Law1952The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי״ב–1952, פירושים.
1. פירושים
תיקון: תשי״ד, תשי״ח, תשכ״ב, תשל״א, תשל״ו, תש״ן, תשע״ז
בחוק זה –
”המנהל“ פירושו – מנהל המכס והבלו;
”טובין“ – לרבות מעלית, הסקה מרכזית וריהוט כשהם מותקנים במבנה, וכן טובין אחרים כשהם מותקנים במבנה, ששר האוצר קבע בצו, באישור מוקדם של הכנסת בדרך החלטה, שהם טעוני מס בתור מותקנים;
”טובין טעוני מס“ – טובין ששר האוצר קבע אותם כך בצו לפי סעיף 3;
”שירות“ – שירות הניתן בידי אדם כעסק או כמשלח־יד ולרבות –
(1)הענקת רשות שימוש בנכס או העברתה, למעט החכרת מקרקעין או שכירות מקרקעין פרט לשכירות שבאה במטרה להציג דברי פרסומת או ראווה בלבד ופרט לשכירות בבית מלון, בפנסיון או בבית אירוח אחר;
(2)העברת זכות יוצרים או מתן רשות לשימוש –
(א)בתכניות אדריכליות או הנדסיות, בשרטוטים ובמפות;
(ב)ביצירה מוסיקלית, ספרותית, דרמתית או אמנותית או בתצלום, הכל לצרכי פרסומת או אגב מתן שירות פרסום;
(3)העברת זכויות במדגם או בעיצוב או מתן רשיון לשימוש בהם או העברת רשיון כאמור, למעט מכירת זכויות במדגם או בעיצוב שסעיף 125 לפקודת מס הכנסה חל עליה;
(4)שעשוע ציבורי כמשמעותו בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935;
”עוסק“ פירושו – אדם העוסק במכירת טובין טעוני מס או בייצורם אם לשם מכירתם ואם לכל צורך אחר, וכן קבלן;
”קבלן“ – אדם המקבל על עצמו, בתמורה, לבצע עבודת בניה או סלילה, או אדם העוסק בביצוע עבודות כאמור לצרכי עסק;
”נותן שירות“ – אדם הנותן שירות טעון מס;
”מכירה“, לענין טובין טעוני מס – לרבות העברת בעלות בכל דרך שהיא, וכן לרבות מקח־אגב־שכירות, שכירות שהיא עסקו של המשכיר או חלק מעסקו או קשורה עם עסקו, שימוש לצרכי מסחר, מסירת טובין לידי אדם שסיפק חמרים לייצורה, ומסירת טובין בעמלה מאת עוסק באותם טובין, וכן קבלת טובין לאחר שנעשו בהם פעולת ייצור, וייצור טובין, אשר שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת קבע אותם בצו, בידי אדם לצורך עצמי;
”שימוש לצרכי מסחר“, לענין טובין טעוני מס – שימוש בטובין לכל צורך שהוא, לרבות צורך עצמי, בידי המחזיק באותם טובין או בדומה להם לצרכי עסק, ושימוש בידי היצרן שלהם או הסיטונאי שלהם לצרכי עסקם הקמעוני;
”העברת בעלות“, לגבי טובין טעוני מס – לרבות העברת בעלות המותנית בתשלום המחיר במלואו, אך למעט העברה מכוח החוק והעברה שהוכח עליה להנחת דעתו של המנהל כי היא מתנה שניתנה בתום לב על ידי אדם שאינו עוסק בייצור הטובין הניתנים במתנה או במכירתם;
”ייצור“, לרבות כל פעולה שבמהלך הייצור ובכלל זה הרכבת חלקים וכן כל פעולת השבחה ששר האוצר קבע אותה בצו כפעולת ייצור לענין חוק זה;
”יצרן“ – מי שעסקו או חלק מעסקו ייצור;
”קמעונאי“ – מי שעסקו הוא מכירת טובין מתוצרת זולתו לצרכנים בלבד, או גם למי שאינם צרכנים ובלבד שהיקף המכירות למי שאינם צרכנים הוא בלתי ניכר או שהן נעשות באקראי בלבד;
”סיטונאי“ – מי שעסקו או חלק מעסקו מכירת טובין מתוצרת זולתו למי שאינו צרכן;
”צרכן“ – מי שרוכש טובין שלא למטרת מכירה או ייצור, למעט מי שנקבע לגביו בצו כי לא יראוהו כצרכן;
”מכירה בסיטונות“ – מכירת טובין לקמעונאי, ליצרן או לקבלן, וכן מכירת טובין לצרכן בכמויות גדולות;
”מחיר לצרכן“ – (נמחקה);
”מכירה בקמעונות“ – מכירת טובין בידי קמעונאי;
”חוק מע״מ“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”שנת מס“ – תקופה של שנים עשר חדשים רצופים שתחילתה ב־1 בינואר;
”יבואן בהסדר“ – מי שבידו אישור לפי סעיף 6א;
”חוק זה“, לרבות התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.
The text on this page is adapted from the entry חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי״ב–1952 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.