Skip to main content

Regulations

Section ח of תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, יותר ממקום אחד.

This section is in פרק ב: מקום המשפט

ח. יותר ממקום אחד

אם לפי הכללים אשר בסעיף הקודם, יותר מבית־דין אזורי אחד נחשב כבית־הדין של מקום הנתבע – הברירה בידי התובע לבחור באחד מבתי־דין אלה. אולם בית־הדין שהעניין הוגש לפניו רשאי – לפי בקשת הנתבע ולאחר שמיעת הצדדים, אם ראה נימוק חשוב לכך – להעביר את הדיון לבית־דין של מקומו האחר של הנתבע.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring