי תותקן דיסקית מתכת בהתאם לתקן ישראלי ת״י 101;

(ה)במזוזת המלבן המתאים לתקן ישראלי ת״י 23 חלק 2 יותקנו עבור המנעולים, בהתאמה, שתי לוחיות נגדיות, כמפורט בתקן ישראלי ת״י 101;

(ו)במזוזת הדלת, בצד הצירים, יותקנו שני עוקצים העשויים מפין פלדה בעובי 9 מ״מ כל אחד, כמפורט בשרטוט מס׳ 2 שבנספח לסימן זה (להלן בסימן זה – העוקצים);

(ז)במלבן הדלת העשוי עץ יותקנו שני זוויתנים לעוקצים, העשויים מברזל זווית בעובי 2 מ״מ כל אחד, ובו שקע המיועד להכנסת העוקצים.

אמצעי (2) –

(א)מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על־ידי מנגנון גלילי; ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי;

(ב)עומס הכנעה לכל בריח במנגנון המנעול יהיה לפחות 200 ק״ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת שאר הבריחים;

(ג)הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ״מ לפחות; קצות הבריחים הנכנסים למלבן ולמפתן הדלת יהיו מעוגלים ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ״מ לכל בריח;

(ד)במלבן דלת עשוי עץ, יותקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות העשויות פלדה רכה בעובי 2 מ״מ לפחות ובאורך 200 מ״מ; הלוחיות הנגדיות יותקנו כך שיהיו שקועות בעץ המלבן, והברגים המחזקים יהיו שקועים ולא יבלטו מהשטח החיצוני של הלוחיות; כל לוחית תחוזק ב־3 ברגים לפחות; הברגים יהיו בקוטר 4 מ״מ ובאורך 25 מ״מ לפחות;

(ה)מלבן הדלת יחוזק לקיר על־ידי 6 פיני פלדה בקוטר של 10 מ״מ כל אחד; הפינים ייקבעו בשתי המזוזות – 3 בכל אחת.

2.93.תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג־3, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשנ״ו־2, תשנ״ו־5, תשס״א, תש״ף

(בוטל).

2.94.תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשס״א, תש״ף

(בוטל).

2.95.תיקון: תשמ״ו, תשס״א

(בוטל).

2.96.תיקון: תשס״ח־5, תש״ף

(בוטל).

2.100.תיקון: תשס״ה, תש״ף

(בוטל).

2.101.תיקון: תשס״ה, תש״ף

(בוטל).

2.102.תיקון: תשס״ה, תש״ף

(בוטל).

2.103.תיקון: תשס״ה, תש״ף

(בוטל).

2.104.תיקון: תשס״ה, תש״ף

(בוטל).

3.1.1.1.הגדרותתיקון: תשס״ח־5

בחלק זה –

”אגף אש“ – חלק מבניין המופרד מחלקי הבניין האחרים באמצעות אלמנטים עמידי אש כמפורט בתקנות אלה;

”דלת אש“ – דלת עמידת אש למשך זמן שיציין עורך הבקשה ושלא יקטן מ־30 דקות, והמתאימה לתקן הישראלי – ת״י 1212, חלק 1 – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות – לגבי דלתות אש סובבות, ותקן ישראלי ת״י 1212 דלתות אש: עמידות אש – לגבי דלתות הזזה;

”דלת יציאה חיצונית“ – דלת המותקנת בקיר חיצוני והמובילה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב;

”חומר דליק“ – כמשמעותו בתקן הישראלי ת״י 755 תגובות בשריפה של חומרי בניה – שיטות בדיקה וסיווג (להלן – ת״י 755);

”חומר לא דליק“ – כמשמעותו בת״י 755;

”חומר מסוכן“ – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;

”מדרגות לולייניות“ – מערכת מדרגות בעלת –

(1)היטל על פני מישור אופקי בצורת מעגל;

(2)סיפי מדרגות המכוונים אל מרכז המעגל;

כמתואר בתרשים 3.1.1.1 א׳:

תרשים 3.1.1.1 א׳

”מדרגות קשתיות“ – מערכת מדרגות בעלת –

(1)היטל על פני מישור אופקי בצורת אליפסה או חלקי אליפסה, או בצורת חלקי מעגל ברדיוס קבוע או משתנה, לאורך קו עקום רציף;

(2)סיפי המדרגות יהיו מכוונים למרכזי המעגלים או לאליפסות שאליהם הם שייכים;

כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ב׳:

תרשים 3.1.1.1 ב׳

”מדרגות שלח מתחלף“ – מערכת מדרגות בעלת –

(1)היטל על פני מישור אופקי בצורת מרובע או רצף מרובעים סמוכים;

(2)הזווית הנוצרת בין סיפי מדרגות סמוכות היא 45 מעלות;

כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ג׳.

תרשים 3.1.1.1 ג׳

”מהלך משותף“ – חלק מגישה למוצא בטוח שאותו נאלצים לעבור לפני שהוא מתפצל לשתי דרכי מוצא או יותר, כמתואר בתרשים 3.2.15.3;

”מוצא אופקי“ – מעבר מאגף אש אחד לשני באותה קומה בבניין או מעבר בין אגפי אש בשני בניינים סמוכים, כאשר האגפים מופרדים ביניהם באמצעות אלמנט עמיד אש ובאמצעות דלת אש, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א׳ ו־3.2.5.2 ב׳;

”מזקף ראש“ – המרחק האנכי בין מישור שלח אף המדרגה או בין מישור מפלס הליכה לבין החלק הנמוך ביותר של חלק הבניין הנמצא מעליו, כמתואר בתרשים 3.2.2.4;

