Order2019The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ט–2019, הגדרות.
This section is in פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות
בצו זה –
”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;
”איש ציבור זר“ – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ בחמש השנים האחרונות, לרבות בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד שהוא בעל שליטה בו, יועץ ומינוי אישי של איש הציבור הזר או שותף עסקי של אחד מאלה;
”אמנה לביטול דרישת האימות“ – אמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות כהגדרת האמנה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל״ז–1977;
”ארגון ה־FATF“ (Financial Action Task Force) – הארגון הבין־לאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור;
”ארגון ה־OECD“ – ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי;
”בן משפחה“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”בנק מחוץ לישראל“ – תאגיד שמתקיימים לגביו התנאים בתקנה 8(ב);
”הכרת הלקוח“ – הליך הכרת הלקוח לפי תקנה 2(ב);
”המינהל האזרחי“ – המינהל האזרחי שהקים מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון;
”הממונה“ – כהגדרתו בסעיף 11יג(א)(6) לחוק;
”הרשימות“ – כל אחת מאלה:
(1)רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה בהודעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה למפעיל בדרך שנקבעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור, והמפעיל לא קיבל הודעה על ביטולה;
(2)רשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית לפי סעיפים 3 או 4 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית;
”חברה מנהלת“ ו”קופת גמל“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
”חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית“ – חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע״ח–2018;
”יחיד“ – מי שאינו תאגיד, או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ;
”כרטיס אשראי“ – כהגדרתו בסעיף 25י לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”כרטיס בנק“ – כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986, לרבות כרטיס שהנפיק בנק מחוץ לישראל;
”לווה“ – כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”מוסד פיננסי“ – גוף החייב בדיווח לפי סעיף 7 לחוק וכן גוף שהתאגד מחוץ לישראל, שנותן שירותים מהסוג שנותנים גופים החייבים בדיווח לפי סעיף 7 לחוק או הפועל כבנק להשקעות או כבית סליקה;
”מוסד ציבורי“ – משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;
”מיופה כוח“ – מי שמקבל השירות ייפה את כוחו לפעול מטעמו, בין אם מקבל השירות הוא יחיד ובין אם לאו;
”מלווה“ – כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”מלווה בסכום מזערי במערכת חברתית לתיווך אשראי“ – מלווה שהעביר כספים למפעיל מערכת חברתית לתיווך אשראי, בסכום שאינו עולה על 2,500 שקלים חדשים, בפעולה בודדת;
”מסמכי העברה“ – המסמכים הפיזיים או האלקטרוניים הנדרשים לביצוע פעולה באמצעות העברה אלקטרונית;
”מספר זהות“ –
(1)ליחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(2)ליחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; וליחיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(ב)(8) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; אם היחיד הוא מלווה במערכת חברתית לתיווך אשראי, שהוא מקבל שירות בסכום נמוך, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זיהוי שהוא ייחודי לאותו אדם במרשם רשמי של מדינה, וכן שם המרשם ושם המדינה בה מנוהל אותו מרשם; אם היחיד הוא תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי; על אף האמור בפסקה זו, אם היחיד הוא מלווה בסכום מזערי במערכת חברתית לתיווך אשראי, מספר הזהות יכול שיהיה:
(א)אם הפעולה בוצעה בהעברה בנקאית – מספר המוסד הפיננסי, מספר הסניף ומספר החשבון במוסד הפיננסי שממנו התבצעה ההעברה;
(ב)אם הפעולה בוצעה בכרטיס אשראי או כרטיס בנק – סוג הכרטיס, מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה וכן מספר חשבון של בעל הכרטיס אם ידוע;
(3)לתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים;
(4)לתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו – הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד או מספר הרישום שייתן לו המפעיל; ולתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(ב)(8) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;
(5)למוסד ציבורי ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – מספר הרישום שייתן לו המפעיל;
”מסמך רשמי“ – תדפיס או מכתב, הנושא את שם הבנק או חברת האשראי, לפי העניין;
”מען“ –
(1)ליחיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(ב)(1), (2), (7) ו־(8), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם את שם המדינה;
(2)לתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(ב)(3), (4), (5) ו־(8) או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד שאינו רשום בישראל – גם את שם המדינה;
(3)למוסד ציבורי ולתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – המען שמסרו הכולל את שם היישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ולתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – גם את שם המדינה;
”מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתה בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”מפעיל“ – מי שחייב ברישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”מפעיל מערכת חברתית לתיווך אשראי“ – כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”מקבל שירות“ – כל אחד מאלה:
(1)לווה או מלווה, אף אם אדם אחר ביקש את השירות בעבורו;
(2)לעניין סעיפים 3, 12 ו־13 לצו – נוסף על פסקה (1), כל אחד מאלה:
(א)מי שהתחייב להחזיר את האשראי, למעט ערב, או מי שמבקש להחזיר את האשראי שניתן והוא אינו הלווה;
(ב)מי שהאשראי מוחזר אליו והוא אינו המלווה;
”מקבל שירות בסכום נמוך“ – מקבל שירות שבמהלך תקופה של חצי שנה ביצע פעולות אצל אותו מפעיל, בסכום אשראי מצטבר שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, למעט במקרה של פעולה בסכום שעולה על 5,000 שקלים חדשים שבה מעורבת מדינה או טריטוריה המנויות בתוספת הראשונה; וכן מלווה בסכום מזערי במערכת חברתית לתיווך אשראי;
”מתן אשראי“ – כהגדרתו בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”נהנה“ – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1) לחוק;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”נותן שירותים פיננסיים“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”נכס פיננסי“ – כהגדרתו בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”עורך דין“ – בעל רישיון לעריכת דין בישראל ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מאוגד התאגיד אינה מנויה בתוספת הראשונה; אם מדינת ההתאגדות היא אחת המדינות החברות בארגון ה־OECD, גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין באחת המדינות החברות בארגון ה־OECD;
”פעולה“ – פעולה בודדת של מקבל שירות;
”שם“ – כל אחד מאלה:
(1)ליחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4;
(2)לתאגיד – שמו הרשום, ואם התאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו – שמו כפי שמסר;
(3)לתאגיד שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;
(4)למוסד ציבורי, למעט לתאגיד שהוקם בחיקוק – שמו כפי שמסר;
”תאגיד“ – כל אחד מאלה:
(1)חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומאנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;
(2)גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;
(3)גוף שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;
”תאגיד קשור“ – תאגיד שהמפעיל הוא בעל שליטה בו, או שבעל השליטה במפעיל הוא בעל השליטה בו;
”תושב“ – כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;
”תושב אזור“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;
”תושב חוץ“ – מי שאינו תושב;
”תפקיד ציבורי בכיר“ – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר מפלגה בכיר, חבר ממשלה, קצין צבא או משטרה בכיר, נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית, בעל תפקיד בכיר בארגון בין־לאומי, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
”תקנות העדות“ – תקנות העדות (העתקים צילומיים), התש״ל–1969.
The text on this page is adapted from the entry צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ט–2019 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.