Skip to main content

Regulations1981

Section 93 of תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, כללי טיסת ראייה מבוקרת.

This section is in פרק רביעי: כללי טיסה / סימן ב׳: כללי טיסת ראייה מבוקרת (כטר״מ)

93. כללי טיסת ראייה מבוקרת

תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תש״ן, תש״ס־2

כללי טיסת ראייה מבוקרת הם:

(1)טיסה לפי כטר״מ תתבצע ביום בלבד, פרט לטיסה באיזורי פיקוח בשדה תעופה, שבהם פועל מגדל פיקוח ובאיזורים אחרים, שנקבעו בפמ״ת של ישראל כי ניתן לבצע את הטיסה בהם גם בזמן תאורה, ובפרוזדורי אויר, פרוזדורי אויר מיוחדים ובנתיבים מוגדרים מראש גם בשעות החשיכה, בתנאי שהטייס מוסמך על פי תקנות הרשיונות לבצע טיסות מרחב בלילה וכלי הטיס מצוייד במכשירים ובעזרי רדיו כמפורט בתקנה 33(א)(2) ו־(3);

(2)מפעיל כלי הטיס יוודא במשך כל זמן הטיסה לפי כטר״מ כל אלה:

א.קיום קשר ראייה מתמיד עם הקרקע;

ב.הימנעות מטיסה מעל לעננים או ביניהם, כאשר העננים מכסים יותר ממחצית פני השמים;

ג.הימנעות מטיסה מעל לעננים בכל כמות שהיא או ביניהם, כאשר הטיסה מתבצעת באיזור פיקוח שדה תעופה;

ד.הימנעות מכניסה לעננים;

ה.שמירת מרחק אנכי של לפחות אלף רגל בין כלי הטיס לבין שכבת עננים המכסה יותר ממחצית פני השמים;

ו.שמירת מרחק אופקי של לפחות ק״מ וחצי בין כלי הטיס לבין עננים בודדים;

ז.קיום ראות טיסה של לפחות חמישה ק״מ עד לגובה של 10,000 רגל (AMSL) ושמונה ק״מ בגובה של 10,000 רגל (AMSL) ומעלה;

(3)המראה ונחיתה לא יתבצעו כשבסיס העננים המכסים יותר ממחצית פני השמים, הוא פחות מאלף וחמש מאות רגל מעל שדה התעופה;

(4)הגובה המזערי בטיסה לפי כטר״מ, למעט בהמראה או בנחיתה, יהיה כלהלן:

א.מעל אזורים מאוכלסים או מעל ריכוזי בני אדם בשטח פתוח:

(1)ביום – גבוה יותר מגובה המאפשר נחיתה במקרה חירום, ללא פגיעה בבני אדם או ללא גרימת נזק לרכוש על פני הקרקע, אולם בכל מקרה לא נמוך מאלף רגל מעל העצם הגבוה ביותר ברדיוס של 600 מטרים ממקום הימצאו של כלי הטיס;

(2)בלילה – פרט אם פורסם אחרת בפרסומי פמ״ת פנים ארצי – באזור שבו גובה פני הקרקע אינו עולה על 5000 רגל מעל פני הים – לפחות 1000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 3 ק״מ ממקום הימצאו של כלי הטיס, ובאיזור שבו גובה פני הקרקע עולה על 5000 רגל – לפחות 2000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 3 ק״מ ממקום הימצאו של כלי הטיס;

ב.מעל אזורים ושטחים אחרים:

(1)ביום – לפחות 500 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 600 מטר מכלי הטיס;

(2)בלילה – לא פחות מהאמור בפסקת משנה א(2);

(5)גובה מירבי לטיסה לפי כטר״מ יהיה 20,000 רגל (AMSL) באזורים יבשתיים או רום טיסה (FL) 200 מעל לים;

(6)מהירות הטיסה תהיה מתחת למהירות הקול.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring

Section 93 of תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס …) 1981 | Israel.com