”מחיצת אש“ – מחיצה המיועדת להגביל את התפשטות האש ושעמידות האש שלה תהיה בהתאם לזמן שנקבע בתוספת זו; ואם לא נקבע זמן אחר – שעתיים לפחות;

”מחיצה ניידת“ – מחיצה שאינה מחוברת לבניין חיבור של קבע והמשמשת להגבלת התנועה של אנשים בתוך בניין או חלק מבניין;

”מטען אש גדול“ – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו עולה על צפיפות האנרגיה של 150 ק״ג עץ למ״ר;

”מטען אש קטן“ – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו אינה עולה על צפיפות האנרגיה של 30 ק״ג עץ למ״ר;

”מיתקן טכני“ – רכיב טכני המסייע לתפעול הבניין, לרבות: לוח חשמל, מונה גז, מיתקן לסילוק אשפה;

”מיתקני בטיחות אש“ – ציוד ומיתקנים המשמשים לכיבוי דליקות ולמניעתן;

”מנהרת שירות“ – חלק אופקי בבניין להעברת צנרת של דלק, חשמל, מים, מיזוג אוויר וכיוצא באלה;

”מעבר“ – חלק מבניין בגישה למוצא בטוח המיועד למעבר אנשים;

”מסעד“ – אלמנט בבניין הנועד למאחז ולסיוע להליכה, לעליה או לירידה של בני אדם;

”מעקה“ – אלמנט בבניין הנועד למנוע נפילת בני אדם ממפלס למפלס;

”מערכת על־לחץ“ – מערכת ליצירת לחץ אוויר בחלל מסוים הגדול מלחץ האוויר בחללים הסמוכים לו במטרה למנוע חדירת עשן מחלקי בניין אחרים;

”מקדם תפוסה“ – שטח רצפה לנפש בחדר או בחלק בניין, הנמדד במ״ר לנפש;

”מרחק הליכה“ – המרחק המרבי הנמדד על נתיב ההליכה בין הנקודה המרוחקת ביותר בקומה לבין דלת האש הקרובה ביותר של מוצא בטוח, או דלת יציאה חיצונית הקרובה ביותר או יציאה מחוץ לבניין, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א׳ ו־3.2.15.1 ב׳;

”מתזים“ – מערכת כיבוי אש אוטומטית במים המותקנת על פי התקן הישראלי ת״י 1596 מערכות מתזים: התקנה;

”פיר שחרור עשן“ – פיר המשרת קומה או כמה קומות בבניין והמשמש לפינוי עשן מתוך חלקי הבניין שהוא משרת, אל מחוץ לבניין; אפשר שהפיר יהיה בלא אמצעים מכניים או עם אמצעים מכניים ואפשר שהוא יכלול גם מרכיבים אופקיים;

”פרוזדור ללא מוצא“ – פרוזדור שצדו האחד סגור למעבר, כמתואר בתרשים 3.2.15.2;

”פרוזדור מוגן“ – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, אשר כל מרכיביו בנויים מאלמנטים עמידי אש, והמופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;

”פרוזדור פתוח מוגן“ – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, הפתוח בקירו החיצון לאוויר החופשי, באופן המונע הצטברות עשן, כמתואר בתרשים 3.2.7.1;

”פתח שחרור עשן“ – פתח המאפשר יציאת עשן אל מחוץ לבניין; אפשר שהפתח יהיה קבוע או עם מנגנון פתיחה אוטומטי;

”רוחב פנוי בפתח“ – הרוחב הפנוי למעבר, בין רכיבי בניין התוחמים את הפתח;

”רום מדרגה“ – המרחק האנכי בין מפלס שלח מדרגה ובין שלח המדרגה שמתחתיה או מעליה;

”שלח מדרגה“ – המרחק האופקי בין אף מדרגה או קצה שלה לבין קו ההיטל האנכי של אף מדרגה או קצה של המדרגה שמעליה, והנמדד בכיוון ניצב לאורך המדרגה, כמתואר בתרשים 3.2.2.5;

”תפוסה“ – מספר בני האדם שעל פיו מחושבים המספר והרוחב של דרכי המוצא;

”ת״י 1001 חלק 2.2“ – תקן ישראלי ת״י 1001 חלק 2.2 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן – בניינים, למעט בנייני מגורים שגובהם עד 12 מטר.

3.1.1.2.תחולה על סוגי בנייניםתיקון: תשס״ח־5

(א)הוראות פרקים א׳ עד ו׳ יחולו לגבי כל סוגי הבניינים.

(ב)לגבי בניין גבוה ורב־קומות יחולו גם הוראות פרק ז׳.

(ג)לגבי בניין מגורים יחולו גם הוראות פרק ח׳.

(ד)לגבי בניין להתקהלות יחולו גם הוראות פרק ט׳.

3.1.2.1.דרך מוצאתיקון: תשס״ח־5

(א)בדרך מוצא בבניין יתקיימו דרישות חלק זה.

(ב)דרך מוצא בבניין, כהגדרתה בתקנה 1, כוללת אחד או יותר ממרכיבים אלה:

(1)גישה למוצא בטוח;

(2)מוצא בטוח;

(3)יציאה.

3.1.2.2.גישה למוצא בטוחתיקון: תשס״ח־5

(א)בגישה למוצא בטוח יתקיימו דרישות חלק זה.

(ב)אורך הגישה למוצא בטוח יהיה לפי האמור בסימן ט״ו בפרק ב׳ כמתואר בתרשים 3.1.2.2.

