Regulations1956The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 18א of תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956, דרגת נכות לנכה נזקק.
This section is in פרק שני: קביעת דרגת נכות / סימן א׳: ועדה
18א. דרגת נכות לנכה נזקק
תיקון: תשכ״א, תשכ״ב, תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״א
(א)בתקנה זו –
”הרשות“ – ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט״ז–1956, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה;
”נכה נזקק“ – מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד או על פי בקשתו או מיזמתה היא, כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות.
(ב)הרשות רשאית לקבוע לנכה נזקק נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור של 100% לתקופה שלא תעלה על 4 חדשים.
(ג)הרשות רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה, כן רשאית היא לדרוש מן המוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה לפי תקנה זו, תקנה 16א או תקנה 17; דרישת הרשות תפורט ותנומק בפרוטוקול.
(ד)חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לרשות ולועדה, יועבר אף לנפגע.
The text on this page is adapted from the entry תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.