Section 1 of תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, הגדרות.

בתקנות אלה –

”אחזקה“ – פעולות בדק, למעט פעולת שינוי;

”אטמוספרה סטנדרטית“ – כהגדרתה בתקנה 18 לתקנות התיעוד;

”אזור פיקוח טרמינלי“ – כמשמעותו בתקנה 58 וכפי שפרסם המנהל בפמ״ת;

”אזור פיקוח שדה“ – כמשמעותו בתקנה 59 וכפי שפרסם המנהל בפמ״ת;

”אזור תמרון“ (Maneuvering Area) – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבות החנייה;

”אזור תנועה“ (Movement Area) – אזור התמרון ורחבות החנייה;

”איש צוות אוויר“ – איש צוות המחזיק ברישיון עובד טיס תקף והממלא תפקיד מבצעי הדרוש להפעלת כלי טיס בזמן הטיסה;

”אפ״א“ (אישור פריט אוירונוטי) – אישור מאת המנהל כי פריט מתאים לשימוש תעופתי, כאמור בפרק הארבעה עשר לתקנות התיעוד;

”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות;

”בד״ח“ – מערך בדיקות והוראות חיוניות להפעלת כלי טיס, המקובל על המנהל;

”ביצועי אנוש“ – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות הפעלות תעופתיות;

”ביצועי תקשורת נדרשים“ (RCP – Required Communication Performance) – (בוטלה);

”בלון“ – כלי טיס קל מהאוויר שאינו מונע על ידי מנוע;

”בלון מאויש“ – בלון בין אם הוא חופשי או קשור לקרקע אשר לפי מפרט או הוראות היצרן רשאי לשאת אדם אחד או יותר;

”בסיס ענן“ (Ceiling) – הגובה מעל פני הקרקע או המים של בסיס השכבה הנמוכה ביותר של ענן, המכסה יותר ממחצית פני השמים והמצויה מתחת לגובה של 6,000 מטרים (20,000 רגל);

”גובה החלטה“ (DH – Decision Height (לגבי גובה מפתן המסלול) או DA – Decision Altitude (לגבי גובה פני הים הממוצע)) – גובה מוגדר בהפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D) שבו יש חובה להתחיל בתהליך הליכה סביב אם לא נוצר קשר העין הדרוש להמשך הגישה;

”גובה לחץ“ (Pressure Altitude) – לחץ אטמוספרי, המבוטא ביחידות של גובה המתאים לאותו הלחץ באטמוספרה הסטנדרטית;

”גובה מזערי להנמכה“ (MDA – Minimum Descent Altitude או MDH – Minimum Descent Height) – גובה נקוב בהפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (2D) או בהפעלה בגישת הקפה (circling approach), אשר מתחתיו אין להנמיך אם לא נוצר קשר העין הדרוש להמשך הגישה;

”גובה נקי ממכשולים“ (OCA – Obstacle clearance altitude (לגבי גובה פני הים הממוצע), או OCH – Obstacle clearance height (לגבי גובה השדה או גובה מפתן המסלול)) – הגובה הנמוך ביותר מעל גובה השדה או מעל גובה מפתן המסלול הנוגע בדבר, לפי העניין, המפורט במסגרת שירותי המידע התעופתי, שנעשה בו שימוש לשם עמידה באמות מידה נאותות למרחק בטוח ממכשולים; לעניין זה, גובה נקי ממכשולים –

(1)בתהליך גישה מדויקת – נוגע לגובה מפתן המסלול;

(2)בתהליך גישה לא מדויקת ובתהליך גישה עם הנחיה אנכית (APV) – נוגע לגובה שדה התעופה או לגובה מפתן המסלול אם הוא נמוך ביותר מ־7 רגל מגובה שדה התעופה;

(3)בתהליך גישת הקפה – נוגע לגובה שדה התעופה;

”גובה שיוט“ – גובה הנשמר בחלק משמעותי של הטיסה;

”ג׳ירופלן“ – כלי טיס רוטורי שלמעט לצורך התנעה ראשונית, הכנף הסובבת שלו מונעת באמצעות תגובת זרימת האוויר ולא באמצעות מנוע, והשואב את יכולת הדחף שלו ממדחף הפועל מחוץ למערכת הכנפיים הסובבות שלו;

”גילשון“ – (נמחקה);

”גישה התחלתית“ (Initial Approach) או ”קטע גישה התחלתית“ (Initial Approach Segment) – הקטע שבין קבע הגישה ההתחלתית (Initial Approach Fix) ובין קבע הביניים (Intermediate Fix), או, כאשר ישים, קבע הגישה הסופית או נקודת הגישה הסופית (Final Approach Fix or Point);

”גישה ונחיתה בנוהלי טיסת מכשירים“ – (נמחקה);

”גישה סופית“ (Final Approach) או ”קטע גישה סופית“ (FAS – Final Approach Segment) – הקטע מתוך תהליך גישת מכשירים שבו מושגת התיישרות עם צירי הגישה לקראת הנחיתה;

”גישת מכשירים“ (Instrument Approach Procedure) – (נמחקה);

”דאון“ – כלי טיס כבד מן האוויר, הנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף קבועה ואשר טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע;

”דוח תנאי מסלול“ – כהגדרתו בתקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018;

”דיווח מזג אוויר“ (Meteorological Report) – דיווח בדבר תצפית מזג אוויר לגבי זמן ומיקום מוגדרים;

”דייל“ – איש צוות, שאינו איש צוות אוויר, המבצע תפקידים שהטיל עליו המפעיל האווירי או הטייס המפקד של כלי הטיס, הנוגעים לבטיחות הנוסעים;

”הוראות כושר אוירי“ – כמשמעותן בסעיף 69 לחוק;

”הוראות תעבורה אווירית“ – לגבי מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – כהגדרתן בחוק, ולגבי מרחב אווירי שמחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – הוראות לתעבורה אווירית הניתנות בידי יחידת נת״א לפי נספח 11 לאמנה;

”היתר הפעלה“ – כהגדרתו בחוק הרישוי;

”הליקופטר“ – כלי טיס כבד מן האוויר הנתמך בטיסה בעיקר באמצעות התגובה שיוצר האוויר במגעו עם כנף סובבת ממונעת אחת או יותר הקבועה או הקבועות על ציר אנכי בעיקרו;

”הנחיית ניווט אופקית“ או ”הנחיית ניווט אנכית“ – הנחיה המסופקת באמצעות כל אחד מאלה:

(1)עזר ניווט רדיו קרקעי;

(2)נתוני ניווט שמייצר מחשב, בהתבסס על עזרי ניווט הממוקמים על הקרקע, בחלל, בכלי הטיס, או שילוב שלהם;

”הנמכה רציפה לגישה סופית“ (CDFA – Continuous descent final approach) – טכניקה להטסת קטע הגישה הסופית, בתהליך גישת מכשירים לא מדויקת ובתהליך גישה עם הנחיה אנכית (APV), כהנמכה רציפה, בלא התיישרות בגובה (level off), מגובה – בגובה קבע הגישה הסופית או מעליו, לנקודה שהיא בקירוב 15 מטרים (50 רגל) מעל מפתן סף מסלול הנחיתה או הנקודה שבה יש להתחיל בתמרון ההצפה (flare manoeuvre) בסוג כלי הטיס המוטס;

”הפעלה בגישת מכשירים“ – גישה ונחיתה העושה שימוש במכשירים לשם הנחיית הניווט (navigation guidance instrument) המבוססת על תהליך גישת מכשירים, והמסווגת בהתבסס על מינימת ההפעלה המתוכננת (designed) הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה (הפעלת גישה) ובלבד שהתקיים קשר העין הדרוש, כלהלן:

(1)סוג A: גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 75 מטרים (250 רגל) או יותר;

(2)סוג B: גובה החלטה הנמוך מ־75 מטרים (250 רגל); הפעלה בגישת מכשירים מסוג B מסווגת כלהלן:

(א)קטגוריה I‏ (CAT I) – גובה החלטה (DH) שאינו נמוך מ־60 מטרים (200 רגל) וכן ראות אופקית שאינה פחותה מ־800 מטרים או טווח ראות על מסלול שאינו פחות מ־550 מטרים;

(ב)קטגוריה II‏ (CAT II) – גובה החלטה (DH) הנמוך מ־60 מטרים (200 רגל) ואינו נמוך מ־30 מטרים (100 רגל) וכן טווח ראות על מסלול שאינו פחות מ־300 מטרים;

(ג)קטגוריה III‏ (CAT III) – גובה החלטה (DH) הנמוך מ־30 מטרים (100 רגל), או בלא גובה החלטה, וכן טווח ראות על מסלול פחות מ־300 מטרים, או בלא מגבלות טווח ראות על מסלול;

”הפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (2D)“ – הפעלה בגישת מכשירים שבה נעשה שימוש בהנחיית ניווט אופקית בלבד;

”הפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D)“ – הפעלה בגישת מכשירים שבה נעשה שימוש גם בהנחיית ניווט אופקית וגם בהנחיית ניווט אנכית;

”הפרדה אנכית מזערית מופחתת“ (RVSM – Reduced Vertical Separation Minimum) – הפרדה אנכית בין מטוסים של 300 מטר (1,000 רגל) בין רום טיסה 290 לבין רום טיסה 410, כולל גבהים אלה;

”התקרחות חמורה“ (Severe Icing) – התקרחות שבה קצב הצטברות הקרח הוא כזה שמערכות הפשרת הקרח או מניעת ההתקרחות של כלי הטיס אינן יכולות להקטין את הסכנה לבטיחות הטיסה כתוצאה מההתקרחות או לשלוט בה, ונדרש שינוי מיידי בגובה הטיסה או בכיוונה;

”התקרחות מתונה“ (Moderate Icing) – התקרחות שבה קצב הצטברות הקרח הוא סכנה לבטיחות הטיסה, השימוש במערכת הפשרת הקרח או מניעת ההתקרחות של כלי הטיס חיוני, ושינוי של גובה הטיסה או כיוונה רצוי;

”זמן טיסה“ –

(1)לעניין מטוס – פרק הזמן מהרגע שבו המטוס נע לראשונה לשם המראה ועד לעצירתו הסופית בסוף הטיסה;

(2)לעניין הליקופטר – פרק הזמן מהרגע שבו החל הרוטור של ההליקופטר להסתובב ועד לרגע שבו ההליקופטר נעצר סופית בסוף הטיסה והרוטור חדל מלהסתובב;

(3)לעניין דרישות ניסיון של איש צוות אוויר – יחושב זמן הטיסה לפי הפרק החמישי לחלק א׳ לתקנות הרישיונות;

”זמן תאורה“ – זמן הלילה וכן כל זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האוויר או מחמת כל סיבה אחרת;

”טווח ראות על מסלול“ (RVR – Runway Visual Range) – המרחק שממנו יכול טייס של כלי טיס הנמצא על קו האמצע של מסלול לראות את סימוני המסלול, את תאורות המתווה של המסלול או את תאורות הזיהוי של קו האמצע שלו;

”חוק הרישוי“ – חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963;

”טייס משנה“ (Co-Pilot) – טייס הממלא תפקיד בהטסתו של כלי טיס, למעט תפקיד של טייס מפקד, ולמעט טייס מתלמד;

”טיסה בין־לאומית“ – טיסה שלפחות אחת מנקודות המוצא, הביניים או היעד שלה היא מחוץ לישראל או שחלק ממנה מתבצע מעל שטחה של מדינה זרה;

”טיסה כללית“ – טיסה המבוצעת בהפעלה כללית של כלי טיס;

