Skip to main content

Law2019

Section 1 of חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע״ט–2019, הגדרות.

This section is in פרק א׳: הגדרות

1. הגדרות

תיקון: תשפ״ד

בחוק זה –

”אמצעי שליטה“, בתאגיד – זכות שהיא אחת מאלה:

(1)זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

(2)הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולעניין זה –

(א)יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;

(ב)חזקה על תאגיד שנושא משרה בו התמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;

”אשראי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);

”בעל השפעה“, במוסד לגמילות חסדים שהוא יחיד – מי שביכולתו לכוון את פעילותו של המוסד לגמילות חסדים, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה במוסד לגמילות חסדים; לעניין זה יראו מי שמממן למעלה מ־50% מהיקף הפעילות של המוסד לגמילות חסדים או משיעור נמוך יותר שקבע השר, כבעל השפעה בו;

”בעל עניין“, במוסד לגמילות חסדים – כל אחד מאלה:

(1)מי שמחזיק ביותר מ־15% מסוג מסוים של אמצעי שליטה במוסד לגמילות חסדים;

(2)מי שמחזיק אמצעי שליטה בשלושה מוסדות לגמילות חסדים או יותר, ובלבד שההחזקה בכל אחד מהמוסדות לגמילות חסדים היא של יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

”דירקטור“ או ”דירקטוריון“ – דירקטור או דירקטוריון בחברה, חבר ועד או ועד בעמותה, וכל בעל תפקיד או גוף הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקיד האמור, אף אם תוארו שונה;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”הון עצמי“ –

(1)לגבי תאגיד – הון עצמי לפי כללי החשבונאות המקובלים;

(2)לגבי יחיד – פיקדון נזיל או איגרות חוב שהוציאה המדינה והנסחרות בבורסה, המופקדים בתאגיד בנקאי או אצל חבר בורסה בישראל, על שם המוסד לגמילות חסדים, וככל שנתן המפקח הוראות בדבר אופן ההחזקה של פיקדון או איגרות חוב כאמור – מוחזקים גם בהתאם להוראות שנתן כאמור; לעניין זה, ”פיקדון נזיל“ – פיקדון שניתן לפורעו לכל היותר בתוך שלושה חודשים;

”החזקה“ או ”רכישה“ – בין לבד בין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט; לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;

”היקף פעילות בנקאי“ – צבר פיקדונות או צבר אשראי העולה על שלושה מיליארד שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;

”היקף פעילות מזערי“ – צבר פיקדונות או צבר אשראי שאינו עולה על מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”היקף פעילות נרחב“ – צבר פיקדונות או צבר אשראי העולה על 8 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”הוועדה“ – הוועדה המייעצת שמונתה לפי סעיף 7;

”חבר בורסה“ – מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי;

”חוק איסור הלבנת הון“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;

”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”מוסד לגמילות חסדים“ – בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית;

”המפקח“ – מי שהתמנה לפי סעיף 2;

”המפקח על הבנקים“ – מי שהתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;

”מתן אשראי“ – כהגדרתו בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), למעט הנפקה של כרטיסי אשראי;

”נושא משרה“, במוסד לגמילות חסדים –

(1)לגבי מוסד לגמילות חסדים שהוא תאגיד – נושא משרה כהגדרתו בחוק החברות, במוסד לגמילות חסדים, וכן חבר ועדת ביקורת שאינו דירקטור, מנהל סניף, אם קיים, או מורשה חתימה של תאגיד, וכל הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקידים אלה אף אם תוארו שונה; לעניין זה, ”מורשה חתימה“ – מי שהוסמך לחייב ולזכות את התאגיד בחתימתו, או מי שמאשר מתן אשראי;

(2)לגבי מוסד לגמילות חסדים שהוא יחיד – מי שמנהל את פעילותו של המוסד לגמילות חסדים, לרבות פעילות של סניף שלו, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;

”פיקדון“ – כל תשלום שמתקיים לגביו אחד מאלה, למעט תרומה מזכה ולמעט תשלום מסוג שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת:

(1)יש בצדו זכות לקבלו חזרה, כולו או חלקו, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי;

(2)מתקיימים לגביו תנאים אחרים שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”צבר אשראי“ – סך כל החובות כלפי בעל רישיון למתן אשראי בשל אשראי שנתן בפועל, בתוספת 10% מסך מסגרות האשראי שנתן; לעניין זה, ”מסגרת אשראי“ – התחייבות להעמדת אשראי בסכום מסוים, בניכוי סך האשראי שניתן בפועל מתוך הסכום האמור, למעט התחייבות כאמור שלא נקבע לגביה מועד על ידי הלווה;

”צבר פיקדונות“ – סך כל החובות של בעל רישיון בשל קבלת פיקדונות בפועל;

”קבלת פיקדונות“ – קבלת פיקדונות כספיים כהגדרתה בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי);

”קרוב“, של אדם – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו;

”ריבית“ – כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי או פיקדון שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, ולעניין זה יראו כריבית הותרת חלק מכספי הפיקדון או התרומה המזכה בידי נותן האשראי, בשל מתן האשראי, והכול למעט –

(1)עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול ולצורך קרנות ליציבות ולנזילות, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;

(2)החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;

(3)כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:

(א)שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;

(ב)מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”רישיון“ – רישיון לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, שניתן לפי חוק זה, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;

”רישיון בסיסי“ – רישיון לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית בהיקף פעילות העולה על היקף פעילות מזערי אך אינו עולה על היקף פעילות נרחב;

”רישיון מורחב“ – רישיון לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית בהיקף פעילות נרחב;

”הרשם“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין חברה לתועלת הציבור – רשם ההקדשות לפי סעיף 25 לחוק הנאמנות, התשל״ט–1979;

(2)לעניין עמותה – רשם העמותות לפי חוק העמותות, התש״ם–1980;

”שירותים“, ”שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית“ – קבלת פיקדונות ומתן אשראי, כאחת, הנעשים דרך עיסוק, ובלבד שהפיקדונות והאשראי אינם נושאי ריבית;

”שליטה“ – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1)הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;

(2)בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;

לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;

”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);

”תרומה מזכה“ – תרומה שמתקיים לגביה אחד מאלה ולמעט תרומה מסוג שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת:

(1)יש בצדה זכות לקבלה חזרה, כולה או חלקה, בין שהזכות היא של נותן התרומה ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי;

(2)יש בצדה זכות לקבל מענק או אשראי, בין שהזכות היא של נותן התרומה ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי;

(3)מתקיימים לגביה תנאים אחרים שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

ויחולו עליה כל ההוראות בחוק זה שחלות לעניין פיקדון;

”השר“ – שר האוצר.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע״ט–2019⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring