The full text of תקנות הזכות לקבורה אזרחית חלופית (רישוי תאגידים לעניני קבורה וקביעת נוהלי קבורה), התשנ״ט–1998, in 13 sections.

בתקנות אלה –

”אזור“ – אזור שבו נמצא בית עלמין אזרחי חלופי, מן האזורים המסומנים במפה בקנה מידה 1:250,000 שהאזורים מתוחמים בה בקו אדום, החתומה בידי השר לעניני דתות, שהעתק ממנה הונח במחלקה לעניני קבורה שבמשרד לעניני דתות;

”בית עלמין אזרחי חלופי“ – בית עלמין או חלק ממנו שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)הקבורה בו נעשית על פי השקפתו של אדם;

(2)זכאי להיקבר בו כל אדם אשר נפטר באזור שבו נמצא בית העלמין וכן כל אדם אשר התגורר באזור האמור סמוך לפני פטירתו;

(3)הוא נמצא במקום שהכריז עליו השר בצו, לפי סעיף 4 לחוק;

”השר“ – השר לעניני דתות;

”תאגיד“ – תאגיד לעניני קבורה העוסק בקבורת נפטרים בבית עלמין אזרחי חלופי, המחזיק ברשיון תאגיד קבורה שניתן לפי תקנות אלה.

(א)תאגיד לעניני קבורה חייב ברשיון תאגיד קבורה מאת השר.

(ב)השר רשאי לסרב לתת רשיון אם לדעתו יהיה זה לטובת הציבור לעשות כן.

(ג)תוקף הרשיון הוא לשנתיים מיום נתינתו.

בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב, והוא או מי שהוא הסמיכו רשאי לדרוש שיומצאו לו כל מסמך או ידיעה הדרושים לו לענין זה.

(א)לא יינתן רישיון קבורה לתאגיד אלא בהתקיים כל התנאים האלה:

(1)התאגיד הציג הסכם חתום ותקף עם המוסד לביטוח לאומי לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל״ו–1976 (להלן – תקנות דמי קבורה), הקובע כי בתחום טיפולו, לעניין קבורה בבית העלמין האזרחי החלופי שהוא מורשה לקבור בו יהיו כלולים כל היישובים באזור שבו נמצא בית העלמין;

(2)התאגיד הוכיח להנחת דעתו של השר כי יש בידו זכות במקרקעין המיועדים על פי תכנית לקבורה לצורך קבורה על פי הרישיון;

לעניין זה –

”זכות במקרקעין“ – זכות בעלות או חכירה לדורות, לרבות זכות לקבלת זכות כאמור;

”תאגיד“ – למעט רשות מקומית ומועצה דתית.

(ב)תאגיד שאין ביכולתו להוכיח את קיומו של התנאי האמור בתקנת משנה (א)(2), יגיש בקשה מנומקת באמצעות עורך דין המייצג את התאגיד, המגובה בתצהיר חתום בידי מורשי החתימה בתאגיד, בנוגע לסיבות המונעות הוכחת התנאי כאמור; הבקשה תובא לדיון בוועדת חריגים במשרד לשירותי דת, שעמה נמנה היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו; ועדת החריגים לא תמליץ על מתן רישיון אלא אם כן שוכנעה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(א)רישיון חברה לענייני קבורה יינתן בתנאים שלהלן, שיפורטו ברישיון:

(1)התאגיד לא ידרוש ולא יגבה בנוגע לקבורה כל סכום אחר, למעט הסכומים שהותרו לפי תקנות 3 ו־4 בתקנות דמי קבורה, וסכומים שהותרו על פי ההסכם שנחתם עם המוסד לביטוח לאומי, אם הותרו;

(2)התאגיד לא ידרוש ולא יגבה כל סכום בעד רכישת חלקת קבר בחיים אלא לפי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971;

(3)התאגיד יגיש לשר דוח כספי מבוקר לשנה החולפת עד היום השלושים ואחד בחודש מאי בשנת הכספים שלאחריה, לרבות רשימות בעלי התפקידים בשכר של התאגיד והשכר שנקבע להם; השר רשאי להורות לתאגיד פלוני להגיש דוחות ואישורים נוספים; לעניין זה, ”דוח כספי מבוקר“ – דוח כספי כהגדרתו בתקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש״ע–2010, ובצירוף חוות דעת של רואה חשבון מבקר, כמשמעותו בתקנות האמורות;

(4)התאגיד יכלול בהסכם שבינו לבין שאירי הנפטר, סעיף המציין כי התאגיד הוא תאגיד לענייני קבורה כמשמעותו בתקנות אלה, וכי הוא אינו מחייב טקס דתי או הלכתי כלשהו.