”טיסה ממושכת מעל ים“ –

(1)לעניין מטוס קטן, מטוס המופעל לפי הפרק השלושה עשר, וכלי טיס שאינו מטוס או כלי טיס רוטורי [במקור: רוטורקרפט] – טיסה מעל לים במרחק אופקי של יותר מ־50 מיילים ימיים (93 ק״מ) מקו החוף הקרוב ביותר;

(2)לעניין מטוס שאינו כלול בפסקה (1) – טיסה מעל הים במרחק שבו הוא יכול לבצע נחיתה בשדה התעופה הקרוב ביותר, כלהלן:

(א)למטוס רב־מנועי – 120 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 740 ק״מ (400 מילין ימיים), לפי הקטן ביניהם;

(ב)למטוס חד־מנועי – 30 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 185 ק״מ (100 מילין ימיים), לפי הקטן מביניהם;

(3)לעניין כלי טיס רוטורי [במקור: רוטורקרפט] – טיסה מעל הים במרחק אופקי של יותר מ־50 מיילים ימיים (93 ק״מ) מקו החוף הקרוב ביותר או ממנחת כלי טיס רוטורי [במקור: מנחת רוטורקרפט] בים;

”טיסה מסחרית“ – הטסת כלי טיס לשם הסעת נוסעים, הובלת טובין או מתן שירות, בתמורה;

”טיסן נהוג רדיו“ – (נמחקה);

”טכנאי לבדק כלי טיס“ – אדם שקיבל רישיון טכנאי לבדק כלי טיס לפי הפרק הראשון לחלק ה׳ לתקנות הרישיונות;

”יום“ – חלק היממה שאינו לילה;

”יומן תחזוקה“ – יומן המצוי דרך קבע בכלי הטיס, המיועד לרישום תקלות טכניות בכלי הטיס, מנועיו, מדחפיו או ציוד שבו, ואופן הטיפול בהן ובכלל זה דחייתן, ומידע נוסף הדרוש לשם שמירה על בטיחות טיסה נמשכת;

”יחידת נת״א“ – כהגדרתה בחוק, לרבות כל גוף הנותן שירותי ניהול תעבורה אווירית במרחב אווירי מחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל;

”כט״מ“ – כללי טיסת מכשירים (IFR – Instruments Flight Rules);

”כט״ר“ – כללי טיסת ראייה (VFR – Visual Flight Rules);

”כטר״ח“ – כללי טיסת ראייה חקלאית;

”כטר״מ“ – כללי טיסת ראייה מבוקרת (CVFR – Controlled Visual Flight Rules);

”כלי טיס“ – למעט אלה:

(1)(נמחקה);

(2)כלי טיס בלתי מאויש שאינו נהוג רדיו, בין שהוא ממונע, ובין שאינו ממונע;

”כלי טיס רוטורי“ – כלי טיס כבד מן האוויר הנתמך בטיסה בעיקר באמצעות התגובה שיוצר האוויר במגעו עם כנף סובבת אחת או יותר;

”כללי כושר אווירי“ – כהגדרתם בתקנות התיעוד;

”כשירות אווירית“ או ”כשירות לטיסה“ – כהגדרת ”כשירות אווירית“ בתקנות מכוני הבדק;

”כשירות אווירית נמשכת“ – כלל התהליכים המבטיחים כי בכל זמן נתון לאורך חייו התפעוליים של כלי טיס, מנוע, מדחף או ציוד תעופתי שבו, הם ממלאים אחר כללי הכושר האווירי הישימים, ונמצאים במצב להפעלה בטוחה;

”לילה“ – חלק היממה מגמר דמדומי הערב (evening civil twilight) עד תחילת דמדומי הבוקר (morning civil twilight) כמפורסם בטבלאות זריחה–שקיעה שבפמ״ת;

”מדינת התכן“ – כהגדרתה בסעיף 128(ב) לחוק;

”מדינת שדה התעופה“ (State of the Aerodrome) – המדינה שבשטחה ממוקם שדה התעופה;

”מטוס“ – כלי טיס כבד מן האוויר המונע באמצעות מנוע והנתמך בטיסה בעיקר באמצעות כנף קבועה;

”מטוס גדול“ – מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 5,700 ק״ג;

”מטוס הדרכה זעיר“ – מטוס זעיר דו־מושבי;

”מטוס זעיר“ – מטוס חד־מושבי שמסתו המרבית המורשית להמראה אינה עולה על 390 ק״ג או מטוס דו־מושבי שמסתו המרבית המורשית להמראה אינה עולה על 600 ק״ג או אם הוא מיועד להמראה ונחיתה על פני מים – 650 ק״ג, והמסוגל להסיע עד שני בני אדם לרבות הטייס, והוא אחד מאלה:

(1)סוג א׳ – שמושב הטייס בו מחובר באופן קשיח לכנף;

(2)סוג ב׳ – שמושב הטייס בו תלוי מתחת לכנף וניתן להטיה כלפיה;

”מטוס קטן“ – מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה היא 5,700 ק״ג או פחות;

”מטוס רב־מנועי“ – מטוס בעל שני מנועים או יותר;

”מגדל פיקוח“ – יחידת נת״א המספקת שירותי פיקוח ובקרה על תעבורת כלי טיס באוויר או על פני הקרקע בשדה תעופה;

”מידע מטאורולוגי“ (Meteorological Information) – דיווח מזג אוויר, תחזית מזג אוויר, ניתוח מצב מזג אוויר וכל מידע נוסף בדבר תנאי מזג אוויר, נוכחיים או צפויים, המסופק –

(1)בישראל – בידי השירות המטאורולוגי או מי שהוא הסמיך לעניין זה, ובכלל זה מידע ממיתקן דיווח מזג אוויר שאושר לפי סעיף 37 לחוק, הנמסר לכלי טיס מיחידת נת״א;