תרשים 3.1.2.2

3.1.2.3.מוצא בטוחתיקון: תשס״ח־5

מוצא בטוח יכול לכלול אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:

(1)חדר מדרגות מוגן כמפורט בסימן ג׳ בפרק ב׳;

(2)מערכת מדרגות חיצונית כמפורט בסימן ד׳ בפרק ב׳;

(3)מוצא אופקי כמפורט בסימן ה׳ בפרק ב׳;

(4)פרוזדור מוגן כמפורט בסימן ו׳ בפרק ב׳;

(5)פרוזדור פתוח מוגן כמפורט בסימן ז׳ בפרק ב׳;

(6)גג מוגן כמפורט בסימן ח׳ בפרק ב׳.

3.1.2.4.יציאהתיקון: תשס״ח־5

ביציאה יתקיימו דרישות סימן ט׳ בפרק ב׳.

3.1.2.5.גובה מזקף ראשתיקון: תשס״ח־5

בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט במקרים אלה:

(1)תותר התקנת מערכות מכניות, כגון: אלמנטי תאורה, מתזים ושלטים עד לגובה מינימלי של 2 מטרים;

(2)בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה של כל חדר או חלל, גובה מזקף הראש יהיה 2.20 מטרים לפחות ושארית גובה התקרה יהיה 2 מטרים לפחות;

(3)מעל מדרגות, גובה מזקף הראש יהיה כאמור בפרט 3.2.2.4;

(4)על דירת מגורים יחול גם פרט 3.8.2.2;

(5)גובה משקופי דלתות יהיה כאמור בפרט 3.2.1.4.

3.1.2.6.פני מישור ההליכהתיקון: תשס״ח־5

בפני מישור ההליכה בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.1.2.7 ו־3.1.2.8.

3.1.2.7.הפרשי גבהים מקומיים במפלסי רצפהתיקון: תשס״ח־5

הפרשי גבהים במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, יהיו כמפורט להלן:

(1)הפרש גובה במפלסי רצפה לא יעלה על 6 מ״מ, ואולם מותר שההפרש האמור יעלה על 6 מ״מ אך לא יעלה על 15 מ״מ ובלבד שההפרש יהיה קטום ביחס של אורך לגובה 1:2;

(2)הפרש גובה בסיפי דלתות יהיה כמפורט בפרט 3.2.1.5;

(3)היה הפרש מפלסי הרצפות גדול מ־15 מ״מ, המעבר בין המפלסים יהיה באמצעות מעבר משופע, כבש או מדרגות.

3.1.2.8.שיפוע מישור ההליכהתיקון: תשס״ח־5

(א)מישור הליכה ששיפועו גדול מ־5% ייחשב ככבש ויתקיימו בו דרישות סימן י׳ בפרק ב׳.

(ב)השיפוע בניצב לכיוון ההליכה לא יהיה גדול מ־2%.

3.1.2.9.מקדם התנגדות להחלקהתיקון: תשס״ח־5

התנגדות להחלקה של מישור ההליכה תתאים למפורט בטבלה א1 בתקן ישראלי ת״י 2279 – התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה, או שההתנגדות להחלקה תתאים למקדם 0.5, כמפורט בתקן.

3.2.1.1.כלליתיקון: תשס״ח־5

(א)סימן זה יחול לגבי דלתות ופתחים המשמשים למעבר בדרך מוצא.

(ב)הותקן פתח או דלת בדרך מוצא, צורתם תהיה ברורה ונוחה לזיהוי ויתקיימו הוראות אלה:

(1)לא יותקן וילון לפני דלת יציאה באופן שיסתיר את הדלת;

(2)לא תותקן מראה על גבי דלת יציאה או בצמוד לה.

3.2.1.2.אופן מדידת רוחב פנוי למעבר וגובה של דלתתיקון: תשס״ח־5

(א)בדלת חד־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי הקטן ביותר, שבין מישור אגף הדלת הפתוח לגמרי בפתיחה מרבית ובין פאת מזוזת המלבן, הבולטת ביותר כלפי האגף הפתוח, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 א׳.

תרשים 3.2.1.2 א׳

(ב)בדלת דו־אגפית או רב־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין מישורי שני אגפי הדלת הסמוכים זה לזה והפתוחים בזווית ישרה לפחות, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ב׳.

תרשים 3.2.1.2 ב׳

(ג)בדלת הזזה חד־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאה הצדדית של אגף הדלת כאשר היא פתוחה לגמרי ובין מזוזת המלבן שממול, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ג׳.

תרשים 3.2.1.2 ג׳

(ד)בדלת הזזה דו־אגפית, שאגפיה נפתחים משני כיוונים מנוגדים, לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאות הצדדיות של שני אגפי הדלת, כאשר שניהם פתוחים לגמרי, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ד׳.

תרשים 3.2.1.2 ד׳

(ה)בקביעת רוחבה הפנוי למעבר של דלת, לא תיחשב בליטה מקומית של ידיות או של צירים עד 9 סנטימטרים ועד לגובה מרבי של 1.20 מטר ממישור הרצפה, כמתואר בתרשימים 3.2.1.2 ה׳ ו־3.2.1.2 ו׳.

תרשים 3.2.1.2 ה׳

תרשים 3.2.1.2 ו׳

(ו)בקביעת גובהה הפנוי למעבר של דלת, מעל גובה של 1.98 מטרים ממישור הרצפה יותרו בליטות בלא הגבלת רוחב, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ז׳.

תרשים 3.2.1.2 ז׳

3.2.1.3.רוחב הפתח המינימלי של דלתותתיקון: תשס״ח־5

(א)הותקנה דלת בדרך מוצא, הרוחב הפנוי למעבר לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט 3.2.12.4, או מהרוחב הנקוב בטבלה 3.2.1.3 שבפרט משנה (ב), לפי הרחב מבין השניים.

