Regulations1949The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 11 of תקנות־שעת־חירום (אזורי בטחון), תש״ט–1949, טענת תושב קבוע.
This text is no longer in force.
The source says: תקנות־שעת־חירום (אזורי בטחון), תש״ט–1949 פקעו ביום כ״ו בטבת תשל״ג (31 בדצמבר 1972).
11. טענת תושב קבוע
תיקון: תש״ט־2, תשכ״א, תשכ״ב
(א)היתה רשות מוסמכת סבורה שאדם (מסויים) הנמצא באזור בטחון אינו תושב קבוע, ואותו אדם טוען שהוא תושב קבוע, רשאי הוא להביא את טענתו בפני ועדת ערעור.
(ב)הטענה תוגש בכתב לידי הרשות המוסמכת שתעבירה מיד לועדת הערעור.
(ג)הועדה תפסוק, תוך שנים עשר יום מיום הגשת הטענה, אם אותו אדם הוא תושב קבוע או לא. החלטת הועדה תהיה סופית.
(ד)פסקה הועדה שאותו אדם הוא תושב קבוע, יראו אותו כאילו ביום הגשת הטענה ניתן לו צו יציאה והוא ערער על הצו לפי תקנה 10; והועדה תחליט, באותו דיון, אם לאשר את צו היציאה, או לאשרו בתנאים מסויימים, או לבטלו. החלטת הועדה תהיה סופית.
(ה)הגשת טענה לפי תקנה זו לא תמנע את הרשות המוסמכת מלנהוג בטוען כבמי שאינו תושב קבוע; והחלטת ועדת הערעור שהטוען הוא תושב קבוע לא תפגע בתקפה של כל פעולה שנעשתה לגבי הטוען לפני יום ההחלטה, אם הפעולה היתה בת תוקף אילו הטוען לא היה תושב קבוע.
The text on this page is adapted from the entry תקנות־שעת־חירום (אזורי בטחון), תש״ט–1949 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.