The full text of תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (סירוב לתת שירות), התשע״ז–2017, in 4 sections.

בעל רישיון למתן שירות רכב המסרב לתת שירות בנסיבות האלה, יראו אותו כמסרב סירוב בלתי סביר:

(1)בעל רישיון להפעלת מוסך המסרב לבצע פעולות ברכב תוך שימוש במוצר תעבורה שסיפק הלקוח, אם בעל הרישיון מבצע את אותן פעולות ברכב בשביל לקוח אחר תוך שימוש באותו מוצר תעבורה שבעל הרישיון סיפק בעצמו, ובלבד שהלקוח שסיפק את מוצר התעבורה הציג לפני בעל הרישיון חשבונית שכלולים בה שם היצרן, תיאור מוצר התעבורה ומספרו הקטלוגי, וממנה עולה כי מוצר התעבורה מתאים לדגם הרכב, להוראות יצרן הרכב ולהוראות שניתנו לפי סעיף 139 לחוק, אם ניתנו; בפסקה זו, ”פעולות ברכב“ – כמשמעותן בסעיף 128(א) לחוק;

(2)הוא התנה, ללקוחות מסוימים בלבד מבין לקוחותיו שהם בעלי מאפיינים דומים מבחינת היקף השירותים שהם מקבלים מאת בעל הרישיון או משך קבלתם, את מתן השירות על ידו בקבלת שירות נוסף, ממנו או מאדם אחר.

בעל רישיון למתן שירות רכב יהיה רשאי לסרב לספק שירות, אם התקיים אחד מאלה:

(1)יש במתן השירות שמבקש הלקוח כדי לגרום לפגיעה בבטיחות, במיתקנים או בציוד של בעל הרישיון או ברכב או במוצר התעבורה שהשירות אמור להינתן לגביו;

(2)במועד שבו מבקש הלקוח את מתן השירות, הלקוח חייב תשלום לבעל הרישיון תמורת שירות שקיבל ממנו בעבר שמועד פירעונו חלף;

(3)יש בביצוע השירות המבוקש על ידי הלקוח כדי להפר הוראות לפי כל דין.

תנאים שייחשבו דומים לעניין סעיף 17(א) לחוק יהיו תנאי התקשרות בנוגע למחיר ולתנאי תשלום הנוהגים אצל בעל הרישיון במתן אותו שירות רכב, ללקוח אחר הדומה למבקש השירות מבחינת ההיקף הכספי הכולל של שירותי הרכב שהוא מקבל מאותו בעל רישיון, מבחינת משך קבלתם של אותם שירותים או מבחינת עמידתו של הלקוח בתנאי התקשרויות קודמות בינו לבין בעל הרישיון.

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.