(2)במדינת חוץ – בידי גורם המוסמך לכך באותה מדינה, כמפורט בפרסומי המידע התעופתי של אותה מדינה, או בידי גורם אחר שמנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, אישר אותו לכך;

”מידע תחזוקתי“ – כל אחד מאלה:

(1)הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת או התאמה נמשכת לשימוש תעופתי מאת יצרן כלי טיס, גוף כלי טיס, מנוע כלי טיס, מדחף, רוטור, ציוד תעופתי, בשלמותם או כל חלק מהם (להלן בהגדרה זו – פריט טיס) או המתכן שלו, לרבות ספרי עזר ועלוני שירות;

(2)הוראות כושר אווירי לגבי פריט טיס, שניתנו לפי סעיף 69 לחוק;

(3)כל דרישה, הוראה או מידע לגבי שמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט טיס ישראלי, שנתן המנהל או של פריט טיס זר שנתנה הרשות המוסמכת במדינת הרישום או במדינת התכן של אותו פריט טיס;

(4)הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט טיס מאת המפעיל האווירי של אותו פריט טיס, לרבות נוהלי התחזוקה ומערכי האחזקה שלו;

(5)כל מידע ישים לעניין שינוי דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת;

”מין“ (class) –

(1)בקשר למתן רישיונות והגדרים לעובדי טיס, זכויותיהם ומגבלותיהם – כהגדרתו בתקנות הרישיונות;

(2)בקשר למתן רשיונות לכלי טיס, פירושו חלוקה רחבה של כלי טיס בעלי אפיונים דומים של הנעה, טיסה או נחיתה; בכלל זה מטוס, כלי טיס רוטורי, דאון, בלון, מטוס יבשתי ומטוס ימי;

”מינימת הפעלה בשדה תעופה“ (Aerodrome Operating Minima ) – מגבלות השימוש בשדה תעופה לאחד או יותר מאלה, המבוטאות במונחים כמפורט לצדם:

(1)המראה – המבוטאות במונחים של ראות או טווח ראות על מסלול וכן, אם נדרש, מצב העננות;

(2)נחיתה במסגרת הפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (2D) – המבוטאות במונחים של ראות או טווח ראות על מסלול, גובה מזערי להנמכה, וכן, אם נדרש, מצב העננות;

(3)נחיתה במסגרת הפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (D3) – המבוטאות במונחים של ראות או טווח ראות על מסלול וכן גובה החלטה המתאים לסוג ההפעלה או לקטגוריית ההפעלה;

”מירשה טיסה“ – הרשאה שנתנה יחידת נת״א לכלי טיס לפעול (to proceed), לפי תנאים שהגדירה;

”מנוע“ – כהגדרת ”מנוע כלי טיס“ בתקנות התיעוד;

”מנוע טורבינה“ – לרבות מנוע מסוג טורבו־מדחף;

”מנוע קריטי“ – מנוע שכישלונו ישפיע בצורה החמורה ביותר על הביצועים ותכונות הניהוג של כלי הטיס;

”מסמך 4444“ – נהלים לשירותי טיס – ניהול תעבורה אווירית (PANS-ATM) שהוציא ארגון התעופה הבין־לאומי;

”מעקב מבוסס ביצועים“ (Performance-based surveillance (PBS)‎) – מעקב המבוסס על מפרטי ביצועים (performance specifications) הישימים למתן שירותי תעבורה אווירית;

”מערך אחזקה“ (maintenance program) – מסמך המפרט, לגבי כלי טיס, את פעולות הבדק והתחזוקה הקלה המתוכננות ותדירות השלמתן וכן נהלים משלימים, כדוגמת תכנית האמינות, הנדרשים להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס שלגביו חל מערך האחזקה;

”מערכת EFB“ (‏Electronic Flight Bag) – מערכת מידע אלקטרונית, המורכבת מציוד ויישומים (applications) לשימוש צוות האוויר, המאפשרת שמירה, עדכון, הצגה, ועיבוד של מידע המשמש לצורך תפקידי EFB, לתמיכה בהפעלת כלי טיס או בביצוע תפקידי צוות האוויר;

”מערכת ניהול בטיחות“ – כהגדרתה בתקנות המנ״ב;

”מפקח“ – מי שמונה למפקח לפי סעיף 94 לחוק;

”מפקח על תנועה אווירית“ – בעל רישיון מפקח על תנועה אווירית שניתן לפי הפרק השני לחלק ה׳ לתקנות הרשיונות;

”מפרט ביצועי מעקב נדרשים“ (Required surveillance performance (RSP specification)‎) – קבוצת דרישות לגבי מתן שירותי תעבורה אווירית והציוד הקרקעי המשמש לכך, יכולת כלי טיס והפעלת כלי טיס, שקיומן נדרש כדי לאפשר מעקב מבוסס ביצועים;

”מפרט ביצועי תקשורת נדרשים“ (Required communication performance (RCP specification)‎) – קבוצת דרישות לגבי מתן שירותי תעבורה אווירית והציוד הקרקעי המשמש לכך, יכולת כלי טיס והפעלה של כלי טיס, שקיומן נדרש כדי לאפשר תקשורת מבוססת ביצועים;

”מפרט ניווט“ (Navigation specification) – קבוצת דרישות לגבי כלי טיס ולגבי צוות האוויר, שקיומן נדרש כדי לאפשר הפעלה של ניווט מבוסס ביצועים במרחב אווירי מסוים, שהוא אחד מאלה:

(1)”מפרט RNAV“ ‏(Area navigation (RNAV) specification), המבוסס על ניווט שאינו כולל דרישות לגבי ניטור ביצועים והתראה (performance monitoring and alerting), המאופיין בקידומת RNAV, כגון: RNAV 1 או RNAV 5;