(ב)רוחב הפתח של דלתות שהן חלק מדרך מוצא המפורטות בטור א׳ שבטבלה 3.2.1.3 שלהלן, לא יקטן מרוחב הפתח הנקוב בטור ב׳ שלצדו:

טבלה 3.2.1.3 – רוחב הפתח של דלתות

3.2.1.4.גובה הדלתתיקון: תשס״ח־5

(א)הגובה המינימלי הפנוי למעבר בפתח או דלת יהיה 1.98 מטרים לפחות.

(ב)הגובה יימדד ממישור הרצפה עד תחתית משקוף הדלת.

3.2.1.5.הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף דלתתיקון: תשס״ח־5

(א)בהפרש גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יתקיימו תנאים אלה:

(1)בדלת כניסה ראשית לבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ״מ;

(2)בדלת פנים בבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 15 מ״מ;

(3)בדלת יציאה למרפסת לא מקורה לא יעלה הפרש הגבהים על 60 מ״מ;

(4)על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), עלה הפרש הגבהים על 10 מ״מ, ייקטם סף הדלת ביחס של אורך לגובה 1:2, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 א׳.

תרשים 3.2.1.5 א׳

(ב)פרט משנה (א) אינו חל על הדלתות שלהלן ובלבד שהפרשי הגובה לא יעלה על 250 מ״מ:

(1)דלת כניסה לחדרים טכניים;

(2)דלת יציאה לגג מחדר המדרגות.

(ג)על אף האמור בפרט משנה (א), לגבי המקרים המפורטים להלן יחולו ההוראות שלהלן:

(1)על דירת מגורים צמודת קרקע יחול פרט 3.8.4.5;

(2)אם מסיבות טכניות, אשר לעורך הבקשה אין אפשרות לשנותן, קיימים הפרשי גבהים במשטחי רצפה ביציאה מבניין, מחלק מבניין או מדירה אל המדרכה, תותר התקנת מדרגה אשר גובהה לא יעלה על 200 מ״מ ובתנאי שסיפה יסומן בבירור; אם מישור המדרכה איננו אופקי, יותר להתקין סף לדלת שגובהו איננו אחיד, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 ב׳.

תרשים 3.2.1.5 ב׳

3.2.1.6.כיוון ואופן פתיחה של דלתתיקון: תשס״ח־5

(א)דלת המשמשת למעבר בני אדם בדרך מוצא תהיה סובבת.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א) –

(1)תותר התקנת דלת הזזה אופקית אם תפוסת החדר אינה עולה על 6 אנשים, והחדר לא מכיל חומרים מסוכנים, או שהדבר נקבע מפורשות בחלק זה;

(2)תותר התקנת דלת הזזה או סורג הזזה לפתיחה אופקית או אנכית ובתנאי שיתקיימו בהם כל התנאים האלה:

(א)הדלת תקובע במצב פתוח בזמן שימוש בבניין בידי הציבור;

(ב)על גבי אגף הדלת או בצדה יותקן שלט שבו ייכתב: ”דלת זו חייבת להישאר פתוחה במשך שעות השימוש בבניין בידי הציבור“;

(ג)יהיה ניתן לפתוח ולסגור את הדלת או הסורג מתוך הבניין בלא צורך בידע או במאמץ מיוחד;

(ד)כאשר דרושות שתי דרכי מוצא או יותר, מותר להתקין דלת או סורג במספר שאינו עולה על מחצית מספר דרכי המוצא הנדרש.

(3)על דלת הזזה בדירת מגורים יחול פרט 3.8.4.2.

(4)הוראות סימן זה לא יחולו על דלתות שאינן נדרשות על פי חלק ג׳.

3.2.1.7.דלת הזזה אופקית המתופעלת כדלת סובבת בעת חירוםתיקון: תשס״ח־5

(א)על אף האמור בפרט 3.2.1.6(א), מותר להתקין בדרך מוצא דלת הזזה אופקית הנפתחת אוטומטית על ידי מנגנון חשמלי באמצעות פיקוד מחיישן קירבה, בתנאי שהדלת היא מהסוג המאפשר את פתיחתה בעת חירום כדלת סובבת על ציר צד, ובתנאים אלה:

(1)פתיחת אגף הדלת כדלת סובבת היא בכיוון המילוט;

(2)פתיחת הדלת כדלת סובבת על ציר צד מתאפשרת בכל מצב שבו תהיה הדלת, לרבות מצב פתיחה חלקית כדלת הזזה;

(3)על אגף הדלת יותקן שלט ”דחוף לפתיחת הדלת בעת חירום“;

(4)רוחב הפתח הפנוי בדלת בעת פתיחתה כדלת סובבת על ציר לא יקטן מהרוחב הנדרש לגבי דלת כזו בתקנות אלה.

(ב)בדרך מוצא מאזור המשמש לאחסון או לייצור חומרים מסוכנים לא תותקן דלת כאמור בפרט משנה (א).

3.2.1.8.כיוון פתיחת דלתתיקון: תשס״ח־5

הותקנה דלת בחדר או בחלל אשר תפוסתו גדולה מ־50 אנשים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.

3.2.1.9.כיוון פתיחת דלת מחדר המכיל חומרים מסוכניםתיקון: תשס״ח־5

הותקנה דלת בחדר המכיל חומרים מסוכנים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.

3.2.1.10.בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגותתיקון: תשס״ח־5

(א)במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר, למעט בדירת מגורים שעליה לא חלה מגבלה זו, כמתואר בתרשים 3.2.1.10 א׳.

תרשים 3.2.1.10 א׳

(ב)במצב פתיחה מרבי של אגף הדלת לפרוזדור או למעבר, תותר הבלטת האגף עד 18 סנטימטרים. בליטה זו של הדלת לא גורעת מרוחבו של הפרוזדור כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ב׳ ו־3.2.1.10 ג׳.