(ב)השר רשאי להתנות ברישיון, נוסף על התנאים האמורים בתקנת משנה (א), שתאגיד יעשה סידורים כספיים או מינהליים הדרושים לדעת השר כדי שיוכל למלא את תפקידיו.

השר רשאי לבטל רשיון שניתן לתאגיד לעניני קבורה או להתלותו לתקופה שיקבע אם אירע אחד מאלה:

(1)התאגיד הפר תנאי מתנאי הרשיון;

(2)התאגיד הפר תנאי מתנאי ההסכם שבינו לבין המוסד לביטוח לאומי שנערך לפי תקנה 2 לתקנות דמי קבורה;

(3)התאגיד סירב לקבור בבית העלמין האזרחי החלופי אדם שנפטר;

(4)התאגיד אינו מקיים את הוראות תקנה 10(ב) עד (ד).

(א)ראה השר כי תאגיד אינו ממלא אחר תנאי מתנאי הרשיון או שאינו מנוהל כראוי או קיים חשש שלא יוכל לתת שירותי קבורה, רשאי השר למנות לתאגיד מנהל מורשה או חשב מלווה, לפי הענין.

(ב)מינה השר לתאגיד מנהל מורשה, או חשב מלווה, יקבע המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת את תפקידי הניהול והפיקוח ואת סמכויות המנהל המורשה או החשב המלווה, לפי הענין.

תאגיד לעניני קבורה יציג את רשיונו לפני השר בכל עת שיידרש לכך.

תאגיד לעניני קבורה שקיבל רשיון כאמור רשאי לעשות כל פעולה סבירה הדרושה למען קבורת נפטרים, בכפוף לתנאי הרשיון.

תאגיד לעניני קבורה שקיבל רשיון בהתאם לתקנות אלה רואים אותו כאילו קיבל לצורך קבורה בבית קברות אזרחי חלופי בלבד רשיון בהתאם לתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לעניני קבורה), התשכ״ו–1966.

(א)תאגיד יהיה נתון לפיקוח המשרד לשירותי דת בנושאים טכניים הקשורים לקבורה לענין: עומק הקבר, מרחקי מקום בין קבר לקבר, קבורה בקומות, מספר נפטרים בחלקה, גידור, ניקיון, צורת הקבורה, הקמת מצבות וכיוצא באלה.

(ב)התאגיד יהיה אחראי לכך שגופת הנפטר תועבר ממקום פטירתו לבית הקברות באופן השומר על כבוד המת.

(ג)התאגיד יעביר נפטר מביתו או מבית החולים לבית הקברות או לבית הלוויות גם לאחר שעות העבודה המקובלות, לרבות בשעות הלילה.

(ד)אופן הקבורה, מיקום הקברים, קביעת הצורה של החלקות ותחזוקתן, כל אלה ייעשו באופן שוויוני המבטיח שמירה על כבוד האדם וכבוד המת.

(ה)בפתח בית עלמין אזרחי חלופי יוצב שלט המודיע כי בית העלמין הוא בית עלמין אזרחי חלופי.

(א)התאגיד יביא לקבורה נפטר שהוא או הקרוב לו ביותר הביע את רצונו בקבורה אזרחית חלופית; לענין זה, ”קרוב ביותר“ – האדם שנשאר בחיים וקודם בתור המפורט בזה: בן־זוג; בן או בת של נפטר, בהעדר התנגדות של מי מהם; הורה, בהעדר התנגדות של ההורה האחר.

(ב)נפטר אדם אשר הוא או הקרוב לו ביותר לא הביעו את רצונם כאמור, והובאה לפני השר בקשה לקברו בבית עלמין אזרחי חלופי, בין משום שלא ניתן לקברו במקום אחר, ובין מסיבה אחרת כלשהי, יקבע השר או מי שהוא הסמיכו לכך, אם יש לקבור את האדם שנפטר בבית עלמין אזרחי חלופי, והתאגיד יפעל בהתאם לקביעה כאמור.

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.