(2)”מפרט RNP“ ‏(Required navigation performance (RNP) specification), המבוסס על ניווט הכולל דרישות לגבי ניטור ביצועים והתראה (performance monitoring and alerting), המאופיין בקידומת RNP, כגון: RNP 4 או RNP APCH;

”מצנח ממונע“ – (נמחקה);

”מקובל על המנהל“ – מסמך, נתון, שיטה, טכניקה, מערכת, אמצעי או פעולה המקובלים על המנהל לפי תקנה 545ד;

”משדר מיקום חירום“ (ELT – Emergency Locator Transmitter) – ציוד לשידור אותות מובחנים בתדרים ייעודיים אשר יכול להיות מופעל באופן אוטומטי במקרה של התרסקות או באופן ידני, שהוא אחד מאלה:

(1)משדר מיקום חירום אוטומטי קבוע (ELT (AF) – Automatic Fixed ELT) – משדר המופעל באופן אוטומטי ומחובר באופן קבוע לכלי הטיס;

(2)משדר מיקום חירום אוטומטי נייד (ELT (AP) – Automatic Portable ELT) – משדר המופעל באופן אוטומטי, מחובר באופן קשיח לכלי הטיס אבל ניתן להסרה ממנו במהירות;

(3)משדר מיקום חירום אוטומטי נפרס (ELT (AD) – Automatic Deployable ELT) – משדר המחובר באופן קשיח לכלי הטיס והנפרס ומופעל באופן אוטומטי במקרה של התרסקות וכן, במקרים מסוימים, מופעל גם באמצעות חיישנים הידרו־סטטיים וניתן לפריסה גם באופן ידני;

(4)משדר מיקום חירום להישרדות (ELT (S) – Survival ELT) – משדר הניתן להסרה מכלי הטיס והמאוחסן כך שניתן להפעילו בנקל במקרי חירום, והמופעל באופן ידני בידי ניצולים;

”נוהל תקן טכני“ (TSO – Technical Standard Order) – אמת מידה טכנית מזערית המשמשת בכלי טיס אזרחי לחומרים, חלקים, תהליכים וציוד תעופתי, כאמור בפרק משנה O לחלק ה־21 לפ.א.ר.;

”נוהל תקן טכני אירופי“ (ETSO) – (החל מיום 3.11.2026): מפרט כשירות אווירית מפורט, המהווה תקן ביצועים מזערי לפריט מסוים, שהוציאה הסוכנות האירופית לבטיחות אווירית (EASA) לפי תקנות הכשירות האווירית האירופית;

”נוטאם (NOTAM)“ – הודעה המופצת באמצעי תקשורת אלקטרוני (telecommunication) הנוגעת למיסוד תשתית תעופה, שירות תעופתי, או הוראות תעבורה אווירית, מצבם או שינוים, וכן לסיכונים לתעופה, אשר חיוני להביאה במהירות לידיעת אנשים העוסקים בהפעלת טיסות;

”ניווט מבוסס ביצועים“ (Performance-based navigation (PBN)‎) – ניווט אזורי המבוסס על דרישות ביצועים (performance requirements) לכלי טיס הפועלים בנתיב, בגישת מכשירים או במרחב אווירי אחר שהועד לכך;

”נקודת אל־חזור“ (Point of no return) – נקודת הציון הגאוגרפית האחרונה שממנה יכול מטוס לטוס, בטיסה נתונה, לשדה היעד או לשדה משנה לנתיב זמין;

”נקודת הליכה סביב“ (MAPt – Missed Approach Point) – הנקודה בתהליך גישת מכשירים שבה או לפניה יש להתחיל בתהליך ההליכה סביב;

”נקודת תכנון מחדש בטיסה“ (Point of in-flight re-planning) – נקודת ציון גאוגרפית שממנה יכול מטוס להמשיך בטיסה לשדה היעד, או לסטות לשדה משנה אם בעת ההגעה לאותה נקודה לא נותרה במטוס כמות דלק מספקת להשלמת הטיסה לשדה היעד עם כמויות הדלק הנדרשות לפי תקנות אלה;

”נת״א“ – ניהול תעבורה אווירית;

”סוג“ (type) –

(1)לעניין רישיונות והגדרים לעובדי טיס, לזכויותיהם ולמגבלותיהם – ייצור ודגם בסיסי של כלי טיס, לרבות שינויים בו שאינם משנים את הטסתו (handling) או את מאפייני טיסתו (flight characteristic), לדוגמה: B.777‏; A320;‏

(2)לעניין דרישות לגבי כלי טיס – כלי הטיס הדומים זה לזה בתכן שלהם, לדוגמה: B737-800 ו־B737-900‏; Piper PA-23-235 ו־PA-23-250;

”סוג ביצועי התקשורת הנדרשים“ (Required communication performance type (RCP type)‎) – (בוטלה);

”ספר בקרת האחזקה“ (MCM – Maintenance Control Manual) – ספר עזר לתחזוקה כמשמעותו בסעיף 19(3)(ב) לחוק, המפרט את נוהלי המפעיל האווירי המבטיחים כי כל פעולות הבדק והתחזוקה הקלה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, מבוצעות בכלי הטיס של המפעיל האווירי בזמן ובאופן מבוקר ומשביע רצון;

”ספר הטיסה“ (Flight Manual) – ספר עזר, המשויך לתעודת כושר הטיסה של כלי הטיס, הכולל הגבלות שבהן חייב כלי הטיס לעמוד לצורך שמירת כשירותו האווירית, וכן הוראות ומידע הדרושים לאנשי צוות האוויר להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס;

”ספר עזר למבצעים“ (Operations Manual) – ספר עזר של מפעיל אווירי הכולל נהלים, הוראות והנחיות לשימוש והכוונה של כוח האדם המועסק על ידו בתפקיד תפעולי;

”ספר תפעול כלי טיס“ (Aircraft Operating Manual) – ספר עזר, המכיל נוהלי תפעול במצב רגיל, במצב בלתי רגיל ובמצב חירום, בד״ח, מגבלות, מידע לגבי ביצועי כלי הטיס, פרטים לגבי מערכות כלי הטיס ומידע נוסף הנוגע להפעלת כלי הטיס;

”עפיפון“ – כלי טיס העשוי ממבנה העטוף בנייר, בבד, במתכת או בחומר אחר, המיועד להטסה והקשור לחבל או לכבל, והנתמך בטיסה בידי רוח הנעה מעבר למשטחיו בלבד;

”עקרונות הגורם האנושי“ (Human Factors Principles) – עקרונות הישימים לתכן, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;

”פ.א.ר.“ – תקנות התעופה הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה, שעותק מהן מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות ובאתר האינטרנט, בלא תשלום, בשינויים המפורטים בתקנות אלה וכן בשינויים אלה:

(1)בכל מקום שנאמר ”FAA“ יקראו הרשות;

(2)בכל מקום שנאמר ”the administrator“ יקראו המנהל;

(3)בתוספת החמישית (Appendix E) ובתוספת השישית (Appendix F) לחלק 121 לפ.א.ר., יקראו כל הפניה לתקנה 121.424 כהפניה לתקנה 447, וכל הפניה לתקנה 121.441 כהפניה לתקנה 461;

(4)בשינויים המפורטים בתוספת השנייה;

ראו FAA Regulations באתר רשות התעופה הפדרלית.

”פמ״ת“ – פרסומי מידע תעופתי (A.I.P. – Aeronautical Information Publication) בעלי תוקף קבוע החיוניים לתעבורה האווירית, שהוציא המנהל בהתאם לסעיף 84 לחוק, והעומדים לעיון הציבור באתר האינטרנט;

ראו ”פרסום מידע תעופתי פנים ארצי“ באתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית.

”פניית נוהל“ (Procedure Turn) – תמרון שבו מבוצעת פניית יציאה מכיוון מוגדר, המלווה בפנייה בכיוון הנגדי, במטרה לאפשר לכלי הטיס ליירט נתיב או רדיאל ולהמשיך בכיוון ההפוך לכיוון המקורי;

”צה״ל“ – צבא הגנה לישראל;

”קטגוריה“ (category) – לעניין מתן רישיונות לכלי טיס – סיווג כלי טיס לפי שימוש המיועד לו או לפי ההגבלות התפעוליות של השימוש בו; בכלל זה תובלה, רגיל, שימושי, אקרובטי, מוגבל;

”קטגוריית הצלה וכיבוי אש“ – קטגוריית שירותי הצלה וכיבוי אש כאמור בפרק התשיעי לחלק הראשון של נספח 14 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן –

(1)לעניין שדה תעופה – המפורסמת בפרסומי המידע התעופתי הנוגעים לאותו שדה;

(2)לעניין מטוס – הנגזרת 9-1 בחלק הראשון לנספח 14 לאמנה, לפי סוג המטוס;

”קשר העין הדרוש“ – מצב דברים שבו מקטע העזרים החזותיים או קטע מאזור הגישה שאמור להיראות לעיני הטייס למשך זמן המספיק לו להערכת מיקום כלי הטיס ושיעור השינוי במיקומו לעומת הנתיב הרצוי, נראה לעיניו; במקרה של גישת הקפה – קשר העין הדרוש הוא עם סביבת המסלול; בהפעלת גישה בקטגוריה III עם גובה החלטה – קשר העין הדרוש הוא זה שצוין לגבי אותו תהליך גישה ולאותה הפעלה כמפורט בשירותי המידע התעופתי;

”ראות טיסה“ (Flight Visibility) – מרחק אופקי ממוצע לפנים, מתא הטייס של כלי טיס הנמצא בטיסה, שממנו ניתן לראות ולזהות עצמים בולטים בלתי מוארים ביום ועצמים בולטים מוארים בלילה;

”ראות על מסלול“ (RVR – Runway Visual Range) – (נמחקה);

”רום טיסה“ (flight level) – רמה של לחץ אטמוספרי קבוע המבוטא בשלוש ספרות שמשמעותן גובה במאות רגל מעל מישור שבו נמדד לחץ אוויר של 29.92 אינץ׳ כספית (1013.25 מיליבר); לדוגמה, רום טיסה 255 משמעותו קריאת מד גובה ברומטרי של 25,500 רגל;

”רקטה“ – כלי טיס המונע באמצעות פליטת גזים מתפשטים הנוצרים במנוע מחומרי הדף בעלי כושר פעולה עצמי שאינם תלויים בהכנסת כל חומר מבחוץ, לרבות כל חלק הנפרד ממנה במרוצת הפעולה;

”רישיון הפעלה מסחרית“ – רישיון להפעלה מסחרית של כלי טיס שניתן לפי סעיף 2 לחוק הרישוי;

”רשימת חריגי תצורה“ (CDL – Configuration Deviation List) – רשימה שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס ושאישרה מדינת התכן, המזהה חלקים חיצוניים בסוג כלי טיס, שניתן להתחיל בטיסה גם אם הם אינם נמצאים; רשימה כאמור תכיל, אם נדרש על פי ספר הטיסה, מידע בדבר מגבלות ההפעלה ותיקון ביצועי כלי הטיס הנגזרים מכך;

”רשימת ציוד מזערי“ (MEL – Minimum Equipment List) – רשימה התואמת את רשימת הציוד המזערי הראשית של סוג כלי הטיס או מחמירה ממנה, שהכין מפעיל אווירי, המאפשרת הפעלת כלי הטיס, בכפוף לתנאים מוגדרים, כאשר ציוד מסוים בכלי הטיס אינו שמיש;