תרשים 3.2.1.10 ב׳

תרשים 3.2.1.10 ג׳

(ג)במהלך הפתיחה של אגף הדלת לחדר מדרגות או למהלך מדרגות, רוחב המעבר החופשי במשטח האופקי (הפודסט) לא יקטן ממחצית הרוחב הנדרש של המשטח האופקי (הפודסט); ידית הדלת או אגף הדלת במצב פתוח מרבי לא יבלטו לתוך המשטח האופקי (הפודסט) ביותר מ־18 סנטימטרים; בליטה זו של ידית הדלת לא גורעת מרוחבו של המעבר החופשי כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ד׳ ו־3.2.1.10 ה׳.

תרשים 3.2.1.10 ד׳

תרשים 3.2.1.10 ה׳

3.2.1.11.דלת רשתתיקון: תשס״ח־5

בדלת רשת המותקנת בדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט 3.2.1.6(א), ו־(ב)(1).

3.2.1.12.מנעולים ואמצעי אזעקה בדלתותתיקון: תשס״ח־5

במנעול ובאמצעי אזעקה המותקנים בדלת בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.1.13, 3.2.1.14, 3.2.1.15, 3.2.1.16 ו־3.2.1.17.

3.2.1.13.נעילת דלתות בדרכי מוצאתיקון: תשס״ח־5

(א)דלת המותקנת בדרך מוצא, תהיה ניתנת לפתיחה מכיוון המילוט כאשר הבניין או חלקו מאוכלס; הותקן מנעול, יהיה ניתן לפתוח את הדלת מכיוון המילוט בלא מפתח נשלף.

(ב)בדלת כניסה לדירת מגורים יתקיימו דרישות פרט 2.92.

3.2.1.14.נעילת דלתות בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוחתיקון: תשס״ח־5

(א)בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח והמשרת יותר מארבע קומות, כל דלת תאפשר חזרה מחדר המדרגות לתוך הבניין.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), מותר להתקין מערכת נעילה אשר תמנע חזרה לתוך הבניין ובלבד שיתקיימו כל התנאים האלה:

(1)תותר חזרה מחדר המדרגות לבניין לפחות בשתי קומות שונות דרך דלתות שאינן נעולות, או שתותקן מערכת אוטומטית לשחרור מנעולי דלתות אלו אשר תופעל עם הפעלת מערכת גילוי אש ועשן;

(2)ההפרדה בין הקומות שאליהן ניתן לחזור מחדר המדרגות לבניין, לא תעלה על ארבע קומות כמתואר בתרשים 3.2.1.14;

(3)תותר חזרה לבניין באחת משתי הקומות העליונות או הגג, ובלבד שקומות אלו מאפשרות מעבר למוצא בטוח אחר;

(4)בדלתות המאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות;

(5)בדלתות שאינן מאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות; השלט יכלול את מיקום הדלתות הקרובות ביותר שבכיוון העלייה או בכיוון הירידה, ואשר ניתן להיכנס מהן בחזרה לבניין או לצאת מהן החוצה מהבניין.

(ג)פרט משנה (א) לא חל לגבי בניין שנדרש להתקין בו חדר מדרגות אחד בלבד וכן לא יחול על מערכת מדרגות חיצונית.

תרשים 3.2.1.14

3.2.1.15.דלת הנפתחת אל הגגתיקון: תשס״ח־5

בבניין גבוה ורב־קומות, דלת המאפשרת גישה אל הגג מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח תאפשר כניסה מן הגג לתוך חדר המדרגות.

3.2.1.16.דלת דו־אגפיתתיקון: תשס״ח־5

אם בפתח הותקנה דלת דו־אגפית, בשל חובה הנובעת מחישובי תפוסה, לכל אגף דלת יותקן מנגנון פתיחה עצמאי; אין להתקין מנגנון אשר פתיחתו תלויה בפתיחה של האגף הסמוך אליו.

3.2.1.17.דלת במוצא בטוח ודלת עם מנגנון בהלהתיקון: תשס״ח־5

בדלת המותקנת במוצא בטוח או בדלת שנדרש להתקין בה מנגנון בהלה, לא יותקן כל אמצעי לנעילה אשר ימנע את השימוש בדלת למילוט, למעט אם התקיימו התנאים שבפרט 3.2.1.18.

3.2.1.18.מערכות נעילה מיוחדותתיקון: תשס״ח־5

במערכת נעילה מיוחדת, המותקנת בדלת בדרך מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.1.19 ו־3.2.1.20.

3.2.1.19.דלת מעוכבת יציאהתיקון: תשס״ח־5

(א)מותר להתקין מערכת נעילה מעוכבת (Delayed Egress Lock) על דלת באגף אש שאינו מכיל חומרים מסוכנים, ובלבד שהבניין מוגן על ידי מערכת לגילוי אש בהתאם לת״י 1220 חלק 3 מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות (להלן – ת״י 1220 חלק 3), או המוגן במערכת מתזים, בתנאי שמערכת הנעילה תעמוד באחד מן התנאים אלה:

(1)הנעילה תשוחרר עם הפעלת מערכת המתזים או עם הפעלת גלאי אש או עשן;

(2)הנעילה תשוחרר עם הפסקת החשמל השולט בנעילה;

(3)תהליך שחרור הנעילה שאיננו ניתן לביטול, יחל בתום הפעלת כוח רצוף של 3 שניות על ידית הדלת.

(ב)על הדלת יותקן שלט שבו ייכתב: ”לחץ ברציפות על ידית הדלת עד להישמע אזעקה. הדלת תוכל להיפתח בתוך 15 שניות מרגע הלחיצה“.

(ג)מנגנון הנעילה יהיה על פי תקן.

