Regulations1981The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 218ט of תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981, כשירות לקבלת הגדר.
This section is in חלק ד׳: הגדרי טייסים / פרק שביעי: הגדר לאחזקה עצמית
218ט. כשירות לקבלת הגדר
תיקון: תשע״ג, תשע״ו
(א)טייס יהיה כשיר לקבל הגדר לאחזקה עצמית אם הוא –
(1)בעלו הרשום של כלי טיס שנרשם לפי תקנה 12(ב) או (ג) לתקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973;
(2)מחזיק ברישיון טייס תקף ובו הגדר סוג מתאים לכלי הטיס שבנה;
(3)הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי הוא הבונה העיקרי של כלי הטיס;
(4)הוכיח לרשות הרישוי כי קיבל הדרכה בנושא אחזקה עצמית של כלי הטיס בהיקף ובנושאים שעליהם הורה לו המנהל;
(5)הוכיח ידע מקצועי ומיומנות כמפורט בפרק זה;
(6)תושב קבע בישראל;
(7)המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרה לפי תקנות האגרות בעד הגדר אחזקה עצמית.
(ב)היה כלי הטיס כזה שבבנייתו השתתפו כמה בעלים רשומים, יהיו שלושה מבין בעליו הרשומים, לכל היותר, כשירים לקבל הגדר אחזקה עצמית לפי תקנת משנה (א), ובלבד שהוכיחו, כל אחד מהם, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי נטל חלק של ממש בבניית כלי הטיס.
The text on this page is adapted from the entry תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.