”רשימת ציוד מזערי ראשית“ (MMEL – Master Minimum Equipment List) – רשימה שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס לסוג כלי טיס מסוים, באישור מדינת התכן, הכוללת רשימת פריטים שמותר שהם לא יהיו שמישים עם התחלת הטיסה; רשימה כאמור יכולה להיות קשורה לתנאי הפעלה מסוימים, להגבלות או לנהלים מיוחדים;

”רשם טיסה“ (flight recorder) – (החל מיום 14.8.2026, ולגבי מטוס או הליקופטר שהיה רשום בפנקס הרישום ביום האמור, החל מיום 14.8.2031): רשם מכל סוג שהוא המותקן בכלי טיס לצורך סיוע בחקירה בטיחותית כמשמעותה בסעיף 104 לחוק, ובכלל זה –

(1)רשם נתוני טיסה (Flight Data Recorder ו־Aircraft Data Recording System);

(2)רשמקול תא הטייס (Cockpit Voice Recorder ו־Cockpit Audio Recording System);

(3)רשם תקשורת נתונים (Data Link Recorder ו־Data Link Recording System);

(4)רשם תמונה (Airborne Image Recorder ו־Airborne Image Recording System);

(5)כל שילוב של רשמים כאמור בפסקאות (1) עד (4);

”שדה“, ”שדה תעופה“ –

(1)בישראל – שדה תעופה, לרבות מנחת, כהגדרתם בחוק;

(2)מחוץ לישראל – שטח יבשתי או ימי, לרבות כל מבנה, מיתקן או ציוד שבו, המשמש או המיועד לשמש, כולו או חלקו, לנחיתה, להמראה, להסעה או לחנייה של כלי טיס;

”שדה מבודד“, לעניין סוג נתון של מטוס – שדה יעד שלגביו לא קיים שדה משנה לשדה היעד המתאים לאותו סוג מטוס;

”שדה משנה“ (Alternate Aerodrome) – שדה תעופה שאליו יכול כלי טיס לטוס כאשר לא ניתן או לא מומלץ להתקדם לעבר שדה היעד או לנחות בו, ובו זמינים שירותים ומיתקנים הדרושים להפעלת כלי הטיס, ובלבד ששדה תעופה כאמור מתאים להפעלת כלי הטיס, ופעיל בזמן ההגעה המשוער; שדה משנה יכול להיות כל אחד מאלה:

(1)שדה משנה להמראה (Take-off Alternate) – שדה משנה שבו יוכל כלי הטיס לנחות אם הדבר נדרש זמן קצר לאחר ההמראה וכאשר לא ניתן להשתמש בשדה ההמראה;

(2)שדה משנה לנתיב (En-route Alternate) – שדה משנה שבו יכול כלי הטיס לנחות במקרה שבו נדרשת הסטה מנתיב הטיסה בעת טיסה בנתיב;

(3)שדה משנה לשדה היעד (Destination Alternate) – שדה משנה שבו יוכל כלי הטיס לנחות כאשר לא ניתן או לא מומלץ לנחות בשדה היעד;

”שינוי“, לעניין כלי טיס – לפי האמור בפרק הרביעי לתקנות התיעוד;

”שינוי גדול“, לעניין כלי טיס – כהגדרתו בתקנות מכוני הבדק;

”שיפוץ“ – ביצוע פירוק, ניקוי, בדיקה, תיקון לפי הצורך, הרכבה מחדש וכן ביצוע בדיקה תפעולית לפי סימוכי השיפוץ, כהגדרתם בתקנה 219 לתקנות הרישיונות;

”שירותי מידע תעופתי“ – לגבי מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – כהגדרתם בחוק, ולגבי מרחב אווירי שמחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – שירותי מידע לתעופה הניתנים בידי מדינה חברה לפי נספח 15 לאמנה;

”שירותי קרקע“ – שירותים הנדרשים לשם הגעה של כלי טיס לשדה תעופה ועזיבתו, למעט שירותי נת״א;

”שליטה תפעולית“ – היכולת להורות על ייזום טיסה, המשכה, סטייה מנתיבה המתוכנן או סיומה, לשם הבטחת בטיחות כלי הטיס, ולשם הבטחת סדירות הטיסה ויעילותה;

”תהליך גישת מכשירים“ (Instrument Approach Procedure) – סדרת תמרונים מוגדרים מראש המסתמכים על מכשירי הטיסה עם פירוט ההגנה ממכשולים, החל בקבע הגישה ההתחלתית, או אם ישים, מנקודת התחלה של נתיב הגעה מוגדר, עד לנקודה שממנה ניתן להשלים את הנחיתה, או, אם הנחיתה לא הושלמה, למקום שעומד באמות מידה של ניקיון ממכשולים לשם ביצוע המתנה (holding) או לשם טיסה בנתיב; תהליכי גישת מכשירים מסווגים כך:

(1)תהליך גישה לא מדויקת (Non-precision approach (NPA) procedure) – תהליך גישת מכשירים שתוכנן להפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (D2) והוא מסוג A; לעניין זה, הטסה לפי תהליך גישה לא מדויקת תוך שימוש בטכניקה של הנמכה רציפה לגישה סופית (CDFA) עם הנחיה אנכית לא מחייבת (advisory VNAV) שמחשב ציוד הנישא בכלי הטיס – מסווגת כהפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D); הטסה לפי תהליך גישה לא מדויקת תוך שימוש בטכניקה של הנמכה רציפה לגישה סופית (CDFA) עם חישוב ידני של שיעור ההנמכה הנדרש – מסווגת כהפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (2D);

(2)תהליך גישה עם הנחיה אנכית (APV – Approach procedure with vertical guidance) – תהליך גישת מכשירים בניווט מבוסס ביצועים (PBN) שתוכנן להפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D) והוא מסוג A;

(3)תהליך גישה מדויקת (Precision approach (PA) procedure) – תהליך גישת מכשירים המבוסס על מערכות ניווט (כגון ILS, MLS, GLS, SBAS CAT I) שתוכנן להפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D) והוא מסוג A או B;

”תהליך הליכה סביב“ (Missed Approach Procedure) – התהליך שאותו יש לבצע אם לא ניתן להמשיך בגישה לנחיתה;

”תובלה אווירית מסחרית“ – הפעלה מסחרית שבה מסיעים בכלי טיס נוסעים או מובילים בו טובין, לרבות מטען או דואר;

”תכנית טיסה“ – מידע מפורט המסופק ליחידת נת״א, לגבי טיסה מתוכננת, או לגבי קטע של טיסה מתוכננת, של כלי טיס;

”תכנית טיסה מבצעית“ – תכנית טיסה שהכין מפעיל אווירי לביצוע טיסה בטוחה, כאמור בתקנה 78א המבוססת על שיקול ביצועי כלי הטיס, מגבלות תפעול נוספות ותנאים צפויים בנתיב הטיסה המתוכנן ובשדות התעופה הנוגעים לטיסה;

”תחזוקת קו“ – כהגדרתה בתקנות מכוני הבדק;

”תחזית מזג אוויר“ (Forecast) – תיאור תנאי מזג אוויר עתידיים, במועד מוגדר או בפרק זמן מוגדר, באזור מוגדר, המסופק –

(1)בישראל – שנותן השירות המטאורולוגי או מי שהוא הסמיך לעניין זה;

(2)במדינת חוץ – שנותן גורם המוסמך לכך באותה מדינה, כמפורט בפרסומי המידע התעופתי של אותה מדינה, או גורם אחר שמנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, אישר אותו לכך;

”תיקון גדול“ – כהגדרתו בתקנות מכוני הבדק;

”תנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים“ (IMC – Instrument Meteorological Conditions) – תנאים מטאורולוגיים, המבוטאים במונחי ראות, מרחק מעננים וגובה בסיס הענן, הנמוכים מהתנאים המזעריים לטיסת ראייה;

”תנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה“ (VMC – Visual Meteorological Conditions) – תנאים מטאורולוגיים השווים לכל התנאים המזעריים המפורטים להלן או הטובים מהם, במונחי ראות, מרחק מעננים וגובה בסיס הענן:

(1)קיום ראות טיסה של לפחות 5 ק״מ מתחת לגובה של 3,050 מטרים (10,000 רגל) מעל גובה פני הים הממוצעים (AMSL) וראות טיסה של לפחות 8 ק״מ מעל לגובה זה;

(2)מרחק אופקי של לפחות 1,500 מטרים ומרחק אנכי של לפחות 300 מטרים (1,000 רגל) בין כלי הטיס ובין ענן;

(3)בסיס הענן (Ceiling) הוא לפחות 450 מטרים (1,500 רגל);

”תעודת אחזקה ושחרור“ (Maintenance Release) – תעודה שמוצהר בה ומאושר כי פעולת הבדק המפורטת בה הושלמה באופן משביע רצון, לפי המידע התחזוקתי הישים, ולנוהלי הגוף המוסמך לביצוע פעולות הבדק;

”תפקיד תפעולי“ – תפקיד מטעם מפעיל אווירי שהוא אחד מאלה:

(1)תפקיד איש צוות;

(2)תפקיד הקשור בניהול מבצעי טיסה ובשליטה תפעולית;

(3)תפקיד הקשור במתן שירותי קרקע או בהבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של כלי טיס שהוא מפעיל;

”תפקידי EFB“ (‏EFB Functions) – התפקידים שממלאת מערכת EFB לתמיכה בהפעלת כלי טיס או בביצוע תפקידי צוות האוויר, ובכלל זה גישה למידע הנדרש לצורך ניווט כלי הטיס והצגתו, גישה למידע תעופתי והצגתו, גישה למידע מטאורולוגי והצגתו, חישוב ביצועי כלי הטיס, חישוב מרכז הכובד של כלי הטיס, אחסון ספרים ונהלים הנדרשים להפעלת כלי הטיס והצגתם וכיוצא באלה;

”תצפית מזג אוויר“ (Observation (Meteorological)‎) – מדידה או הערכה של נתון מזג אוויר קיים;

”תקנות ההפעלה האירופיות“ – (החל מיום 14.8.2026, ולגבי מטוס או הליקופטר שהיה רשום בפנקס הרישום ביום האמור, החל מיום 14.8.2031): תקנת הנציבות האירופית מספר 965/2012 מיום י״ט בתשרי התשע״ג (5 באוקטובר 2012), הקובעת דרישות טכניות והליכים מינהליים הקשורים להפעלה אווירית (Commission Regulation (EU) No 965/2012 of 5 October 2012 laying down technical requirements and administrative procedures related to air operations pursuant to Regulation (EC) No 216/2008 of the European Parliament and of the Council OJ L 296, 25.10.2012, p. 1-148), כפי עדכונה מזמן לזמן, שקישור אליה נתון באתר האינטרנט;

”תקנות המנ״ב“ – תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017;

”תקנת הכשירות האווירית האירופית“ – (החל מיום 3.11.2026): תקנת הנציבות האירופית 748/2012 מיום ט״ו באב התשע״ב (3 באוגוסט 2012), הקובעת כללים מיישמים בדבר הכשירות האווירית והרישוי הסביבתי של כלי טיס ומוצרים, חלקים ויישומים קשורים, וכן רישוי ארגוני תכן וייצור;

”תקנות הרישום“ – תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973;

”תקנות הרישיונות“ – תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981;

”תקנות התיעוד“ – תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977;

”תקנות מכוני הבדק“ – תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013;

”תקנות המנחתים“ – תקנות הטיס (מנחתים), התשל״ה–1975;

”תקשורת מבוססת ביצועים“ (Performance-based communication (PBC)‎) – תקשורת המבוססת על מפרטי ביצועים (performance specifications) הישימים למתן שירותי תעבורה אווירית.