Section 10 of פקודת המיניראלים הראדיואקטיוויים, 1947, עבירות.

(1)כל אדם אשר –

(א)סוכה או כורה, או מנסה לסכות או לכרות, מיניראל ראדיואקטיווי כל־שהוא בתחומי מדינת ישראל ללא רשיון; או

(ב)בהיותו מחזיק ברשיון הוא סוכה או כורה, או מנסה לסכות או לכרות, מיניראל ראדיואקטיווי, שלא מתוך כפיפות ובהתאם לכל דבר או תנאי של רשיונו; או

(ג)בהיותו מחזיק ברשיון – הוא חדל מלמלא אחרי דרישותיו של סעיף 5; או

(ד)מפיק או מנסה להפיק, מישראל מיניראל ראדיואקטיווי כל־שהוא ללא תעודת־היתר; או

(ה)בהיותו מחזיק בתעודת־היתר הוא מפיק, או מנסה להפיק, מישראל מיניראל ראדיואקטיווי כל־שהוא שלא מתוך כפיפות ובהתאם לכל דבר או תנאי של תעודת־ההיתר שלו; או

(ו)משיג, או מנסה להשיג, רשיון או תעודת־היתר באמצעות הרצאת־דברים או הצגת־דברים כוזבות; או

(ז)חדל מלמלא אחרי דרישותיו של סעיף 6,

יאשם בעבירה, ויהיה צפוי – משיתחייב בדין – למאסר של שנתיים או לקנס של חמש מאות לירות או לאותם שני הענשים גם יחד, ומקום שנתחייב בדין בגלל עבירה על פסקאות (ג) ו־(ז), יהיה צפוי גם לקנס של עשר לירות על כל יום שבו נמשכת העבירה.

(2)בית־המשפט שבפניו נתחייב אדם כל־שהוא בדין על עבירה לפי סעיף־קטן (1), יצווה כי כל מיניראל ראדיואקטיווי שנתקבל – או מכשיר סכייה או כרייה ששימש – תוך כדי עשיית פעל כל־שהוא, שבגינו נתחייב אותו אדם בדין, ישמטו לטובת שר הבטחון.