Skip to main content

Law1995

Section 2 of חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה–1995, תוכנו של צו הגבלה.

2. תוכנו של צו הגבלה

תיקון: תשנ״ו, תש״ס, תשס״ד, תשס״ז, תשע״ז, תשפ״ד

(א)מבלי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), התשט״ז–1956, רשאי בית הדין הרבני, בצו הגבלה, לפגוע בזכויות המפורטות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה ובתנאים שיקבע:

(1)לצאת מן הארץ;

(2)לקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי״ב–1952, להחזיק בהם או להאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל;

(3)לקבל, להחזיק או לחדש רשיון נהיגה או לנהוג ברכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה;

(4)להתמנות, להיבחר או לשמש במשרה על פי דין או במשרה בגוף מבוקר כמשמעו בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב];

(5)לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין;

(6)למשוך שיקים מחשבון בנק בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981;

(6א) (א)לפתוח חשבון בגוף פיננסי מפוקח (בפסקה זו – חשבון) או לבצע כל פעולה בחשבון כאמור, בין לבדו ובין עם אחר, לרבות על ידי מיופה כוח בחשבון, או להיות מורשה או מיופה כוח בחשבון של אחר, ורשאי בית הדין להחריג פעולה או סוגי פעולות בחשבון (בפסקה זו – צו הקפאת חשבון);

(ב)על אף האמור בפסקת משנה (א), לא ייתן בית הדין הרבני צו הקפאת חשבון אלא בהתקיים התנאים האלה:

(1)הוא הביא בחשבון את הנזק שעלול להיגרם ממתן הצו למי שפסק הדין ניתן לזכותו, בין השאר בשל אי־תשלום חובות לצדדים שלישיים;

(2)היה בחשבון שותף – הוא נתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו ובחן את האפשרויות העומדות לפניו; לשם כך רשאי בית הדין לתת צו המורה לגוף פיננסי מפוקח למסור לבית הדין מידע שבידו בדבר שם בעלי החשבון, מורשי החתימה בחשבון, מספרי הזהות שלהם, מעניהם, מספרי טלפון ליצירת קשר עימם וכתובות דואר אלקטרוני שלהם;

(ג)על אף האמור בפסקת משנה (א), לא ייתן בית הדין הרבני צו הקפאת חשבון אם מי שנגדו ניתן הצו הוא מורשה חתימה באותו חשבון מכוח ייפוי כוח מתמשך או מכוח צו למינוי אפוטרופוס, בלבד;

(ד)ניתן צו הקפאת חשבון, לא יפעל הגוף הפיננסי המפוקח אלא בהתאם להוראות הצו שהומצא לו;

(ה)בפסקה זו –

”גוף פיננסי מפוקח“ – כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;

”ייפוי כוח מתמשך“ ו”צו למינוי אפוטרופוס“ – כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962;

”שותף“ – שותף או מורשה חתימה בחשבון, שאינו בעל דין בהליך שבו ניתן פסק הדין;

(6ב)לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, לרבות באמצעות אחר; ואם השתתף מי שניתן נגדו הצו בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – לתת הוראות לעניין הפסקת היותו בעל עניין בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה מי שניתן נגדו הצו מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – חבר בתאגיד או חבר הוועד או ההנהלה של אותו תאגיד;

(6ג)לכהן כנאמן או בתפקיד דומה בהקדש;

(6ד)להשתמש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981; דין הגבלה לפי פסקה זו כדין סיום חוזה שירותי התשלום כלפי מי שניתן נגדו צו ההגבלה; לעניין זה, יראו את מועד סיום החוזה בתום יום העסקים שלאחר מועד קבלת צו ההגבלה בגוף הפיננסי המפוקח;

(7)היה האדם שנגדו ניתן צו ההגבלה אסיר או עצור –

(א)לקבל חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 (להלן – הפקודה);

(ב)לקבל ולשלוח מכתבים, למעט כתבי בי־דין או מכתבים לעורך דינו או מעורך דינו, לטוען רבני או מטוען רבני וכן למבקר המדינה או ממבקר המדינה;

(ג)לקבל מבקרים, פרט לאלה: עורך דין, איש דת, טוען רבני, מבקר רשמי, וכן ילדיו הקטינים של האסיר או העצור שבית משפט או בית דין מוסמך קבע הוראות בדבר ביקוריהם; אין בצו הגבלה שניתן לפי פסקה זו למנוע ממנהל בית סוהר או בית מעצר להתיר ביקור של אדם אצל אסיר או עצור אם שוכנע כי יש בביקור כדי להביא לקיום פסק הדין;

(ד)להחזיק חפצים אישיים בבית הסוהר או בבית המעצר, למעט חפצים הדרושים לשם שמירה על בריאותו ומסמכים הקשורים לחקירתו או למשפטו;

(ה)לעבוד בעבודה אשר משולם בעבורה שכר;

(ו)לקנות מצרכים בבית הסוהר או בבית המעצר למעט מצרכים הדרושים לו לשם שמירה על בריאותו;

(ז)להשתחרר שחרור על־תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר לפי סעיפים 2 או 3 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001, למעט שחרור כאמור בשל חולניות מתמדת;

(ח)להשתחרר שחרור מינהלי לפי סימן ט׳1 בפרק ב׳ לפקודה;

(ט)(נמחקה);

(י)להשתתף בכל מסגרת לימודית שמתקיימת בבית הסוהר, על אף האמור בכל דין;

(יא)לקבל, לפי בקשתו, מזון העומד בדרישות כשרות מיוחדות שנקבעו לפי הוראות הפקודה, אשר אינו מסופק לכלל האסירים, ובלבד שהמזון המסופק לכלל האסירים בבית הסוהר כולל מצרכים בסיסיים העומדים בדרישות כשרות כאמור;

(יב)לשהות באגף מיוחד בבית הסוהר המיועד לאסירים שומרי מצוות, על אף האמור בכל דין;

(יג)ללבוש את בגדיו האישיים; הורה בית דין רבני כאמור, יחויב האסיר או העצור ללבוש בגדי אסיר במקומות הציבוריים בבית הסוהר או מחוצה לו.

(ב)בלי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט״ז–1956, ומהוראות סעיף קטן (א), רשאי בית הדין הרבני, בצו הגבלה –

(1)להטיל, על אף האמור בכל דין, עיקול על גמלה או קצבה, המשתלמת על פי חיקוק, למעט גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 (להלן – גמלת הבטחת הכנסה), לשם גביית חוב מזונות המגיעים על פי פסק דין לאשתו או לילדו של מי שניתן נגדו הצו;

(2)לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של מי שניתן נגדו הצו, מיטלטלין או מקרקעין, על רישום עיקול עליהם או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות לכונס הנכסים מה ייעשה בנכס ובפירותיו כל עוד הצו בתוקפו; צו לפי פסקה זו לא יפגע בזכותו של נושה, לרבות כל מי שתלוי במי שניתן נגדו הצו, לרדת לאותם נכסים;

(3)להטיל קנס, במטרה להביא לקיום פסק הדין לגירושין ובשים לב למצבו הכלכלי של מי שנגדו ניתן הצו; קוים פסק הדין, יעמוד הקנס שהוטל בתוקפו, אלא אם כן קבע בית הדין שיש לבטל את הקנס או את חלקו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה–1995⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring