Skip to main content

Regulations1940

Section 21א of תקנות סימני המסחר, 1940, רישום סימנים הרשומים בחוץ לארץ.

This section is in בקשה לרישום

21א. רישום סימנים הרשומים בחוץ לארץ

תיקון: תשכ״ה, תשע״ד

(א)המבקש לרשום סימן מסחר הרשום כסימן מסחר בארץ מוצאו בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה יודיע על כך לרשם וימציא לו, עם מתן ההודעה כאמור העתק מתעודת רישום סימן המסחר בארץ המוצא כשהיא מאושרת בידי הרשות המתאימה באותה מדינה, ואת תרגומה המאושר לעברית, לערבית או לאנגלית אם היא ערוכה בשפה אחרת; היה סימן המסחר סימן שנרשם בארץ מוצאו לפי הפרוטוקול, ניתן להמציא לרשם, במקום העתק כאמור את מספר הסימן בפנקס הרישום הבין־לאומי הנוגע לעניין או העתק מאושר של הרישום הבסיסי; בתקנה זו –

”הפרוטוקול“ ו”פנקס הרישום הבין־לאומי“ – כהגדרתם בסעיף 56א לפקודה;

”הרישום הבסיסי“ – כהגדרתו בסעיף 56ד(7) לפקודה.

(ב)מותר להגיש בקשה לפי תקנה זו בכל עת לפני קבלת הסימן לרישום.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות סימני המסחר, 1940⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring