Skip to main content

Regulations1999

Section 20 of תקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ט–1999, אסמכתה להפסקת צו מגביל.

This section is in פרק ג׳: סוגי פעולות עזרה משפטית / סימן 3: העברת אדם למדינה אחרת לעדות או לסיוע בחקירה

20. אסמכתה להפסקת צו מגביל

(א)החליטה הרשות המוסמכת לאשר את התייצבותו במדינה אחרת של אדם המוגבל בצו, כאמור בסעיף 23(ז) סיפה לחוק, תעביר הודעה על כך, לפי טופס 9 שבתוספת, לרשות הממונה על ביצועו של הצו המגביל, לאחר תיאום עם אותה רשות; בהודעה תציין הרשות המוסמכת את התקופה שבה לא יימצא האדם המוזמן בפיקוחה של הרשות הממונה עליו מכוח הצו המגביל.

(ב)הודעה כאמור תשמש אסמכתה, כאמור בסעיף 23(ד) סיפה לחוק, ליציאתו מישראל של אדם המוגבל בצו, ותשמש לחישוב התקופות האמורות בסעיף 23(ו) ו־(ז) לחוק.

(ג)החליטה הרשות המוסמכת להאריך את תקופת הימצאותו מחוץ לישראל של אדם המוגבל בצו, כאמור בסעיף 23(ג) לחוק, תשלח הודעה על כך, לפי טופס 10 שבתוספת, לרשות הממונה על ביצוע הצו המגביל.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ט–1999⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring