Section 494 of תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, ריכוזי אוזון בתא הנוסעים.

(א)לענין תקנה זו –

(1)”קטע טיסה“ – טיסה המבוצעת בין שני שדות תעופה ללא חניית ביניים;

(2)”שווה ערך לגובה פני הים“ – תנאים אטמוספריים השוררים מעל פני הים; טמפרטורה של 25 מעלות צלסיוס ולחץ אטמוספרי של 760 מילימטר כספית;

(3)ריכוזי האוזון בגבהי טיסה שמתחת לרום טיסה (FL) של 180, מוערכים כאפס.

(ב)לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס מעל לגבהי הטיסה המפורטים להלן אלא אם כן הוכיח להנחת דעתו של המנהל שריכוזי האוזון בתא לא עולים על –

(1)0.25 חלקים לכל מיליון לפי נפח שווה ערך לגובה פני הים, בכל רגע של טיסה המבוצעת מעל לרום טיסה (FL) של 320;

(2)0.1 חלקים למיליון לפי נפח שווה ערך לגובה פני הים לפי ריכוז ממוצע משוקלל לזמן לכל קטע טיסה הנמשך מעל ל־4 שעות טיסה המבוצעת בגבהים שמעל לרום טיסה (FL) של 270.

(ג)לעניין תקנת משנה (ב), בדיקות או ניסויים המבוססים על נהלים מבצעיים של מטוס ומגבלותיו או על ניסיון ההפעלה של מחזיק הרישיון יוכיחו אחד מאלה:

(1)הנתונים הסטטיסטיים של רמת האוזון באטמוספרה מראים, ברמת סמך סטטיסטית של 84 אחוזים לפחות, שבגובהי הטיסה ובמקומות שבהם יופעל המטוס ריכוז האוזון בתא לא יחרוג מהמפורט בתקנת משנה (ב);

(2)מערכת האוורור של המטוס היא בעלת מנגנון לפיקוח על כמויות האוזון ושומרת את ריכוזי האוזון שבתא בתחום שאינו עולה על המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב).

(ד)על אף האמור בתקנת משנה (ב), מחזיק רישיון יוכל לקבל אישור בכתב מהמנהל לסטיה זמנית מהדרישות המפורטות בתקנת משנה (ב), אם יוכיח להנחת דעתו של המנהל שמסיבות בלתי תלויות בו או בגלל עלות כלכלית בלתי סבירה, לא יוכל לעמוד בדרישות האמורות בפרק זמן נתון וקיימות אצלו תכניות לעמוד בדרישות האמורות תוך פרק זמן סביר להנחת דעתו של המנהל; אישור המנהל יירשם במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון.

(ה) (1)מטוס המוליך רק אנשי צוות אויר ואנשים כמפורט בתקנה 495 פטור מהוראות תקנה זו.

(2)(נמחקה).