3.2.1.20.דלת מבוקרת כניסהתיקון: תשס״ח־5

(א)מותר להתקין דלת מבוקרת כניסה בדרכי מוצא, בתנאי שיחולו עליה כל התנאים האלה:

(1)בעת הפסקת חשמל, תשוחרר נעילת הדלת;

(2)בעת הפסקה של זרם החשמל אל מנגנון הבקרה של הדלת תשוחרר נעילת הדלת;

(3)יהיה ניתן לפתוח את נעילת הדלת מבפנים על ידי לחצן חשמלי הממוקם בגובה של 100 סנטימטרים עד 120 סנטימטרים מעל הרצפה ולא רחוק מ־20 סנטימטרים ממשקוף הדלת הסמוך לידית הדלת; במנגנון יתקיימו שאר דרישות הנגישות לפי הסעיף הדן באמצעי הפעלה בת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות; על המנגנון בצד הפנימי ייקבע שלט שעליו כתוב: ”לחץ ליציאה בעת חירום“; הפעלת לחצן חשמלי תגרום לניתוק ישיר של מקור החשמל למנעול וזאת באופן שאינו קשור ללוח הבקרה, והדלת תישאר לא נעולה; נדרש להתקין ידית בהלה, הידית תכלול מנגנון שיבטל את הנעילה ויאפשר את פתיחת הדלת;

(4)אם נדרש להתקין מערכת התראה לגילוי אש ועשן, תתבטל נעילת הדלת בכיוון המילוט עם הפעלת המערכת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן;

(5)אם נדרש להתקין מערכת מתזים או מערכת לגילוי אש, הפעלתם תשחרר את נעילת הדלת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן.

(ב)הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול על דלת מבוקרת כניסה שהיציאה דרכה איננה מוגבלת על ידי מנגנון בקרת הכניסה.

3.2.1.21.ידית בהלהתיקון: תשס״ח־5

(א)בדלת המשמשת ליציאה מחלק מבניין או קומה שתפוסתו גדולה מ־100 איש, יותקן מנגנון בהלה.

(ב)במנגנון הבהלה יתקיימו הדרישות האלה:

(1)המנגנון יהיה מורכב ממוט אופקי באורך מינימלי של מחצית רוחב אגף הדלת, וגובהו יהיה 86 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 120 סנטימטרים מעל הרצפה;

(2)בפרזול בהלה יתקיימו הדרישות המופיעות בת״י 1212 חלק I – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות;

(3)אין להתקין נעילה למנגנון בהלה, למעט מנגנון שנעילתו מבחוץ לא תמנע את פתיחת הדלת מתוך הבניין על ידי לחיצה על הידית.

3.2.1.22.מנגנון לסגירה עצמית של דלתתיקון: תשס״ח־5

(א)במנגנון לסגירה עצמית בדלת, המהווה חלק מסידורי בטיחות אש, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטי משנה (ב) ו־(ג).

(ב)נדרשה דלת להיות סגורה, תצויד הדלת במגיף דלת ולא תקובע במצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open).

(ג)בכל חלק בניין שאינו מכיל חומרים מסוכנים ואשר נדרשת בו דלת אש או דלת עשן, ומסיבות תפעוליות יש לקובעה במצב ”רגיל פתוח“ (Normally open), מותר להתקין בה מנגנון המחזיק את הדלת במצב ”רגיל פתוח“ ובלבד שיתקיימו בה כל התנאים האלה:

(1)הדלת תיסגר מעצמה עם ניתוק המנגנון של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open);

(2)יהיה ניתן לנתק את המנגנון של ”רגיל פתוח“ (Normally Open) ידנית, והדלת תיסגר בעצמה;

(3)מערכת הניתוק האוטומטית של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open) תופעל על ידי מערכת לגילוי אש ועשן המותקנת בהתאם לת״י 1220 חלק 3;

(4)בעת הפסקת זרם החשמל למנגנון הדלת, ינותק המנגנון של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open), והדלת תיסגר בעצמה;

(5)הפעלת מנגנון דלת אחת, עקב קבלת התראה ממערכת גילוי אש ועשן המותקנת בחדר מדרגות מוגן או במוצא בטוח, תגרום להפעלת מנגנוני כל הדלתות המותקנות באותו חדר המדרגות או באותה דרך מוצא בטוח.

3.2.1.23.דלת חשמליתתיקון: תשס״ח־5

במקום שבו דלת נפתחת באמצעות מנוע חשמלי המופעל על ידי אדם או באמצעות זיהוי אדם המתקרב מצד המילוט, התקנתה תהיה כזו, שבעת הפסקת חשמל, תתאפשר פתיחת הדלת ידנית, כדי לאפשר מילוט מן הבניין או שתיסגר לצורך הגנת דרכי המילוט אם נדרש כך בחלק זה.

3.2.1.24.דלת מסתובבתתיקון: תשס״ח־5

הותקנה דלת מסתובבת בדרך מוצא, תותקן בסמוך אליה דלת יציאה סובבת עם פתיחה בכיוון המילוט, המתאימה לדרישות חלק זה.

3.2.1.25.מעצור בדרך מוצאתיקון: תשס״ח־5

במעצור לבקרת כניסה, המותקן בדרך מוצא, יתקיימו דרישות אלה:

(1)בעת הפסקת חשמל יאפשר המעצור מעבר חופשי בכיוון המילוט;

(2)סך הרוחבים של המעצורים לא יספק יותר מ־50% מהרוחב הנדרש בשל התפוסה;

(3)גובה המעצור לא יעלה על 100 סנטימטרים;

(4)רוחב המעצור יהיה 41 סנטימטרים לפחות;

(5)כל מעצור יענה לתפוסה של עד 50 אנשים.

3.2.1.26.דלת במחיצה ניידתתיקון: תשס״ח־5

(א)במחיצה ניידת יתקיימו דרישות פרט 3.2.13.5.

(ב)במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח.

3.2.1.27.צוהר בדלת אשתיקון: תשס״ח־5

(א)בדרך מוצא יותקן צוהר בדלת אש; גודל השטח המזוגג של הצוהר יהיה 0.15 מ״ר לפחות; גובה המפלס התחתון של הצוהר יהיה 80 סנטימטרים לפחות.

(ב)פרט משנה (א) לא יחול על דלתות לחדרים טכניים, חדרי שירות ומחסנים.

3.2.2.1.כלליתיקון: תשס״ח־5

על מדרגות וחדרי מדרגות המשמשים חלק מדרך מוצא יחולו דרישות סימן זה.

3.2.2.2.רוחב של מדרגותתיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3

רוחבן של מדרגות בבניין יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם –

(1)בתוך דירה – רוחבן של מדרגות יהיה 0.80 מטרים לפחות;

(2)בתוך בניין מגורים המכיל עד 2 דירות – רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 0.90 מטרים לפחות;

(3)בבניין שאינו גבוה או רב־קומות, רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 1.00 מטרים לפחות.

3.2.2.3.אופן מדידת רוחב המדרגותתיקון: תשס״ח־5

רוחבן של מדרגות יימדד בהתאם לתנאים האלה:

(1)תחומות המדרגות בין שני קירות ומשני צדיהן מותקנים מסעדים, יימדד הרוחב בין מישורי הציפוי של הקירות, בתנאי שהמסעד לא יבלוט יותר מ־9 סנטימטרים ממישור הציפוי כמתואר בתרשים 3.2.2.3 א׳; אם בליטת המסעד גדולה מ־9 סנטימטרים, יימדד הרוחב מציר המסעד כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ב׳;

תרשים 3.2.2.3 א׳

תרשים 3.2.2.3 ב׳

(2)ניצב קיר בצדן האחד של המדרגות ומעקה בצדן האחר, יימדד הרוחב בין מישור ציפוי הקיר שבו המסעד שאינו בולט יותר מ־9 סנטימטרים ובין ציר בית האחיזה של המעקה, ובלבד שציר בית אחיזה כאמור לא יבלוט יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ מקצה שטח המדרגות החופשי לדריכה כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ג׳; אם בליטת המסעד גדולה מ־9 סנטימטרים, יימדד הרוחב בין צידי שני המסעדים כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ד׳;

תרשים 3.2.2.3 ג׳

תרשים 3.2.2.3 ד׳

(3)אם ניצבים מעקים בשני צדי המדרגות, יימדד הרוחב בין הצירים של שני בתי האחיזה של המעקים, ובלבד שהצירים האמורים לא יבלטו יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ כאמור בפסקה (2) כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ה׳;

תרשים 3.2.2.3 ה׳

(4)בולט ציר אחיזה של מעקה יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ, כאמור בפסקה (2) או (3), יימדד הרוחב בין מישור הציפוי של הקיר ובין קצה שטח המדרגה החופשי לדריכה או בין שני קצות שטח המדרגה החופשי לדריכה, לפי העניין כמתואר בתרשימים 3.2.2.3 ו׳ ו־3.2.2.3 ז׳.

תרשים 3.2.2.3 ו׳

תרשים 3.2.2.3 ז׳

3.2.2.4.מזקף ראש מעל מדרגותתיקון: תשס״ח־5

גובה מזקף ראש מעל מדרגות יהיה 2.10 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד אנכית מעל מישור המקביל למשיק אפי המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.4.

תרשים 3.2.2.4

3.2.2.5.מידות רום ושלח מדרגהתיקון: תשס״ח־5

(א)רום המדרגה יהיה 10 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 17.5 סנטימטרים.

(ב)שלח המדרגה יהיה 26 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.2.5.

תרשים 3.2.2.5

(ג)על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), בבניין ציבורי שלא מותקנת בו מעלית, רום המדרגה לא יעלה על 16.5 סנטימטרים, ושלח המדרגה יהיה 28 סנטימטרים לפחות.

(ד)במהלך מדרגות אחד, לכל אורכו, יהיה גודל אחיד לרום המדרגה וגודל אחיד לשלחה, והיחס ביניהם יהיה לפי הנוסחה: 2 רומים + שלח = 61 סנטימטרים עד 63 סנטימטרים.

(ה)המידות הנקובות בפרט זה חלות על כל המדרגות, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה ובסטיות הביצוע המותרות בפרט 3.2.2.13.

3.2.2.6.מספר המדרגות במהלך אחדתיקון: תשס״ח־5

(א)במהלך מדרגות אחד בתוך הבניין, לרבות מהלך מדרגות אחד בתוך חדר מדרגות, מספר המדרגות יהיה 3 לפחות ולא יעלה על 16; ואולם אפשר שמהלך מדרגות אחד יכלול עד 22 מדרגות, בתנאי שהרום לא יעלה על 15.5 סנטימטרים.

(ב)על דירה בבניין מגורים יחול פרט 3.8.5.2.

3.2.2.7.רכיבי מדרגותתיקון: תשס״ח־5

ברכיבי מדרגות ובחדרי מדרגות, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.2.8, 3.2.2.9, 3.2.2.10, 3.2.2.11, 3.2.2.12, 3.2.2.13.

3.2.2.8.קביעות מבנה המדרגותתיקון: תשס״ח־5

מדרגות המשמשות חלק מדרך מוצא, יהיו בנויות ממבנה קבוע.

3.2.2.9.עמידות אש של מדרגות וכבשיםתיקון: תשס״ח־5

כל מדרגה, משטח ביניים או כבש בבניין יהיו מחומרים לא דליקים למעט חיפוי לרכיבים אלה שעוביו אינו עולה על 16 מ״מ ולמעט שלח, רום, פודסט או כבש עשויים עץ שהעובי שלהם הוא 4.5 סנטימטרים לפחות.

3.2.2.10.משטח אפקי בחדר מדרגותתיקון: תשס״ח־5

במשטח אופקי (פודסט) בחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יתקיימו הדרישות אלה:

(1)רוחב המעבר החופשי במשטח אופקי (פודסט) המשמש לשינוי כיוון התנועה בחדר מדרגות או במהלך מדרגות יהיה לפחות ברוחב המינימלי הנדרש של המדרגות כמתואר בתרשימים 3.2.2.10 א׳ ו־3.2.2.10 ב׳;

תרשים 3.2.2.10 א׳

תרשים 3.2.2.10 ב׳

(2)העומק של משטח אופקי בין שני מהלכי מדרגות הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.20 מטרים לפחות; בפסקה זו [במקור: בפסקה זה], ”עומק“ – המרחק האופקי בין סיפי שתי המדרגות הגובלות עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ג׳;

תרשים 3.2.2.10 ג׳

(3)העומק של משטח אופקי בין קצה מהלך מדרגות ואגף דלת הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.0 מטר לפחות; בפסקה זו, ”עומק“ – המרחק האופקי בין סף המדרגה לבין אגף הדלת הגובלת עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ד׳;

תרשים 3.2.2.10 ד׳

(4)אם דלת נפתחת אל מהלך מדרגות או חדר מדרגות או מהם, ייבנה משטח אופקי משני צדי אגף הדלת; עומק המשטח האופקי נמדד מפני הדלת ובניצב לה כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ה׳.

תרשים 3.2.2.10 ה׳

(5)על אף האמור בפסקה (4) –

(א)בחדרים טכניים ועליות גג בכל בניין, מותר לפתוח דלת בקצה מהלך המדרגות, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות;

(ב)על מרתף ועליית גג של דירת מגורים יחול פרט 3.8.5.5.

3.2.2.11.אף המדרגה וזווית הרוםתיקון: תשס״ח־5

עומק אף המדרגה לא יעלה על 4 סנטימטרים; זווית השיפוע של רום המדרגה לא תפחת מ־60 מעלות.

3.2.2.12.שיפוע השלחתיקון: תשס״ח־5

במדרגות חיצוניות, שיפוע השלח לצורך ניקוז מים, לא יעלה על 2% בכיוון הירידה, ועל ¹⁄₂% בניצב לכיוון הירידה.

3.2.2.13.סטיה מותרת באחידות מידות המדרגותתיקון: תשס״ח־5

במדרגות במהלך אחד, המשמשות חלק מדרך מוצא לא תותר סטייה העולה על 5 מ״מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין מדרגות סמוכות, וסטייה העולה על 10 מ״מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין המדרגה אשר מידתה היא הגדולה ביותר לבין המדרגה אשר מידתה היא הקטנה ביותר.

3.2.2.14.מעקה, מסעד ובית אחיזהתיקון: תשס״ח־5

במעקה, מסעד ובית אחיזה המותקנים בדרכי מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.2.15, 3.2.2.16, 3.2.2.17.

3.2.2.15.בית אחיזה ומעקה במהלך ובחדר מדרגותתיקון: תשס״ח־5

בכל מהלך מדרגות המכיל 3 מדרגות או יותר, יותקן בית אחיזה משני צדי המדרגות; כאשר נדרש מעקה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות פרט זה.

3.2.2.16.בית אחיזה נוסףתיקון: תשס״ח־5

(א)בחדר מדרגות או במהלך מדרגות, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, המרחק אל בית אחיזה לא יעלה על 75 ס״מ כמתואר בתרשימים 3.2.2.16 א׳ ו־3.2.2.16 ב׳.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), עלה המרחק אל בית האחיזה, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, על 75 ס״מ, יותקן מאחז יד נוסף כמתואר בתרשים 3.2.2.16 ג׳.

(ג)עלה רוחב המדרגות על הרוחב הנדרש למילוט, לא תחול הדרישה בפרט משנה (ב) בתחום שאיננו נדרש למילוט כמתואר בתרשים 3.2.2.16 א׳.

תרשים 3.2.2.16 א׳

תרשים 3.2.2.16 ב׳

תרשים 3.2.2.16 ג׳

3.2.2.17.מעקה, מסעד ובית אחיזהתיקון: תשס״ח־5

במעקה, במסעד ובבית אחיזה יתקיימו דרישות ת״י 1142 זולת אם נאמר אחרת בחלק זה.

3.2.2.18.חדר מדרגות בבניין עם קומות תחתיותתיקון: תשס״ח־5

בחדר מדרגות המשרת קומות תחתיות יתקיימו דרישות פרט 3.2.3.3.

3.2.2.19.מדרגות בדירה בבניין מגוריםתיקון: תשס״ח־5

פרט 3.8.5.7 יחול לגבי מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבניין מגורים.

3.2.2.20.מדרגות קשתיותתיקון: תשס״ח־5

מותר להתקין מדרגות קשתיות בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלאו לגביהן התנאים האלה:

(1)הרדיוס הקטן ביותר של הקו העקום לאורך סיפי המדרגות יהיה פי שניים לפחות מרוחב המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 א׳;

תרשים 3.2.2.20 א׳

(2)עומק שלח מדרגה במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה (להלן – סף המדרגה) יהיה 26 סנטימטרים לפחות, באחידות לאורך המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 ב׳;