Law1967The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק שירות עבודה בשעת־חירום, תשכ״ז–1967, הגדרות.
This section is in פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות
תיקון: תשל״ג, תשנ״ח, תשס״ה, תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ח, ק״ת תש״ף
בחוק זה –
”שירות עבודה“ – עבודה במפעל חיוני או עבודה במפעל למתן שירותים קיומיים;
”מפעל“ – אחד מאלה:
(1)כל מפעל של תועלת ציבורית, כל עסק של תעשיה, מסחר, תחבורה או חקלאות וכל מוסד חינוך, בין שהוא קיים ובין שהוא עתיד לקום;
(2)עבודה מטעם המדינה או רשויותיה או רשות מקומית, לרבות עבודות ביצורים או בניית מקלטים;
(3)שירותים בין מטעם המדינה או רשויותיה או רשות מקומית ובין שלא מטעמן;
”מפעל חיוני“ – כל מפעל או חלק ממנו, הפועל או שאפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה או בטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים, ושאושר לענין זה בצו על ידי השר בהתייעצות עם שר הבטחון, ובשעת לחימה – על ידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר; וכן כל מפעל או חלק ממנו שאפשר להפעילו לצרכי קיום המשק ושפעולתו חיונית לקיום הספקה או שירותים הדרושים לציבור או ליצוא, והשר אישר אותו בצו לענין זה; השר רשאי למנות ועדה לייעץ לו לענין מפעלים חיוניים;
”מפעל למתן שירותים קיומיים“ – כל מפעל או חלק ממנו, שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”שירותים קיומיים“ ושהשר אישר אותו בצו לעניין זה לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע חירום אזרחי, או מפעל או חלק ממנו שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקה (4) להגדרה האמורה, שהשר אישר אותו בצו בזמן מצב מיוחד בעורף או בעת אירוע חירום אזרחי, לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת לפי סעיף 39א;
”מצב מיוחד בעורף“ – כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
”אירוע חירום אזרחי“ – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;
”שירותים קיומיים“ – אחד מאלה:
(1)אספקת מים, מזון או חשמל, וכן מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת או דואר;
(2)שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסיה או בשטח שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף או הכרזה על אירוע חירום אזרחי;
(3)שירות שלדעת השר הוא חיוני לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסיה;
(4)שירות אשר לדעת השר הפסקתו עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו;
”חוק שירות בטחון“ – חוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ״ו–1986;
”חוק שירות המילואים“ – חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
”תושב קבוע“ – כמשמעותו בחוק שירות בטחון;
”בעל מפעל“ – לרבות מי שמנהל את המפעל או מי שאחראי להנהלתו, ובכלי שיט ובכלי טיס – לרבות שוכרו של כלי השיט או של כלי הטיס;
”היתר“ – לרבות רשיון וכל מתן רשות כיוצא בזה;
”חייל“ –
(1)המשרת בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל;
(2)המשרת שירות מילואים לפי צו על פי סעיף 8 לחוק שירות המילואים;
”שוטר“ – כמשמעותו בפקודת המשטרה;
”זמן“ – לרבות תקופת זמן שתחילתה ביום מסויים או בעשיית דבר מסויים או באירוע מאורע מסויים;
”שנה“ – התקופה המתחילה ב־1 בינואר ומסתיימת ב־31 בדצמבר;
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”ביטוח נפגעי עבודה“ – ביטוח נפגעי עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי;
”השר“ – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
The text on this page is adapted from the entry חוק שירות עבודה בשעת־חירום, תשכ״ז–1967 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.