Section 288 of תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, דרישות ציוד חמצן.

(א)כלי טיס ללא דיחוס: לא יפעיל אדם כלי טיס בגבהים הקבועים בתקנה זו אלא אם הוא מצוייד במספר מספיק של מסכות חמצן ובכמות חמצן עבור טייסים כקבוע בתקנה 263(א), ולספק כאשר הוא טס –

(1)בגובה של מעל 10,000 רגל ועד 15,000 רגל MSL, חמצן עבור לפחות 10 אחוזים משוכני כלי הטיס בנוסף לטייסים, עבור אותם קטעים של הטיסה בגבהים אלה הנמשכים מעל 30 דקות;

(2)בגובה של מעל 15,000 רגל MSL, חמצן לכל אדם בכלי הטיס, בנוסף לטייסים.

(ב)כלי טיס עם דיחוס: לא יפעיל אדם כלי טיס עם דיחוס –

(1)בגובה של מעל 25,000 רגל MSL, אלא אם עומדת לרשות כל אדם בכלי הטיס, בנוסף לטייסים, אספקת חמצן שתספיק ל־10 דקות שימוש כאשר נדרשת ירידה של כלי הטיס מפאת כשל בדיחוס התא;

(2)זולת אם כלי הטיס מצויין במספיק יחידות להנפקת חמצן כדי לעמוד בדרישות תקנת משנה (א) בכל מקרה שבו גובה לחץ התא עולה על 10,000 רגל וכן אם לחץ התא יורד, כדי לעמוד בהוראות תקנה 263(א), או כדי לספק חמצן במשך שעתיים לכל טייס, לפי הגדול שבין השניים, ולספק בטיסה –

א.בגובה של מעל 10,000 רגל ועד 15,000 רגל MSL, חמצן עבור לפחות 10 אחוזים משוכני כלי הטיס, בנוסף לטייסים, עבור אותם קטעים של הטיסה בגבהים אלה הנמשכים מעל 30 דקות;

ב.בגובה של מעל 15,000 רגל MSL, חמצן לכל אדם בכלי הטיס, בנוסף לטייסים, במשך שעה, אלא אם, במשך כל זמן הטיסה, כלי הטיס מסוגל לרדת לגובה של 15,000 רגל MSL תוך 4 דקות, ובמקרה זה נדרשת רק אספקה של 30 דקות.

(ג)הציוד הנדרש בתקנה זו צריך לכלול אמצעים כדי –

(1)לאפשר לטייסים לקבוע, בכל עת, בזמן הטיסה, את כמות החמצן הקיימת בכל מקור הספקה ואת עובדת זרימת החמצן ליחידות ההנפקה;

(2)במקרה של יחידות הנפקה אישיות, לאפשר לכל משתמש לקבוע בכל עת את כמות החמצן וזרימתו;

(3)לאפשר לטייסים להשתמש בחמצן בלתי מהול לפי שיקול דעתם בגבהים שמעל 25,000 רגל MSL.