Skip to main content

Regulations

Section ו of תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, אזורי שיפוט ומקומות־מושב.

This section is in פרק א: הרכב בתי־הדין ומקום מושבם

ו. אזורי שיפוט ומקומות־מושב

(1)אזורי־השיפוט ומקום מושבם של בתי־הדין הרבניים האזוריים ייקבעו מזמן לזמן על־ידי חבר דייני בית־הדין הרבני הגדול ויפורסמו ברבים.

(2)כל בית־דין או דיין רשאי לשבת בעניין מסוים, אם ראה צורך בכך, באיזור־שיפוטו שלא במקומו הקבוע, ושלא באיזור־שיפוטו – ברשות נשיא בית־הדין הרבני הגדול.

תיקון: תשנ״ה

נספח לתקנה ו

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring